שבוע אחרי האסון ומלחמות היהודים כדבר שבשגרה
לקרוא את כתבות השבת בעיתונים המספרות את סיפורי השכול והגבורה שהתחוללו בשבת שעברה בפארק הכרמל, לראות את התמונות המזעזעות של הנספים שהתפרסמו באתר האינטרנט בוסטון.קום ולהבין מיום ליום שהפוליטיקאים שלנו משתמשים בסיפור האחרון רק כדי לנגח אחד את השני בכל במה ודרך אפשרית פשוט מרתיח לי את הדם ! חס וחלילה אם אחד מבניו, בנותיו או קרוביו של חברי הכנסת או יותר מכך אחד משרי הממשלה היה נוכח באוטובוס הארור והיינו זוכים סוף סוף לאחדות ממשלתית בנושא כל כך קריטי וחשוב לתושבי המדינה. ראשי הרשויות כבר הודיעו בחוצפתם שלא ישתפו פעולה עם ראש עיריית נתניה הגב' מרים פיירברג שמונתה כלאחר כבוד ע"י ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, איזה זובור עשו לו לביבי שחשב שהנה הוא מציל את המולדת, ופיירברג שהבינה שכבר אין טעם להמשיך את הסאגה הנ"ל התפטרה מתפקידה ביוזמתה וחסכה לכולנו קרב קטן ומיותר. מתסכל לחשוב שהאמונים על בטחוננו האישי ושל ילדינו עסוקים כעת במלחמות יהודים, יורים אחד על השני בכל כלי נשק אפשרי, מכתבים ודו"חות, מסקנות ודרישה לוועדות חקירה ממלכתיות. מתי יקום מישהו מחבורת הזבל הזו וידפוק על השולחן, יעיר את חבריו לספסל ויגרום להם להבין שאין לנו זמן לוועדות, אין לנו זמן למסקנות, אין לנו את הפרבילגיה לביצוע רפורמות בסדר יום רגיל וסטנדרטי ושאם הם רוצים להמשיך לשחק בנבחרת, כדאי מאוד שיקומו מהספסל ויתחילו לעשות את המוטל עליהם. קחו דוגמא מהרמטכ"ל היוצא רא"ל גבי אשכנזי שלקח את צה"ל החבוט לאחר מלחמת לבנון השניה וביצע חריש עמוק בכל מערך החירום, שינה מבנים ארגוניים של יחידות, השיג תקציבים ובנה תוכניות עבודה כלל צהליות לשיפור המוכנות והאימונים של כוחות המילואים. כך צריך להעשות בכל הקשור לבטחון האזרחים והמדינה. חשוב מאוד להשקיע בבטחון המדינה כלפי חוץ, להשיג אחיזה בשמי המדינה באמצעות לוויינים מתוחכמים ולצפות על אויביינו ממעל, לחזק את הצבא, לשפר טכנולוגיות ולהיות תמיד ראשונים באמצעי לחימה מתקדמים להשגת יתרון בשדה הקרב, להשקיע תקציבים בגופי השב"כ והמוסד, לסכל פעילויות עוינת כלפי המדינה ואזרחיה בעולם ולפגוע באויבים מבחוץ מבעוד מועד. כל זאת טוב ויפה ואין ספק שגורל המדינה תלוי ועומד בתקציבים האלו. אך מה על הבטחון הפנימי של האזרחים ? מה לגבי מוכנות המדינה למקרי שריפה, רעידות אדמה, שטפונות, בצורת ועוד מכות טבע איומות וקשות להתמודדות בכל סדר גודל מדיני ? תארו לכם שריפה בסדר גודל כזה הפורצת בשל אירוע מלחמה באזור אורבני מאוכלס לעייפה, מאכלת בניינים שלמיםף שורפת עשרות אזרחים בעודם חיים נמלטים מהאש ומאלצת את הרשויות לפנות עשרות אלפי תושבים לאזורי ספר או ערים אחרות. איפה הבטחון הפנימי של כל אחד ואחד מאיתנו ? אלימות ברחובות הפכה להיות דבר שבשגרה, תקציבי משטרת ישראל מקוצצים משנה לשנה וכל עירייה מקימה לעצמה צבא בטחון משלה על גבם של אזרחיה משלמי הארנונה. מתי ישכילו שליטי המדינה להקצות את המשאבים הדלים לטובת הכלל ולטובת הבטחון הפנימי של האזרחים ? דיי לאפלייה ולהעדפת אוכלוסיות כאלו או אחרות על פני הכלל ! אנו חיים בדמוקרטיה אשר בראש ובראשונה צריכה לדאוג לטובת הכלל ולא לטובת אוכלוסיות בעלות כח פוליטי כזה או אחר. תארו לעצמכם שמעמד הביניים, החילוני ברובו היה מאחד כוחות ומצביע למלפגה אחת ? האם גם אז ראש הממשלה היה ניצב כל שבוע בפני משבר קואליציוני כזה או אחר ? אני בטוח שלא ! מתי סוף סוף יבינו האזרחים שהפילוג בעם יוביל להיחלשותנו ולרמת פגיעות כזו גבוהה שאויבנו הממתינים על גדרות הגבול וההפרדה רק מחכים לרגע המתאים להכות בנו כשלא נהיה מוכנים לכך. מתי נבין שהמדינה הזו היא של כולנו והיא לא איזה משחק ילדים שאפשר להתחיל תמיד מחדש כאילו לא קרה דבר. מתי נבין כולנו שהעתיד שלנו בידיינו ורק אנחנו נקבע את גורלנו.
