האם זה אתי? האם זה מקצועי?

sense9

Member
מנהל
נתקלתי בפוסט הבא ב"פסיכולוגיה עברית" ונדהמתי גם מעצם ה"אבחון" של האחיינית הפסיכולוגית וגם מהתגובות לפוסט עצמו שצידדו בה:

"מארי טראמפ, אחייניתו של דונלד טראמפ, היא פסיכולוגית קלינית. בספר שפרסמה כעת את הספר "Too Much and Never Enough: How My Family Created the World's Most Dangerous Man", מתארת בספרה כיצד סביבה משפחתית רעילה הפכה את דודה למי שהוא.
בניו יורק טיימס נכתב כי בספר היא קובעת כי דודה עונה על כל תשעת הקריטריונים הקליניים להגדרה כנרקיסיסט. אולם לדבריה, הגדרה זו אינה מספיקה כדי לתאר את כל בעיותיו הפסיכולוגיות. "למעשה, הפתולוגיות של דונלד כל כך מורכבות וההתנהגויות שלו כל כך חסרות פשר שלא ניתן להציע דיאגנוזה מקיפה שלו מבלי לערוך סדרה מלאה של מבחנים פסיכולוגיים וניורופיזיים, שהוא לעולם לא יסכים לעבור", היא מוסיפה. לדבריה, "רוב חייו הבוגרים הוא חי בסביבה שדאגה לו וטיפלה בו, כך שאין כל דרך לדעת עד כמה הוא מסוגל להצליח בכוחות עצמו, או אפילו לשרוד לבדו, בעולם האמיתי".
מה דעתכם ודעתכן: האם לגיטימי, בתור פסיכולוגית קלינית, להשתמש בהכשרה שקיבלת כדי לאבחן אדם אחר ללא רשותו? האם היותו של דונלד טראמפ נשיא ארה"ב מתיר לאחיינית מארי טראמפ להשתמש בכלים האבחוניים שלה כדי לפרסם ברבים את הדיאגנוזה שלו?"


כאמור, התגובות צידדו באחיינית הפסיכולוגית. אני לעומת זאת סוברת שראשית, זה לא אתי ולא מקצועי לאבחן בצורה כזו. שנית, לקחת סכסוך משפחתי ולהתייחס לדברי צד מסויים רק כי הם תואמים את מה שרוצים לשמוע זה דבר צורם שאמור להפריע לכל אדם הגון. אם היא הייתה מביאה ראיות למשהו פלילי קשה שהוא עשה אז ניחא, אחרת אין לזה שום הצדקה.

דעתכם?
 

uzi2

Active member
א. לדעתי, נשיא, (כמו גם כל פוליטיקאי) לא זכאי להרבה פרטיות לגבי ניתוחי אופי או דברים שעשויים להאיר פן כזה או אחר באישיותו, באם יכולה להיות לזה משמעות שרלוונטית לפעילותו. לכן לדעתי על הפוליטיקאי לדעת שבבחירתו בחיים הציבוריים, הוא מאבד מידה רבה של פרטיות (לפחות בדברים שעשויים להיות רלוונטיים לאופיו). לדעתי, לא צריך רשות כדי לנתח פרטים באישיותו.

ב. אנשים שמעוררים הרבה מאוד אמוציות (כמו טראמפ), יותר קשה לנתח מבחינה אובייקטיבית. כאן, מצד אחד בת משפחה מכירה הרבה צדדים באישיותו וזה נותן לה אולי כלים יותר טובים לבחון את אישיותו. מצד שני, סכסוך משפחתי עלול לגרום להיסחפות בדעות. לכן אני לא רואה בעייה מוסרית בעצם כתיבת הספר, אבל צריך לקחת בחשבון אפשרות להטיות פסיכולוגיות של הכותבת, שקשורות לסכסוכים משפחתיים.

ג. כל מה שאגיד הוא מאוד כללי, כיוון שלא קראתי את הספר. אינני יכול להתייחס לדברים ולניתוחים הספציפיים, מבלי לקרוא את הספר (ולא בטוח שאוכל לגבש דעה לאחר קריאתו). מה שברור הוא שאסור להסתמך רק על ספר כזה או אחר, או רק על כתבה כזאת או אחרת.

ד. בשורה האחרונה: לא רואה בעייה אתית, בעצם כתיבת ספר על בן משפחה שהוא פוליטיקאי, תוך שימוש בכלים שהכותב רכש במסגרת עבודתו/לימודיו, והמאפיינים שיש בהם דיון, רלוונטיים להבנת תפקודו של הפוליטיקאי כאיש ציבור. אנשי ציבור צריכים להיות מודעים לאיבוד מידה רבה של פרטיות.

מה שכן - צריך להתייחס לכל מסמך כזה במידה מסוימת של חשדנות, בגלל שיש הטיות, שלפעמים עלולות להיות חזקות.
 

sense9

Member
מנהל
לזכותו של טראמפ ייאמר שלא עושה רושם שהוא לקח את זה יותר מדיי ברצינות, ועדיין יש בזה טעם לפגם. מזכיר לי, להבדיל, שפסיכולוגים נתנו "אבחנות פסיכולוגיות" בזמנו על יגאל עמיר בלי להכיר אותו בכלל. נכון שכאן יש יחסי משפחה בין האחיינית לנשיא, ועדיין, כצופה מהצד, זה נראה לי לא מקצועי בעליל.
 

uzi2

Active member
עניין קשור. נתקלתי בסרטון הבא:
שעוסק בשאלה האם דונאלד טראמפ נרקיסיסט.
גם אם אינכם מסכימים עם טיעונים שמעלה ד"ר טוד גרנדה בסרטון, הדיון עצמו מעלה אספקטים חשובים של נרקיסיזם. שיכול לעלות מחשבות כלליות יותר על תפקיד הנרקיסיזם בהצלחה של אנשים מסויימים.
זה כולל אבחנה חשובה בין נרקיסיזם מסוגים שונים (גרנדיוזי, ופגיע), וכן בין narcissistic personality disorder (מאפיין אופי) ונרקיסיזם (מאפיין התנהגותי), וגם עושה אבחנה בין נרקיסיזם מסתגל ללא מסתגל, וכן (בהקשר לחלוקות הקודמות), השאלה האם מדובר בדמות (פרסונה) נרקיסיסטית, או באופי נרקיסיסטי.
 
למעלה