שאלה באבולוציה - איך נוצרה הפרדה בין זכר ונקבה?

שלום, שאלה שמאוד מסקרנת אותי:

אנחנו יודעים שבאבולוציה אם בעל חיים אחד בקבוצה מפתח תכונה עם יתרון (למשל רגליים שמאפשרות לו לרוץ יותר מהר) אז תוך כמה דורות התכונה הזו תעבור לכל הקבוצה (כי היא תלך ותתפשט עד שלכולם תהיה אותה). אז איך במקרה של זכר ונקבה התכונה הטובה התפשטה רק לחצי מהקבוצה ולא לכולם? ניקח לדוגמה זכר הכי פרימיטיבי, אולי זה היה סוג של חיידק שידע "לזרוק" את ה DNA שלו על חיידק אחר שעבר ליד וש"בלע" את ה DNA הזה וידע להשתמש בו. אם התכונה הזו נתנה לו (לזכר) יתרון, אז היא הייתה אמורה לעבור באופן שווה לכל הפרטים בקבוצה לא? אז איך הגענו למצב שרק חצי מהקבוצה הם זכרים?

כנ"ל לגבי נקבות, נגיד שהיה חיידק ממש פרימיטיבי שידע לקלוט את ה DNA שהחיידק הקודם זרק, ולהשתמש בו כחלק מה DNA שלו ואז להעביר את הקומבינציה שנוצרה גם לשיכפולים שלו (לצאצאים שלו) אז היכולת הזו של לקלוט DNA מחיידק אחר נתנה לו יתרון. אם כך אז מדוע התכונה הזו לא עברה גם לכל החיידקים האחרים שחיו שם בקבוצה? למה רק חצי מהחיידקים הפכו לנקבות ולא כולם?

מקווה שהנקודה שלי ברורה, לרוב באבולוציה אם נוצרה למישהו תכונה טובה אז היא עוברת בסופו של דבר (אחרי מספר דורות) לכל מי שנמצא בקבוצה, אם כך מדוע התכונה של זכר (או נקבה) שכנראה הייתה תכונה שנתנה יתרון, עברה רק לחצי מהקבוצה ולא לכולם בצורה שווה כמו שקורה עם תכונות אחרות?

אם למישהו יש רעיון אשמח לשמוע


תודה לעונים.
 

BigBadWolf

Member
אינני יודע את התשובה האבולוציונית, אבל בהודעה שלך יש כשל לוגי. הייתרון האבולוציוני הוא אפשרות גדולה יותר לריבוי ולכן אין ייתרון מובנה ללהיות זכר או נקבה אלא רק לקיום שניהם יחד. נניח שלזכר פרמיטיבי יש ייתרון אבולוציוני וכתוצאה מכך נוצר חוסר איזון של הרבה זכרים ומעט נקבות. הרי שעכשיו הייתרון האבולוציוני התהפך כי עדיף להיות בקבוצה שיש לה את המבחר הגדול ביותר להתרבות ועכשיו זו קבוצת הנקבות. אז הנקבות התרבו ונניח נהיו רוב ועכשיו שוב עדיף להיות זכר.
תחשוב על זה ככה, אם אתה הולך למפגש היכרויות ויש יותר מידי גברים עדיף לך להיות אישה, אבל אם יש במפגש יותר מידי נשים עדיף לך להיות גבר.

אבל כל זה פילוסופיה ומתעלם מהמשמעות הביולוגית של להיות זכר או נקבה. סביר מאוד (ושוב אינני מומחה) שמבחינה אבולוציונית התפתחו קודם ייצורים שהם גם זכר וגם נקבה ושההפרדה התבצעה רק מאוחר יותר באופן הדרגתי, נניח ייצורים שמחליטים אם להיות זכר או נקבה בדיעבד כתוצאה ממספר הזכרים והנקבות בסביבה (יש כאלו גם כיום) ורק מאוחר יותר ייצורים שנולדים כזכר או כנקבה.
 
מרחיב בעניין הכשל הלוגי - זכר לא יכול להתרבות "בעצמו". עצם הגדרתו כ-"זכר", אומרת שההתרבות נעשית בשיתוף עם "נקבה". יש בעלי חיים שאין בהם חלוקה לשני מינים נפרדים. אלא כל אורגניזם ממלא את כל התפקידים. למיטב ידיעתי, זה היה המצב בתחילת החיים.
אחת הפונקציות החשובות ביותר באבולוציה, היא העברת מידע גנטי בין פרטים (בניגוד לסתם ריבוי עצמי) והפצתו. אני מניח שזה הלחץ העיקרי שהביא להתפצלות לשתי תצורות - אחת שמתמחה בהפצת הגנים, ואחת שמתמחה בשימוש בהם.
 

