אביתר בנאי ושלומי שבן, 27.11.11

shoham95

New member


 

מיטלס1

New member
גם אותי ממש מסקרן להבין למה?

הרי זה חלק מהרפטואר שלו, אחד השירים האהובים שלו. אמנם, נכון, קצת לא מתאים לו, בסטטוס הנוכחי שהוא נמצא בו, לבצע את השיר הזה, אבל באמת למה לא? אני מסתכלת על זה נטו כמישהי מהקהל שמאוד את השירים שלו, ולא על איך הוא מרגיש עם זה או מה זה עושה לו, באמת מתוך מניעים אגואיסטים שלי, בעיניי זה מעולה שהוא הסכים לבצע\לנגן את השיר... ויותר מזה, אולי באיזשהו מקום זה מראה לנו שהוא הגיע למקום שלם יותר ונינוח יותר עם התהליך שהוא עבר בחייו ועדיין עובר. אולי הוא נמנע מהשיר הזה לאורך השנים כי משהו בו לא היה שלם והוא לא ידע איך להתמודד עם השיר, וכעת שהוא נמצא במקום בטוח יותר הוא הרגיש בנוח עם השיר, כמובן במגבלות הקיימות.
 

SnapDragon

New member
מעניין

מלבד העובדה שכמוני-כמוך, דבר אחד זה להרגיש ככה אחרי שאתה בעצמך חווית זאת במו אוזניך ועיניך, וזה אחרת כשמישהו שלא היה שם אומר זאת בנחרצות. חושבת איך אני הייתי מגיבה אם הייתי מתבשרת בשלט רחוק שהמיתוס הציני הזה בוצע פתאום בהופעה - כמובן שאותו הדבר, אלא שהיו נלווים לזה שברי מחשבות צפים ונעלמים של ״אם (ואולי גם: חבל שלא) הייתי שם״. אז..מעניין. ומוערך גם, במידה מסויימת של אמת ברורה.
 

SnapDragon

New member
חוץ מרומי,

(אבוי. אביתר שם אטמים?!) והפרחים, ההופעה הייתה זהה אחת-לאחת. (אפילו ניסיתי לפענח מהתמונה אם השתמשו באותם נרות
) כמו גם ההתעלפות הטוטאלית מהשת"ף הזה.
 
אני חושבת שהבנתי משהו

הטקסטים של אביב כל כך הרבה יותר חשוכים וקשים לי, כי הייאוש הרבה יותר דומיננטי בהם מהמאבק. כלומר אני לא שומעת שם אפילו רצון לאור. רק חושך. מילים חלולות מחיים, כמו שמעיין אמרה. אני מרגישה ש"אבות ובנים" ממש נוגע בנקודות כאלה מבחינתי, שהן בשבילי קצת מחוץ לתחום, ואולי זה מסביר לי למה אני לא אוהבת אותו..
 
למעלה