שלומות מהנעלם (-;

שלומות מהנעלם (-;

זו אמנם הודעה שכתבתי בפורום נל"פ ודמיון מודרך אך נראה לי שהיא מתאימה גם כאן... איכפת לכם? (-; בימים האחרונים אני יושב ומסתכל על ההודעות בפורום, קורא בשקט את התגובות הרבות שהולכות וחוזרות הנסיונות לשכנע מכאן ו/או לשכנע מכאן, להראות את הצד שלי או להשמיע את הצד השני, הדיון מרתק ועם זאת, אני לא מצטרף אליו – אף על פי שאם זה היה לפני חצי שנה אולי הייתי יכול להוסיף עוד ועוד, לתת תגובות מהצד הזה ולכתוב תגובות מהצד השני... הלילה לא יכולתי להרדם, אז אמרתי לעצמי "בוא נציץ שוב בפורום, תמיד יש שם חומר טוב" בד"כ אחרי קריאה מתעייפות לי העיניים ואז אני הולך לישון... הלילה ישבתי מול הדיון הארוך האחרון, שעדיין נמצא במעין שיא דיוני וחשבתי לעצמי... מה כל זה, ובשביל מה זה בעיקר משנה? בזמנו בסדנה של בנדלר, אני זוכר שהוא אמר: "מה זה משנה הלמה, מה שחשוב זה האיך" הרבה פעמים אני חושב על הקטע שחוזר על עצמו עם הרבה אנשים שחושבים לעצמם: "אם אני אדע למה אני "דפוק"/"מקולקל" בצורה הזו או האחרת, אני אדע מה לעשות עם זה" יחד עם זאת, אנשים עוברים שנים של תראפיה בכדי לדעת "למה" הם פועלים באופן שהם פועלים. נדמה לי שאיפה שהוא בן האדם מוציא אנחת רווחה כאשר הוא יודע שהוא פועל בצורה מסויימת באופן שהוא פועל – מכיוון שהוא סובל מהגדרה כזאת או אחרת, או שבעברו הוא סבל מ X או Y, כאילו שנחה דעתו של האדם, "אה, זהו, זה לא אני אשם, זה אשם משהו אחר שקרה לי כשהייתי קטן/ משהו אחר שאני סובל ממנו" ואז כאילו שהאדם מרגיש מעיין השלמה עם המצב, שחרור מהעשיה לשינוי. הרבה אנשים יודעים למה, אבל לא הרבה מתעסקים עם האיך! עד כמה באמת הלמה חשוב?? כיום אני מתעסק פחות ופחות בנל"פ יותר ויותר באימון עיסקי במתודה שלמדתי לאחרונה. (אף על פי שאי אפשר להתנתק מהנל"פ באמת) באימון עסקי אנו מתעסקים במטרה מסויימת שהלקוח מעוניין להשיג, דרך תרגול של הרגלים חדשים ובעיקר תרגול של הכושר של האדם לעמוד במילתו ( בעיקר כלפי עצמו – ששם בן האדם עושה הכי הרבה הנחות) מחיבור של שני הדברים, ועוד כמה דברים מעטים שלמדתי עם הזמן... נראה לי שהלמה הוא לא באמת חשוב ו/או עקרוני למציאת פתרונות ודרכי פעולה להשגת המטרות שלנו, לעומת זאת יש אנשים שנותנים ל'למה' את החשיבות העליונה ביותר. וברגע שבן האדם נותן ל'למה' את החשיבות העליונה הזו – הוא הופך את ה'למה' הזה לכלי מניע בחייו, או יותר נכון לומר שהוא הופך את החיפוש לתשובה ל'למה' למניע גדול בחייו. ועל זה ענו מזמן בסרט שחודש שהתשובה היא 42 תחשבו על זה... הערה, דבר נוסף ששמתי לב הוא שאני באמת ובתמים יודע פחות מיום ליום. אולי אני הולך ונעלם ? (-; שבוע נהדר מיקי
 
../images/Emo45.gif

הטעו אותנו בכל ספר,שיחה ומאמר כתבו לחפש תשובה ל"למה" שניייים חיפשתי תשובות היום כבר לא כבר כמה שנים שאני חושבת כמוך "נראה לי שהלמה הוא לא באמת חשוב ו/או עקרוני למציאת פתרונות ודרכי פעולה להשגת המטרות שלנו"....וגם מצליחה למצוא פתרונות ולהשיג מטרות
וכמה שאלות.... כתבת "הדיון מרתק ועם זאת, אני לא מצטרף אליו – אף על פי שאם זה היה לפני חצי שנה אולי הייתי יכול להוסיף עוד ועוד, לתת תגובות מהצד הזה ולכתוב תגובות מהצד השני... " למה אתה לא מצטרף אליו? כתבת.."שהתשובה היא 42" תסביר בבקשה הפורום שקטטט כבר הרבה זמן אולי אנחנו הולכים ונעלמים ?
 
