שרשור רענון- מה הייתם רוצים לשנות

שרשור רענון- מה הייתם רוצים לשנות

התחלתי לכתוב בפורום זוגיות ותוך כדי שיחה עם חברה בפורום הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות שינוי בעוד משהו בחיים. בעלי תמיד הפריע לו שאני לא משקיעה בעצמי חיצונית, בריאותית. אמנם הוא אומר את זה אבל אני מרגישה את זה. זה יכול להישמע לא בריא לעשות שינוי בגלל מישהו אבל הגעתי למסקנה שכשאני משקיעה בעצמי גם אני מרוצה ולא רק הוא. אגב, זה משפיע מאוד על היחסים שלנו כי זה דברים שנוגעים גם אליו. אנסה השבוע להחיל את השינוי ונראה מה יהיה שבוע נעים לכולם תמי
 

ניאו30

New member
אצלי סבבה ../images/Emo13.gif

היום אני חוזר ללימודים...אז כבר טוב,בנוסף לדברים אחרים טובים.וכן,נכון שיש גם דברים לא הכי...כמו העבודה שלי...אבל גם זה יעבור...מתישהו... לגביי השינוי שלי...תראי,זו שאלה מורכבת...יש המון דברים כי את השינוי שלי אני לא עושה בדבר אחד,אלא במכלול השלם של מה שקרוי החיים שלי,כלומר בכל תחומי החיים שלי. ההתמקדות שלי כרגע היא יותר בנושאים של שינוי פנימי,ופחות שינוי חיצוני,אותו אני משאיר לטווח הארוך יותר,מתוך אמונה שהוא יבוא בעקבות השינוי הפנימי,ולא ההפך.אני אוהב להסתכל על זה כתהליך,כמסע שאותו אני עובר עכשיו,ודרכו אני לומד דברים,לומד להכיר את עצמי מחדש,אני מתנסה בחוויות, בתובנות חדשות,בתפיסת חיים שלמה חדשה וכדומה. אני חושב שיש לי מטרת-על אחת,והיא להיות אדם טוב יותר,על כל מה שזה אומר(לי ובכלל), וכל השאר הם רק אמצעים בשבילי להגיע ל"שם".לכן,אני לא מסתכל על מטרות כמטרות.אני מסתכל כיום על אמצעים המחולקים לפי מידת הטווח שאני שואף אליהם, שזה גם מכוון אותי למידת הגמישות שבהם אני משנה אותם.ככל שהאמצעי יהיה לטווח הקרוב יותר אני פחות אהסס או יותר ייטה לכיוון של גמישות רבה יותר,עד כדי הורדה או הוספה של דברים בצורה מאוד אימפולסיבית. אז עשיתי לעצמי רשימה כזו לפני בערך חצי שנה,ועכשיו שאני רואה אותה היא כבר השתנתה...ככה שכל הזמן היא מתעדכנת.אם הייתי צריך לעשות לי רשימה מחודשת אז בצורה מקוצרת ומתומצתת(מאוד!) היא היתה כוללת: לטווח הקצר- *התמדה סבלנית במדיטציה שאני מתרגל אותה עכשיו+כל שאר הדברים שקשורים להתפתחות האישית שלי,בעיקר בכל הקשור לתרגול רוחני,יישומו בחיי היומיום,ועיצוב (וייצוב) נפשי ורגשי.אם אפשר להגיד על משהו שהוא עיקר חיי כרגע אז זה התחום הזה,זה מה שנמצא בראש סדר העדיפויות שלי,כרגע.כמובן שזה תחום רחב מאוד,ואפשר היה לכתוב עליו הרבה יותר. *צמצום משמעותי של צפייה בטלויזיה לטובת פעילויות שונות ב-outdoors – לשחק יותר, לרקוד יותר,לטייל יותר,לעשות יותר פעילויות יצירתיות/אומנותיות ובאופן כללי לצאת יותר מהבית,או אם בבית אז לעסוק בדברים יותר "חיים" יוצרים,שאפשר להתפתח מתוכם. *לפתוח את עצמי לאפשרויות הטמונות ביצירת קשרים חברתיים חדשים.לאחרונה,זה היה תחום שקצת הזנחתי אותו,אבל אולי עכשיו זה זמן טוב להחזיר אותו בחזרה,שוב לא בצורה מוגזמת,אלא בצורה מאוזנת שלא תבוא על חשבון הדבר הראשון,אלא תשתלב איתו. לטווח הבינוני- *למצוא עבודה בתחום לימודיי.אני די סובל במקום הנוכחי שלי.יודע שזה פוגע ברמות האנרגיה שלי,ובתהליך שלי.אני מקווה כבר בשנה הבאה למצוא מקום שייתן לי אנרגיות חיוביות גם בעבודה.אם לא,אז לאחר הלימודים,כלומר בסיום השנה שלאחר מכן(או בקיצור עוד שנה וחצי בערך) לטווח הארוך- *המשך הקטנת החיכוך ביני לבין הוריי.זה דבר שנמצא בהשתנות מתמדת,למרות שלפעמים קשה לי לראות אותה אלא במבט לאחור.זו נקודה מאוד חשובה בשבילי על מנת להפנות את מבטי לעתיד בצורה שלמה ובריאה. *להתחיל חיים חדשים במקום חדש.למרות הסעיף הקודם,זה משהו שנפשי כמהה לו כבר הרבה זמן,ועד כה מסיבות(או תירוצים יש שיגידו) שונות לא יצא אל הפועל.כרגע,אני מתמקד בלימודיי,ולכן אני רואה את זה כדבר בר ביצוע לאחר שאלו יסתיימו.יכול גם להשתלב עם השינוי במקום העבודה.בהחלט אפילו עדיף שכך יהיה. *למצוא בת זוג ולהקים משפחה.זו כמיהה מאוד חזקה אצלי,ואף על פי כן,יש בי את ההבנה שאני,למרות גילי,עדיין לא בשל לזה,כרגע.בעבר ראיתי בנקודה זו את חלומי הגדול ביותר, אבל כעת אני רואה זאת כמשהו משלים לאחרים,אם אפשר להגיד,ולא כדבר היחיד שיעשה אותי שלם ומאושר.אין בכך להפחית מחשיבותו בשבילי,נהפוך הוא. לטווח העוד יותר ארוך- *הגעה לשלמות פנימית,המשך הגילוי של מי שאני באמת,המשך מימוש המציאות הפנימית בזו החיצונית,המימוש של ה"אני האמיתי" שלי במעשיי בעולם,הענקת משמעות לחיים (משמעות לעבר דרך ההווה והעתיד),השתחררות מתפיסות מטריאליסטיות שנטועות עמוק בתוכי,ובכלל מתלות גופנית וחושית לצורך תחושות נפשיות ורגשיות(למשל,השלמה עם סופיות החיים הפיסיים ונצחיות החיים הרוחיים),תחושה כללית של שלוות נפש ושקט פנימי,איזון והרמוניה...ועוד...וזה רק על קצה המזלג...כשתמיד מלווה אותי מטרת-העל שכתבתי בהתחלה-להיות אדם טוב יותר-לבדוק,לשאול,ללמוד,להתפתח,להתהוות...לחיות.
 
