תוצאות החיפוש

נִיחוֹחַ הַסְּמָדַר (חמשיר) עֵת בַּגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר, נִיחוֹחוֹ אֶל קִרְבִּי אָז חָדַר. בּוֹ נַפְשִׁי הִתְבַּשְּׂמָה, שָׁכְחָה אֶת עַצְמָהּ, הִתְעַטְּפָה לָהּ בִּצְחוֹר נֶהֱדָר.

עץ התום (נוסח מעודכן, לעת עתה...) תָּמִים תִּהְיֶה. אַל תָּחוּשׁ לְהִגָּזֵר חַיִּים בְּמַהֲלוּמוֹת גַּרְזֶן. מִגְּזָרֶיךָ תִּבְנֶה לְךָ תֵּבָה וְאֶת תּוֹכָהּ תְּצַפֶּה בְּתֹם יָצוּק. בַּשְּׂרָף הַנּוֹטֵף מֵחֲתָכֶיךָ תְּרַפֵּא אֶת שִׁבְרוֹנָהּ. בְּבוֹא הַמַּיִם צֵא, אַתָּה לְבַדְּךָ, תַּצְהִיל...

טרם מצאתי שם לשיר תמים תהיה. אל תחוש להיגזר חיים במהלומות גרזן. מגזרי העץ אשר בתוכך תבנה לך תיבה ואת תוכה תכסה בתום יצוק. בשרף הנוטף מחתכיך תרפא את שברונה. בבוא המים צא, תרווה את צימאון שורשיך ותתחדש, אתה לבדך, תצהיל את נפשך.

אתם עושים פה לפעמים מפגשים (במציאות)? עם קריאת שירה או משהו כזה? אם כן אשמח להשתתף...

קטע פרוזה בחור מחוצף, שמו לא נודע, חמק לתוך ההיכל. התראה כאחד מפרחי הכוהנים. השומרים בפתח לא חשדו במאומה. הישתהה מעט, ירשום את שמו בפינה נחבאת ויצא בטרם ישגיחו בו? ואולי יקים שם מהומה?

חמשיר ארס-פואטי מעשה במשורר שחשב: "עד מתי אתייגע עוד לשווא?" אז נוכח הוא שקל לחרוז במשקל ועל כן מחמשר הוא עכשיו.

פקעת פְּקַעַת חֲרָטוֹת חֲרוּטוֹת בְּפָנַיִךְ, חֲרִיצִים שֶׁחָרַץ בָּךְ הַזְּמַן, נִגּוּן עָנֹג וְנוּגֶה מְנַגְּנוֹת עֵינַיִךְ. עֵינַיִךְ מְסַפְּרוֹת כִּי בְּתוֹךְ לִבֵּךְ פְּקַעַת שֶׁל כְּאֵב וּבְתוֹכָהּ – בּוֹאִי אֶל לִבֵּךְ, פִּתְחִי אֶת הַחַלּוֹנוֹת, אֲוִיר קָרִיר יִזְרֹם אֶל...

ברכת הדרך לְר. בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ נִשְׁמַטְתִּי בְּצַד הַדֶּרֶךְ. אִישׁ לֹא עָצַר אִישׁ לֹא נָתַן בִּי מַבָּט. בָּאת בְּיָדִי נָגַעְתְּ וְאוֹתִי נָשָׂאת בְּחֵיקֵךְ בְּרֹךְ. אֶת הַקֶּשֶׁת נָתַתְּ בְּלִבִּי וְהֶחֱזַרְתְּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה.

מה זה הפורום נפתח? בלי מנהל?

אכילת תאנים למי שסובל מדיברטוקולוזיס לבתי היה התקף לפני שנה, והיא אובחנה כסובלת מדיברטוקולוזיס. אמרו לה להקפיד לא לאכול גרגרים קטנים שיכולים להילכד בסעיפי המעי. האם מותר לה לאכול תאנים? ומה לגבי :רימון, אגוזים, גרעינים? תודה, חיה

אטימולוגיה של "אפרסמון" אולי תתעניינו בפסקה האטימולוגית שכתבתי בערך "אפרסמון (בושם)" בוויקיפדיה. אשמח להערות.

שוב מושא פנימי בהמשך לדיון שנערך לפני כמה חודשים על המושא הפנימי, אליעזר רובינשטיין (הצירוף הפועלי: עיונים בתחביר ימינו, הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 66-70; מצוטט אצל נגה אילני, "המושא הפנימי בסגנונות השונים בעברית החדשה", בלשנות עברית 47 (תש"ס), עמ' 7) קובע שני קריטריונים להבחנה בין מושא פנימי...

מאגר המילון ההיסטורי של האקדמיה נפתח לציבור הרחב חדשות טובות לחובבי השפה העברית. אני לא יודע מתי זה בדיוק קרה, אבל מסתבר שבזמן האחרון נפתח לציבור הרחב אתר מאגרים של מפעל המילון ההיסטורי, ללא תשלום. גם ממשק האתר התחדש. http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx#

מושא פנימי אשמח לקבל הגדרה מדויקת של המושג "מושא פנימי" בעברית, או הפניה לספרות (לא טכנית מדי) שבה אמצא הגדרה כזאת. התשובות שקיבלתי בפורום השפה העברית והחומרים שמצאתי באינטרנט אינם מספקים אותי. תודה

אדונו של העבד או אדוניו של העבד?

כתבי עת ישראלים מובילים נגישים לציבור הספרייה הלאומית מנגישה לציבור קבוצה של כתבי עת בעברית המאוחסנים במאגר JSTOR. לצפייה בכתבי העת נדרש רישום חינמי לספרייה הלאומית, דרך האתר. זה לא לגמרי אוף טופיק, יש שם כתבי עת כמו בית מקרא ותרביץ שבהחלט עשויים לעניין את חובבי השפה העברית...

הציבור הקדוש מוזמן לדיון בפורום השכן על מקור המילה "דובדבן"

על מקור המילה כלום השאלה עולה מדי פעם בפורום. ערכתי "מחקר" קטן משלי בסוגיה, ואת ממצאיי העליתי לוויקימילון.

כנסו כנסו

תועפות הרים = קרני הראם? אני מעתיק לכאן הודעה שהעליתי בפורום ביקורת המקרא בהייד-פארק, וחשבתי שהנושא עשוי לעניין גם את המשתתפים כאן. דיון מקביל מתנהל בפורום הנ"ל. ****************** "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי-אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ" (תהלים צה, ד) מהם "תועפות הרים"? המילה "תועפות"...