שאלת "למה"...???

התשובה היא בעיקר "ככה". כי בשלב מסויים, הרגשתי שאני חוזר על עצמי, ראיתי אחרים עם תשובות דומות/שונות/טובות יותר/טובות פחות ושאלת את עצמי SO??? והגעתי למסקנה שבמקום לשבת ולטחון מים, שוב ושוב על נושאים דומים ואחרים.. אני מעדיף לפעול במישור אחר... ולכן, מדי פעם אני כותב - וזה רק אם יש לי משהו באמת לתרום ו/או להוסיף, מעבר לזה אני מעדיף לקרוא ולחייך. לגבי 42 צריך לראות את הסרט "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" - או יותר נכון - לקרוא את הספר!! מיקי
 

Deerest

New member
למה האיך לא מצליח לי?

אני חושב שאפשר למצות את שניהם גם יחד, לתת ללמה את רוב המשקל מאפשר תירוצים להמנע מעשייה, בדיוק כמו שהזכרת, להתעסק עם הלמה הופך ל"עשייה" עיקרית, אבל לא מניב תוצאות ממשיות. לתת לאיך את רוב המשקל זה לטמון את הראש בחול, מעין גישת מעבדה, בוא ננסה נראה אם זה יצליח, אם לא אז לפחות עשיתי משהו. לדעתי זו עשייה ללא כוונה רצינית מאחוריה, ללא כוונה לפתור באמת את הבעיה אלא רק להראות "עשייה". ללמה יש חשיבות רבה כדי לאפשר לאיך לעשות באופן ממוקד ויעיל. לעיתים קשה מאד למצוא את הלמה ואז פונים לאיך ולכאורה נראה שהעשיה הזו מביאה לפתרון, אבל הבעיה האמיתית, ההיא שבמקור הביאה לשאול למה, עדיין קיימת. מצד שני, לפעמים בעזרת הסטטיסטיקה, האיך יכול לתת את התשובה ללמה. נדיר. אכן באמת נראה ש"מתבזבז" הרבה זמן על מציאת הלמה, ביחוד כאשר קשה מאד למצוא את התשובה, אבל האיזון המבורך בא כאשר נמצאה התשובה ללמה, האיך הוא הרבה יותר נכון ממוקד ומדוייק והזמן שדרוש להשקיע בו הוא מינימלי. במצבים בהם אין עבר ואין על מה לשאול למה, ומתרחש רק האיך, זה רק עניין של זמן עד שיצוץ הלמה הראשון. ואפילו אם האיך הצליח והמטרה הושגה, רצוי לשאול למה, ולו בשביל לראות אם אפשר לשפר את האיך הבא.
 
לפעמים כן ולפעמים לא

בפורום נל"פ ודמיון מודרך עשינו אבחנה בין שני סוגי 'למה': 1. 'למה' אשר בא לשאול לגבי העבר, לדוגמה: "למה יש לי התקפי זעם?" 2. 'למה' אשר בא לתת דלק ומוטיבציה לגבי ה'איך' ו/או ה'מה לעשות' בעתיד: "למה אני רוצה להפסיק את התקפות הזעם?" בנל"פ במקום להתעסק עם ה"למה יש לי התקפות זעם?" אנו מתעסקים עם ה"מה גורם להתקפות זעם?" או "מה האדם עושה בתוך ראשו (מהן הפעולות הלא מודעות) אשר מביאות אותו להתקפי זעם?" ואז מה ואיך כדאי לעשות כדי לתת לאותו אדם יותר אפשרויות תגובה בסיטואציות הספציפיות. "לדעתי זו עשייה ללא כוונה רצינית מאחוריה, ללא כוונה לפתור באמת את הבעיה אלא רק להראות "עשייה"." זו בדיוק הסיבה מדוע יצרנו אבחנה בין שני סוגי 'למה' (-; "ללמה יש חשיבות רבה כדי לאפשר לאיך לעשות באופן ממוקד ויעיל" לפעמים כן ולפעמים לא: אפשר לשאול פשוט "איך לעשות יותר ממוקד ויותר יעיל" אם אני אשאל אותך "למה אתה עדיין לא מנהל הפורום, ולמה הפורום הזה נרדם לחלוטין?" אני בעצם "מאלץ" אותך להביא לי תירוצים/הסברים/סיפורים ולהתעסק בעבר - מה שלא יותר מדי רלוונטי למטרה שהפורום יתעורר וינוהל כראוי ע"י מישהו שמתאים לכך. לעומת זאת אם אני אשאל אותך: "מה אתה מתכוון לעשות ע"מ להכנס לתפקיד המנהל?" או "איך אתה מתכוון לעורר את הפורום?" אני בעצם שואל אותך שאלות על העתיד ועל הפעולות שאתה עומד לעשות ובכך בעצם "מאלץ" אותך להתעסק עם העתיד ועם העשיה. לדעתי זהו הבדל גדול מאוד! מיקי
 
למעלה