וואו!!!!!!!!

קודם כל אתה כותב ממש יפה, אמרו לך את זה? דבר שני אתה באמת יודע למה אתה שואף. אני כנראה עוד לא יודעת ממש.
 

ניאו30

New member
תודה ../images/Emo39.gif

זה תהליך שעברתי תמר...זה לא משהו שהרגע תפס אותי...אני חי עם מלא התלבטויות בחיים...אף פעם לא בטוח...אבל מנסה קצת,וזה מביא אותי לדעת מה אני רוצה עוד קצת,ולפעמים מה אני לא רוצה...אומרים שאין חכם כבעל נסיון...אני מאמין שזה נכון גם למי שעדיין לא יודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו,ומהעתיד שלו...לא לפחד מאי הידיעה הזו,היא תבוא מתישהו...לפעמים זה עניין שלנו עם עצמנו...שהיא כבר קיימת,אך אנחנו לא מודעים לה,או לא רואים אותה...ולפעמים זה עניין של זמן,לחכות לתחושת הבטן שתגיד לך שזה באמת מה שאת רוצה להיות או מה שאת רוצה לעשות בחיים...אצלי זה שילוב של השניים...זה היה קיים תמיד בתוכי,אבל מפאת חוסר מודעותי לא ראיתי זאת,אבל גם כשהתחלתי לראות...הייתי זקוק לזמן...שאפשר לכנותו גם שאלה של גורל...ולא של מקריות...שתחושת הבטן,הלב או איך שלא נקרא לזה...תאמה את זה...והכל כאילו התאחד למשהו אחד שאמר לי שזה מה שאני רוצה לעשות עם עצמי ועם חיי...וכל השאר הם רק עניינים יותר טכנים,אמצעים בשבילי לאותו דבר אחדותי...
 
