תהיות לגבי המטפלת
סורי שלא משרשרת, לא יודעת לאיפה. זהירות- חפירת על לפניכן
אז ככה.. אנחנו ועוד זוג שגר מאוד קרוב אלינו (באותו רחוב מרחק כמה בניינים) לוקחים מטפלת משותפת לתינוקות שלנו כדי להוזיל עלויות וכדי שבכל זאת תהיה לקטנים איזושהי חברה בת גילם, אם זה בכלל מהותי בגילאים כאלה. הבן שלהם בן חצי שנה, התחיל עם המטפלת בתחילת ספטמבר, שלנו תתחיל אחרי החגים. לשנינו אלה ילדים ראשונים והתנסות ראשונה עם מטפלות וכל העניינים הללו.
כשבחרנו מטפלות ראינו כל מני וכשפגשנו אותה, האינטואיציה של כולנו אמרה כן. היא באמת נראתה אמינה, מקסימה, חמה, נעימה, משרה אווירה של נועם ורוגע.
עכשיו העלילה מתחילה להסתבך
היא התחילה עם התינוק של הזוג השני בתקופה ממש מורכבת שלו. מתינוק שרק ינק בלי שאוב בבקבוקים ובלי תמ"ל, הוא מן הסתם התחיל לקבל סימילק וחלב שאוב אצל המטפלת. בדיוק באותה תקופה גם התחילו איתו טעימות והוא לא הגיב טוב לכולן, ובנוסף ברזל שהפך לו את הבטן. בגיל 4 חודשים הוא נכנס למשבר שינה והתחיל להתעורר כל שעה וחצי, וזה עדיין לא מאחוריהם כך שהוא גם יותר עצבני והפוך במהלך היום, ואמא שלו חזרה לעבודה פול טיים כל יום עד 5 וכנראה זה כשלעצמו לא מוסיף לו.. אז הוא בוכה אצלה המון, צורח, ימים שלמים שבקושי אוכל משהו.. בלגן שלם. האמא בהתחלה הייתה בבית והסתגרה בחדר אחר, אבל הבינה שזה מקשה מאוד על ההסתגלות שלו (ושלה) למטפלת ויצאה מהבית רק כדי שיהיה לשניהם את השקט להתרגל זה לזו.
הבעיות שהם סיפרו לנו, הן כאלה:
המטפלת איחרה כמה פעמים (היא עדיין לא עובדת שם חודש) מה שגרם גם להם לאחר לעבודה שלהם וזה ביג נו נו מבחינת כולנו.
לתחושתם היא קצת מתחמקת מלקחת אותו לטיולים (למרות שזה מאודדדד עוזר לו ומרגיע אותו ואגב גם את הבת שלנו) וקצת מתעצלת לדבריהם לשחק איתו על מזרן הפעילות שלו כדי שיהיה לו "זמן בטן" איכותי (העלינו השערה שזה אולי בגלל משהו פיזי- סה"כ היא לא צעירה ועם מבנה גוף מלא, אולי יש לזה קשר).
בנוסף נערכו שם כמה "ביקורי פתע" - בן זוג שחזר מוקדם מהצפוי, סבתות שהגיעו קצת יותר מוקדם..- בכל המקרים, מצאו אותה יושבת ועושה סידורים אישיים מול המחשב הנייד שיש להם בבית ואת הקטן לידה (למרות שהם ביקשו מפורשות שלא יראה מסכים בכלל).
מעבר לכל זה ולפני שבכלל ידעתי את זה, שוחחנו אני והמטפלת על אופן השילוב של הקטנה שלנו ב"מיני משפחתון" הזה, כשסיכמנו שאביא אותה לזמן משחק כשאני יחד איתה, לחצי שעה שעה בשבועות הקרובים, כדי שתקלוט את הקולות ואת האווירה בבית שלהם (הטיפול יהיה חלק מהזמן אצלנו וחלק אצלם).
כששוחחנו היא אמרה לי שהייתה מעדיפה שאביא את הקטנה בימים שהאמא השניה לא עובדת מהבית כי לדבריה קשה לאמא השניה לשחרר, וביקשה ש"נשאיר את זה בינינו". שיתפתי את האמא השניה כמובן, מבחינתי השותפות שלנו קודמת למטפלת וממש לא הייתי רוצה שיהיו סודות בינינו. שתינו היינו המומות קצת מכל הסיטואציה.
עכשיו, עם כל זה היא באמת מקסימה אבל אני תוהה האם אלו נורות אזהרה, האם זה מצב שדורש חיפוש של מטפלת אחרת, או שאנחנו מגזימות? בכל זאת 2 אמהות של ילדים ראשונים והשחרור קשההההה מאוד מאוד מאוד לשתינו. אני ממש לא שלמה עכשיו עם המטפלת הזו והדבר שהכי בא לי זה פשוט להשאר איתה בבית עד גיל שנתיים, מה שלא מסתדר עם השאיפות הקרייריסטיות שלי
מה דעתכן??