אלפיני

Well-known member
שלום, שאלה שמאוד מסקרנת אותי:

אנחנו יודעים שבאבולוציה אם בעל חיים אחד בקבוצה מפתח תכונה עם יתרון (למשל רגליים שמאפשרות לו לרוץ יותר מהר) אז תוך כמה דורות התכונה הזו תעבור לכל הקבוצה (כי היא תלך ותתפשט עד שלכולם תהיה אותה). אז איך במקרה של זכר ונקבה התכונה הטובה התפשטה רק לחצי מהקבוצה ולא לכולם? ניקח לדוגמה זכר הכי פרימיטיבי, אולי זה היה סוג של חיידק שידע "לזרוק" את ה DNA שלו על חיידק אחר שעבר ליד וש"בלע" את ה DNA הזה וידע להשתמש בו. אם התכונה הזו נתנה לו (לזכר) יתרון, אז היא הייתה אמורה לעבור באופן שווה לכל הפרטים בקבוצה לא? אז איך הגענו למצב שרק חצי מהקבוצה הם זכרים?

כנ"ל לגבי נקבות, נגיד שהיה חיידק ממש פרימיטיבי שידע לקלוט את ה DNA שהחיידק הקודם זרק, ולהשתמש בו כחלק מה DNA שלו ואז להעביר את הקומבינציה שנוצרה גם לשיכפולים שלו (לצאצאים שלו) אז היכולת הזו של לקלוט DNA מחיידק אחר נתנה לו יתרון. אם כך אז מדוע התכונה הזו לא עברה גם לכל החיידקים האחרים שחיו שם בקבוצה? למה רק חצי מהחיידקים הפכו לנקבות ולא כולם?

מקווה שהנקודה שלי ברורה, לרוב באבולוציה אם נוצרה למישהו תכונה טובה אז היא עוברת בסופו של דבר (אחרי מספר דורות) לכל מי שנמצא בקבוצה, אם כך מדוע התכונה של זכר (או נקבה) שכנראה הייתה תכונה שנתנה יתרון, עברה רק לחצי מהקבוצה ולא לכולם בצורה שווה כמו שקורה עם תכונות אחרות?

אם למישהו יש רעיון אשמח לשמוע


תודה לעונים.
אתה עושה סלט. חיידקים משתמשים במנגנון התרבות בו הם משתלטים על תאים מארחים. זכר / נקבה זה בעצם ביסוד מנגנון רבייה בו זרע מפרה ביצית ואז במידה ובזכר או נקבה קיימים תכונות בעלי יתרון הישרדותי, או שתוך כדי תהליך ההפריה נוצרת מוטציה המעניקה יתרון שכזה , כמובן שהתכונה עוברת הלאה לדורות הבאים. כמו כן, מנגנון הרביה של יונקים אינו משכפל את עצמו במדויק כי אם עובר התאמה בין DNA משני יצורים שונים, ולכן האפשרויות ליצירת תכונות הוולד החדש הן אין סופיות כמעט, אחרת כל הצאצאים היו צריכים להיות זהים במדויק אחד למשנהו. זאת גם הסיבה שאותו יתרון יחסי יכול לעבור לחלק מהצאצאים ויהפוך דומיננטי עם הזמן במידה והוא תורם להסתגלות לתנאי הטבע.
 

ai27

Well-known member
שלום, שאלה שמאוד מסקרנת אותי:

אנחנו יודעים שבאבולוציה אם בעל חיים אחד בקבוצה מפתח תכונה עם יתרון (למשל רגליים שמאפשרות לו לרוץ יותר מהר) אז תוך כמה דורות התכונה הזו תעבור לכל הקבוצה (כי היא תלך ותתפשט עד שלכולם תהיה אותה). אז איך במקרה של זכר ונקבה התכונה הטובה התפשטה רק לחצי מהקבוצה ולא לכולם?
בתור התחלה לכל האאוקריוטים (לצורך הפשטה - לכל האורגניזמים הרב-תאיים, וחלק קטן מהחד-תאיים) יש גנטיקה המאפשרת קיום זכרים ונקבות.
משמע - היתרון של קיום כזה הפך גורף בשלב מסויים.
בקבוצה קטנה מתוך הרב-תאיים זה התנוון (למשל הדבורים, בהם הרוב חסרי זוויג, וצמחים שמבצעים הפרייה-עצמית)
היתרון - הוא פנימי בתוך המין: חסרי התכונה שמעניקה יתרון נכחדים במהירות, לעומת בעלי התכונה שמעניקה יתרון שמתרבים במהירות ודוחקים אותם.

העניין המשמעותי בזכר-נקבה, זה השונות:
קיום של מין אחד, בו חצי מהפרטים מחזיקים תכונות רבות השונות מאלו של החצי השני - וזאת בקביעות לאורך זמן.
ככל הראה, רק באופן נדיר, התפתחה תכונה חריגה שיש בה יתרון על שונות זו.
בקרב הדבורים למשל - החרגת 99.9% מהפרטים מהרביה יצרה יתרון כזה.
בקרב צמחים מסויימים - העדר פרט קרוב שיאפשר האבקה, יצרה יתרון להאבקה עצמית.
 
למעלה