../images/Emo9.gifאני פועלת עתה

בתחומים אחדים. אמנם לא ממש שינויי,כי אלו דברים שהיו בי מאז ומתמיד. אך בהחלט רוצה לטפח יותר. דבר ראשון זה כל הנושא של היחס לכל אדם באשר הוא כאדם. כשהייתי דתית היו אנשים מסויימים שניסו "לחנך" לעליונות. אמרו שהם בתור מאוד דתיים יותר עלייונים מאנשים אחרים וכיוצ"ב. אני מעולם לא חשבתי כך.אצלי כל בני האדם שווים. אני לא חושבת שאני עליונה ממישהו אחר וזה לא איכפת לי אם הוא דתי,בודהיסטי ועוד. כל בני האדם שווים. זה דבר שהיה מאז ומתמיד חשוב אצלי-להיות בן אדם. אז עתה שמה על זה יותר דגש,כדי למחוק כל השפעה מאותם אנשים מסויימים שניסו "לחנך" לעליונות. ובכלל,כי זה דבר חשוב.לכבד כל אדם באשר הוא. דבר נוסף-זה כל הנושא של הפתיחות לעולם. אמנם מאז ומתמיד,גם כשהייתי דתית הייתי בעד דברים כללייים. למשל מאוד מתעניינת באמנות.אך לא רציתי להתמקד רק באמנות יהודית,כי אם כללית. אני ממש שונאת את כל הסגירות הזאת. אני בעד הפתיחות לעולם. אני רואה את עצמי בראש ובראשונה כאזרחית העולם הגדול. העולם הוא באמת גדול.ויש ליהנות ממנו.ולא להסתגר. אמנם כשהייתי דתית היתה תקופה מסויימת,אמנם קצרה מאוד,שהייתי קצת מסוגרת. לא שלא חשבתי על אמנות כללית ודברים כלליים.על זה חשבתי תמיד. אך היתה תקופה מסויימת שרציתי רק להיות בארץ בלי חו"ל. ועתה פועלת לתקן זאת. גולשת לי באתרי תיירות שונים.ובכלל בעולם הגדול. צופה בסרטים על אתרים בעולם ועוד. ויש עוד דברים שאני פועלת לשינויים. אמנם בתחום האישי,החברתי והזוגי פעלתי רבות בשנים האחרונות. הרי חזרתי בשאלה והתחלתי הכל מחדש.וזה כולל גם תחומים אלו. אך יש עוד דברים ששואפת לשפר בתחומים אלו.ומטפלת בהם מצויין. כמו כן אני מטפחת לי דברים נוספים חשובים. כגון כניסה לזהות המקצועית שבחרתי. כלומר,אני במקצוע כבר שנים רבות.ויש לי כבר זהות מקצועית מגובשת. אך יש לי התפתחות מקצועית נוספת שכיום נכנסת אליה יותר מבחינה נפשית. ומטפלת בזאת יפה וכן מטפלת יפה גם בהגדרותיהם של אנשים קיצוניים דתיים מסויימים אותי בהגדרות שאינן שלי. (הם שלחו לי מכתבים בנושא) ובכלל,לומדת להתמודד יפה עם דברים שונים שבדרך. זאת החוכמה כשנתקלים בדברים שונים שמנוגדים לדרככם. לקחת זאת כמנוף לצמיחה. אני למשל יכלתי להתעלם ממכתבים אלו. אך בחרתי לקחת זאת כמנוף לצמיחה. למשל איך להתמודד עם הגדרותיהם של אחרים אותי בזהות שאיננה שלי ועוד. אז זהו לבינתיים.
 
סגירות לעולם?