לקרוא את כתבות השבת בעיתונים המספרות את סיפורי השכול והגבורה שהתחוללו בשבת שעברה בפארק הכרמל, לראות את התמונות המזעזעות של הנספים שהתפרסמו באתר האינטרנט בוסטון.קום ולהבין מיום ליום שהפוליטיקאים שלנו משתמשים בסיפור האחרון רק כדי לנגח אחד את השני בכל במה ודרך אפשרית פשוט מרתיח לי את הדם ! חס וחלילה אם אחד מבניו, בנותיו או קרוביו של חברי הכנסת או יותר מכך אחד משרי הממשלה היה נוכח באוטובוס הארור והיינו זוכים סוף סוף לאחדות ממשלתית בנושא כל כך קריטי וחשוב לתושבי המדינה. ראשי הרשויות כבר הודיעו בחוצפתם שלא ישתפו פעולה עם ראש עיריית נתניה הגב' מרים פיירברג שמונתה כלאחר כבוד ע"י ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, איזה זובור עשו לו לביבי שחשב שהנה הוא מציל את המולדת, ופיירברג שהבינה שכבר אין טעם להמשיך את הסאגה הנ"ל התפטרה מתפקידה ביוזמתה וחסכה לכולנו קרב קטן ומיותר. מתסכל לחשוב שהאמונים על בטחוננו האישי ושל ילדינו עסוקים כעת במלחמות יהודים, יורים אחד על השני בכל כלי נשק אפשרי, מכתבים ודו"חות, מסקנות ודרישה לוועדות חקירה ממלכתיות. מתי יקום מישהו מחבורת הזבל הזו וידפוק על השולחן, יעיר את חבריו לספסל ויגרום להם להבין שאין לנו זמן לוועדות, אין לנו זמן למסקנות, אין לנו את הפרבילגיה לביצוע רפורמות בסדר יום רגיל וסטנדרטי ושאם הם רוצים להמשיך לשחק בנבחרת, כדאי מאוד שיקומו מהספסל ויתחילו לעשות את המוטל עליהם. קחו דוגמא מהרמטכ"ל היוצא רא"ל גבי אשכנזי שלקח את צה"ל החבוט לאחר מלחמת לבנון השניה וביצע חריש עמוק בכל מערך החירום, שינה מבנים ארגוניים של יחידות, השיג תקציבים ובנה תוכניות עבודה כלל צהליות לשיפור המוכנות והאימונים של כוחות המילואים. כך צריך להעשות בכל הקשור לבטחון האזרחים והמדינה. חשוב מאוד להשקיע בבטחון המדינה כלפי חוץ, להשיג אחיזה בשמי המדינה באמצעות לוויינים מתוחכמים ולצפות על אויביינו ממעל, לחזק את הצבא, לשפר טכנולוגיות ולהיות תמיד ראשונים באמצעי לחימה מתקדמים להשגת יתרון בשדה הקרב, להשקיע תקציבים בגופי השב"כ והמוסד, לסכל פעילויות עוינת כלפי המדינה ואזרחיה בעולם ולפגוע באויבים מבחוץ מבעוד מועד. כל זאת טוב ויפה ואין ספק שגורל המדינה תלוי ועומד בתקציבים האלו. אך מה על הבטחון הפנימי של האזרחים ? מה לגבי מוכנות המדינה למקרי שריפה, רעידות אדמה, שטפונות, בצורת ועוד מכות טבע איומות וקשות להתמודדות בכל סדר גודל מדיני ? תארו לכם שריפה בסדר גודל כזה הפורצת בשל אירוע מלחמה באזור אורבני מאוכלס לעייפה, מאכלת בניינים שלמיםף שורפת עשרות אזרחים בעודם חיים נמלטים מהאש ומאלצת את הרשויות לפנות עשרות אלפי תושבים לאזורי ספר או ערים אחרות. איפה הבטחון הפנימי של כל אחד ואחד מאיתנו ? אלימות ברחובות הפכה להיות דבר שבשגרה, תקציבי משטרת ישראל מקוצצים משנה לשנה וכל עירייה מקימה לעצמה צבא בטחון משלה על גבם של אזרחיה משלמי הארנונה. מתי ישכילו שליטי המדינה להקצות את המשאבים הדלים לטובת הכלל ולטובת הבטחון הפנימי של האזרחים ? דיי לאפלייה ולהעדפת אוכלוסיות כאלו או אחרות על פני הכלל ! אנו חיים בדמוקרטיה אשר בראש ובראשונה צריכה לדאוג לטובת הכלל ולא לטובת אוכלוסיות בעלות כח פוליטי כזה או אחר. תארו לעצמכם שמעמד הביניים, החילוני ברובו היה מאחד כוחות ומצביע למלפגה אחת ? האם גם אז ראש הממשלה היה ניצב כל שבוע בפני משבר קואליציוני כזה או אחר ? אני בטוח שלא ! מתי סוף סוף יבינו האזרחים שהפילוג בעם יוביל להיחלשותנו ולרמת פגיעות כזו גבוהה שאויבנו הממתינים על גדרות הגבול וההפרדה רק מחכים לרגע המתאים להכות בנו כשלא נהיה מוכנים לכך. מתי נבין שהמדינה הזו היא של כולנו והיא לא איזה משחק ילדים שאפשר להתחיל תמיד מחדש כאילו לא קרה דבר. מתי נבין כולנו שהעתיד שלנו בידיינו ורק אנחנו נקבע את גורלנו.