סורי שלא משרשרת, לא יודעת לאיפה. זהירות- חפירת על לפניכן
אז ככה.. אנחנו ועוד זוג שגר מאוד קרוב אלינו (באותו רחוב מרחק כמה בניינים) לוקחים מטפלת משותפת לתינוקות שלנו כדי להוזיל עלויות וכדי שבכל זאת תהיה לקטנים איזושהי חברה בת גילם, אם זה בכלל מהותי בגילאים כאלה. הבן שלהם בן חצי שנה, התחיל עם המטפלת בתחילת ספטמבר, שלנו תתחיל אחרי החגים. לשנינו אלה ילדים ראשונים והתנסות ראשונה עם מטפלות וכל העניינים הללו.
כשבחרנו מטפלות ראינו כל מני וכשפגשנו אותה, האינטואיציה של כולנו אמרה כן. היא באמת נראתה אמינה, מקסימה, חמה, נעימה, משרה אווירה של נועם ורוגע.
עכשיו העלילה מתחילה להסתבך
היא התחילה עם התינוק של הזוג השני בתקופה ממש מורכבת שלו. מתינוק שרק ינק בלי שאוב בבקבוקים ובלי תמ"ל, הוא מן הסתם התחיל לקבל סימילק וחלב שאוב אצל המטפלת. בדיוק באותה תקופה גם התחילו איתו טעימות והוא לא הגיב טוב לכולן, ובנוסף ברזל שהפך לו את הבטן. בגיל 4 חודשים הוא נכנס למשבר שינה והתחיל להתעורר כל שעה וחצי, וזה עדיין לא מאחוריהם כך שהוא גם יותר עצבני והפוך במהלך היום, ואמא שלו חזרה לעבודה פול טיים כל יום עד 5 וכנראה זה כשלעצמו לא מוסיף לו.. אז הוא בוכה אצלה המון, צורח, ימים שלמים שבקושי אוכל משהו.. בלגן שלם. האמא בהתחלה הייתה בבית והסתגרה בחדר אחר, אבל הבינה שזה מקשה מאוד על ההסתגלות שלו (ושלה) למטפלת ויצאה מהבית רק כדי שיהיה לשניהם את השקט להתרגל זה לזו.
הבעיות שהם סיפרו לנו, הן כאלה:
המטפלת איחרה כמה פעמים (היא עדיין לא עובדת שם חודש) מה שגרם גם להם לאחר לעבודה שלהם וזה ביג נו נו מבחינת כולנו.
לתחושתם היא קצת מתחמקת מלקחת אותו לטיולים (למרות שזה מאודדדד עוזר לו ומרגיע אותו ואגב גם את הבת שלנו) וקצת מתעצלת לדבריהם לשחק איתו על מזרן הפעילות שלו כדי שיהיה לו "זמן בטן" איכותי (העלינו השערה שזה אולי בגלל משהו פיזי- סה"כ היא לא צעירה ועם מבנה גוף מלא, אולי יש לזה קשר).
בנוסף נערכו שם כמה "ביקורי פתע" - בן זוג שחזר מוקדם מהצפוי, סבתות שהגיעו קצת יותר מוקדם..- בכל המקרים, מצאו אותה יושבת ועושה סידורים אישיים מול המחשב הנייד שיש להם בבית ואת הקטן לידה (למרות שהם ביקשו מפורשות שלא יראה מסכים בכלל).
מעבר לכל זה ולפני שבכלל ידעתי את זה, שוחחנו אני והמטפלת על אופן השילוב של הקטנה שלנו ב"מיני משפחתון" הזה, כשסיכמנו שאביא אותה לזמן משחק כשאני יחד איתה, לחצי שעה שעה בשבועות הקרובים, כדי שתקלוט את הקולות ואת האווירה בבית שלהם (הטיפול יהיה חלק מהזמן אצלנו וחלק אצלם).
כששוחחנו היא אמרה לי שהייתה מעדיפה שאביא את הקטנה בימים שהאמא השניה לא עובדת מהבית כי לדבריה קשה לאמא השניה לשחרר, וביקשה ש"נשאיר את זה בינינו". שיתפתי את האמא השניה כמובן, מבחינתי השותפות שלנו קודמת למטפלת וממש לא הייתי רוצה שיהיו סודות בינינו. שתינו היינו המומות קצת מכל הסיטואציה.
עכשיו, עם כל זה היא באמת מקסימה אבל אני תוהה האם אלו נורות אזהרה, האם זה מצב שדורש חיפוש של מטפלת אחרת, או שאנחנו מגזימות? בכל זאת 2 אמהות של ילדים ראשונים והשחרור קשההההה מאוד מאוד מאוד לשתינו. אני ממש לא שלמה עכשיו עם המטפלת הזו והדבר שהכי בא לי זה פשוט להשאר איתה בבית עד גיל שנתיים, מה שלא מסתדר עם השאיפות הקרייריסטיות שלי
מה דעתכן??