מי החליט שאדם דתי ואפילו חרדי יהיה סגור? מתוקה את יכולה לעשות כל מה שאת אוהבת ורוצה כמובן בלי שיתנגש עם המיצוות אך לא מעבר וכל הקישקושי מח מיסביב עזבי אותם
 

גור42

New member
מן הסתם, כל אדם מחליט בשביל עצמו...

ואני דווקא מעריך את פיה טובה, שלמרות ניסיונה האישי נזהרה מלהכליל והקפידה לומר "אנשים דתיים מסויימים". הבעיה היא, שבאמת יש הרבה אנשים - דתיים וחילוניים כאחד - שחושבים שאדם דתי חייב להיסגר בפני העולם הגדול, ושאדם רחב אופקים חייב להיות אפיקורוס. נכון שזוהי תפיסה שגויה, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהרבה אנשים מאמינים בזה, ובכללם גם אנשים רבים הנמצאים בעמדות מפתח - כגון מורים (דתיים וחילוניים), רבנים, אנשי אקדמיה, אנשי צבא ומדינאים.
 
אז ככה

אמרתי במפורשות אנשים מסויימים. וכן,אני בהחלט בהחלט בעד הפתיחות לעולם.אני לא חושבת שאנו צריכים להסתגר. ואתן דוגמה.בהיותי דתית הכרתי אמנית מאוד מאוד מוכשרת.(ולא היא זאת שלא קיבלה את דרכי) אך כשהייתי אצלה בבית נדהמתי לגלות שכל יצירותיה סובבים סביב נושאים דתיים. עבודה מקסימה של אישה מדליקה נרות שבת,וילון בצורת פרוכת ועוד. אני מכבדת את דרכה. אך לי היה מאוד קשה עם העיניין.אני ממש שונאת את כל הסגירות הזאת מפני העולם. אני בעד דברים כלליים. וגם כשהייתי דתית הקפדתי על עשיית דברים כללייים. אין לי שום בעיה אם מישהו מכניס דברים דתיים באמנותו. אך רק זה,זאת נראית לי סגירות פשוט נוראית. אני בראש ובראשונה בראש ובראשונה רואה את עצמי כאזרחית העולם הגדול. אני בעד פתיחות לעולם. ושונאת את ההסתגרות מפניו. העולם באמת גדול ויפה וחבל מאוד להסתגר ולא ליהנות ממנו.
 
מפסח 2000

פסח 2000 התאריך שבו חזרתי בשאלה רשמית. לפני כן,עוד בשנת 96' כבר לא רציתי להגדיר את עצמי כדתית. ב-97' שברתי את הפמוטים מחרסינה שהיו אצלי. ועוד אכלתי פעם בסתר בשר וחלב ביחד.אקט שעזר לי בהמשך להיות חילונית. העזתי לעבור על מצווה שכזאת. ומשם הדרך לחילוניות היתה פתוחה יותר. אמנם בתחילה הגדרתי את עצמי כמסורתית ,אך ידעתי שזה רק שלב בדרך. עד שאהיה ממש חילונית. היה לי קשה להגדיר את עצמי ישר כחילונית. אז עשיתי את זה בהדרגה. בהתחלה למשל הורדתי את הסימנים בכתיבה שהייתי שומרת. (למשל לא הייתי כותבת יי בלי סימן מלמעלה) וכך בהדרגה הורדתי דברים. אך הכל קרה באופן פומבי משנת 2000. פסח 2000 כבר לא ניקתי את חדרי לפסח. ובליל הסדר הלכתי לחדר הדלקתי אור ושמעתי מוסיקה. וזה היה השלב הפומבי של הכניסה לעולם החילוני. אמנם עברו כבר 7 שנים שבהם מאוד מאוד התפתחתי. אך בכל זאת,יש עוד דברים שאותם רוצה יותר לטפח. קודם רציתי לשים דגש על החיים החברתיים והזוגיים שלי. כי הייתי צריכה לבנות הכל מחדש. עתה על דברים נוספים.
 
הוא מה שחשבתי . ועכשיו שאלה.

איך את מסבירה את המצב שאת כבר למעלה מ7 שנים לא דתית ובכל זאת מדברת על זה בפתוס, ברגש,בשנאה, בכעס.בתרעומת, כאילו זה קרה רק לפני שבוע?
 
