זה מוכר. עיניין של כבוד. כמו לכנות מישהו בגוף שלישי.
אמא שלי הייתה מפקחת במשרד החינוך, והרבה פעמים, מורות ותלמידות מבתי ספר חרדיים היו קוראים לה "הגברת המפקחת" או "גברת רות", ואם זה היה בגוף שני זה היה תמיד - "אתן" (אתן תראו לנו איך... אתן תסבירו את זה.." גם כשדיברו על משהו שהיא עושה והיה ברור...