אז זהו

שזה נעשה בהדרגה. קודם הגדרתי את עצמי כמסורתית,אח"כ כחילונית. באותו הזמן גם עלו לי השאלות על התורה. עד שכיום אני חילונית שלא מאמינה בתורה. ובכלל רציתי לפתח את עצמי בתחומים נוספים,דבר שהופרע לי בדת עקב המלחמות הרבות שהיו לי שם. אבל זה תהליך מאוד ארוך לבנות את הכל בצורה טובה. זה אומר גם קשרים חברתיים חדשים,גם קשרים זוגיים בעולם החילוני.. וגם כמובן בתחומים אישיים נוספים. ובכלל,רציתי להתפתח אישית,דבר שהופרע לי עקב מלחמותיי הרבות בדת. אגב,גם ממלחמות אלו למדתי המון דברים וכיצד היה עליי להתמודד עם זה ועוד. זה דבר שהאנשים פה בפורום יכולים לקחת לעצמם.כיצד מדברים רעים שקורים להוציא דברים טובים. אז פשוט עתה דאגתי גם להתפחות אישית טובה ולמילויי החסר בשל עברי הדתי. זה פשוט היה תהליך מאוד ארוך. אבל עשיתי אותו בצורה מאוד יסודית ,מקצועית ומקיפה. אחת הסיבות שבחרתי ללמוד בפתוחה זה כל הנושא של הפיתוח האישי. זאת פשוט אוניברסיטה שמאוד גמישה בבניית תכנית הלימודים וסדר הלימודים. ובתחילה לקחתי את הקורסים שיתרמו לי לפיתוחי האישי(לאו דווקא בתור חילונית,אלא פיתוח אישי בכלל. דבר שהופרע לי כאמור עקב מלחמותיי בדת)ואח"כ השאר. נעזרתי בחומר מקצועי רב בעיניין. תכנית לימודיי בנויה מקורסים בפסיכולוגיה,חינוך וסוציולוגיה. אז קודם לקחתי את הקורסים מתכנית זו שתורמים לי אישית. אח"כ את הקורסים הנוספים. וגם דאגתי לא לדחוס יותר מדיי לימודים,כדי שבאמת יהיה לי את הפנאי לפיתוחי האישי. והשקעתי בזאת המון מכל הבחינות. יכלתי לעשות זאת כי לא הייתי לחוצה מבחינה מקצועית. יש לי כבר מקצוע ביד כך שיכלתי להרשות לעצמי לפרוס את הלימודים יותר. אז זהו. בניה טובה דורשת השקעה. וזה ממש לא תהליך קצר. ובאמת לא באתי לספר כאן על חזרתי בשאלה. אלא על חלומותיי.
 

גור42

New member
את כל הזמן חוזרת על המשפט הזה

"לא באתי לכאן לדבר על אמונותיי אלא על חלומותיי" אני תוהה, איך אפשר לדבר על החלומות והשאיפות שלנו, מבלי לגעת גם באמונות שלנו? ואיך אפשר לכוון תהליך התפתחות אישי, כאשר העבר ממשיך לאחוז בך בצורה כזאת?
 
אז זהו

שאני עכשיו די מתפתחת אישית בכל המובנים. וכן,המטרה שלי היא לא להדחיק דברים,אלא להתמודד. כלומר,אני לא מדחיקה את קורותיי בעולם הדתי. אלא פשוט מתמודדת עם זה ולומדת להפיק מניסיון זה תועלת רבה. תהליך התפתחות אישית כמו שמדובר בפורום זה. זה לא אומר להדחיק דברים רעים שקרו. זה אומר ללמוד להתמודד ולהפיק מהם את המרב לחיים. וזה אני עושה גם עושה. פה באתי לדבר יותר על חלומותיי. בלט,מוסיקה קלאסית,תולדות האמנות,צרפתית. וכך שפועלת בדרך להגשמתם. אמנם בבלט אני מאז ומתמיד עוסקת. אך מחכה לזמן שאתפתח גם בכיוונים אמנותיים נוספים. וזה כאמור,תלויי בסיום חובותיי הלימודיות. שאז יהיה לי יותר פנאי לכך.
 
למעלה