אבקש הסבר מנומק

odavid101

New member
אבקש הסבר מנומק

לא הצלחתי לקבל תשובה מושכלת לכך אלא כל מיני התפלצפויות ריקות מתוכן.
1. האם יש אלוקים אחרים ? שהרי כתוב לא תעבדו אל' אחרים
2. אלוקים מכונה אל קנא ואם אכן הוא קנאי ממי יש לו לקנא שהרי הוא אחד ויחיד.
 

HH husa

New member
מוזכרים במקרא כל מיני אלים שונים , בעל אשרה

ענת מולך.

התחרות על הר עיבל בין נביאי הבעל ואליהו התשבי , גם מראים קנאה גם ממי וגם שהמתחרה רק תוצר של נביאיו ונאמניו ע"י כך שאינו עונה ופועל.
 

ולריו

New member
ואתה כל כך צודק. אם אנשים היו קצת יותר

מלומדים והיו לומדים איך הדברים התפתחו ואיך הומצא האלוהים היו מבינים שאין אלוהים וזה מושג שפשוט הומצא ע"י בני אדם שלא הבינו מה שראו או שלא הבינו מה שסופר להם.
 

ה כ ל

New member
ההיגיון לעולם לא יוכל להוכיח את קיום האלוהים

עמנואל קאנט
ואני מוסיף, ההגיון גם לעולם לא יוכל להוכיח את אי-קיום האלוהים.
 

kaner91

New member
ואני אומר

לפני שדנים על ׳הוכחת אלוהים׳ אולי כדי להבהיר את השימוש במילה ׳הוכחה׳ ומה זה לעזאזל ׳אלוהים׳?...
 

kaner91

New member
אתה לבטח לא תרצה ל׳הוכיח׳ אותן...

כל שדרשתי הוא הבהרה קלה, לא מזיק לדיון פילוסופי...
 

ה כ ל

New member
הנה

הוֹכָחָה - נימוק נכונותה של טענה בהתבסס על טענות נכונות אחרות והסקה היגיונית.

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו. מהותו ועצם קיומו שנויים במחלוקת.

ויקי
 

kaner91

New member
תשובה

אם לכך אנו מכוונים ב׳הוכחה׳ בהחלט אפשר להוכיח כך את אלוהים.
הנה:
הנחה 1: אם היום ירד שלג אזי אלוהים קיים
הנחה 2: היום ירד שלג

מסקנה: אלוהים קיים.
זו הוכחה תקפה לעילא.

אבל בכך גם גילינו שני דברים חשובים:
1. הוכחה איננה יוצרת ערך אמת אלא משמרת ערך אמת.
2. נימוק *אינו* הוכחה.

בנוסף אין לי מושג מה זה ישות עליונה? (באשר איני יודע מה זה ישות תחתונה)
 

ה כ ל

New member
נו...

אז תגיד אתה למה התכוונת כשכתבת 'אין אלוהים'?
חוץ מזה שהבחור שהגבת לו שאל על 'אלוקים', ולי באופן אישי נראה שאלה שני דברים שונים.
 

kaner91

New member
אתה צודק

ואני אכן התייחסתי לאלוהי התנ״ך כשאמרתי שאין אלוהים.
 

רון סי

New member
הוכחה היא מהלך שכנוע מוצלח

מהלך פסיכולוגי שהצלחתו נמדדת בקבלתו כנכון ע"י המאזינים.
 

kaner91

New member
אני כופר מכל וכל

בעירוב פסיכולוגיזם בתהליכי צידוק.
הטשטוש בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, בין הפסיכולוגי ללוגי הוא מהלך המביס את עצמו, ואכמ״ל.
 

רון סי

New member
מאיזו נקודת מבט רואים את האובייקטיבי?

וכדי שהנחות היסוד של הלוגי יתקבלו, יש להפעיל מהלך שכנוע פסיכולוגי.
 

kaner91

New member
לא

הנחות היסוד של הלוגי הפרדיגמה לאובייקטיביות אותה מכונן הפרקסיס של המוסד הציבורי הנקרא שפה. מרגע שישנם כאלו אין משנה מאיזה נקודת מבט נסתכל על הדברים.
לדעת לוגיקה זה לשלוט בטכניקה המכוננת את מושגי ׳האובייקטיבי׳ בשפה.
 

רון סי

New member
אבל השפה עצמה היא מוסד המחייב שכנוע

אתה רוצה להכניס לשפה מושג חדש, אתה צריך לשכנע מספיק אנשים מסביבך שיקבלו את משמעות המושג וישתמשו בו, ועוד בדרך שאתה רוצה.
ואתה צריך לעשות זאת לגבי כל שפה שאתה מציע. אפילו שפה מופשטת ביותר.
אם השפה מתייחסת לעולם האמיתי יש צורך עוד במאמץ שכנוע משמעותי כדי להשיג הסכמה לגבי ערך האמת של משפטים, על העולם האמיתי, שאתה מנסח בשפה.
למשל אתה אומר "הארץ היא כדור". אני לא מסכים, הארץ נראית לי מישור. אתה צריך לשכנע אותי. אתה מביא לי צילומי לוויין של כדור הארץ, אני טוען שהם מזוייפים. אתה מציג בפני הוכחות קלאסיות ואני מתווכח איתן. יש לך עבודה פה למרות ששנינו מסכימים על משמעותם של מושגים בשפה. שזו כבר הסכמה שעבדנו עליה קשה.
 

kaner91

New member
כן ולא

כל ויכוח על הגדרה סטיפולטיבית או על ערך אמת של משפט גורר אחריו שימוש במילים, בשפה, ילד קטן איננו 'משתכנע' במושגי המבוגרים אלא לומד אותם תוך כדי מחוות התנהגות עקב בצד אגודל.
הם משגירים לו את משחק הלשון (במובן הויטגנשטייני) של המילים ושל הכללים הצורניים.
העמדה שאתה מתאר היא של אדם *שיש לו שפה* ונקלע למקום זר שם הוא מנסה ללמוד את שפת הילידים על פי כללי תרגום.

כשאמרתי 'פרדיגמה אובייקטיבית' לא אמרתי שכולם חייבים להסכים עם משפטים פוזיטיבים על העולם (נניח 'העולם עגול') אלא על צורת הטיעון בשפה. למשל על כלל הזהות בלוגיקה, על כלל ההיקש מודוס פוננס וכו'...

והנה דברים ויטגנשטיין המסכמים את עמדתי:
"לא רק הסכמה בהגדרות נחוצה עבור תקשורת באמצעות שפה אלא גם (ככל שזה עשוי להישמע מוזר) הסכמה בשיפוטים. זה נראה כמבטל את הלוגיקה אבל אין זה מבטל. עניין אחד הוא לתאר את שיטת המדידה, עניין אחר הוא למצוא תוצאות של מדידה ולבטאן. אבל מה שאנו מכנים "מדידה" נקבע בין היתר באמצעות קביעות מסויימת בתוצאות המדידה." (&242, חקירות פילוסופיות)
 

רון סי

New member
גם ילד צריך לשכנע

כפי שצריך לשכנע אותו להתרחץ ולאכול את הסלט.
אמנם אין לו הרבה ברירה, אבל ברירה מועטה כלשהי יש לו.
עובדה היא שכל דור מכניס שינויים כלשהם בשפה.
זהו כשלונו של הדור הקודם לשכנע את הדור החדש לאמץ את שפתו במלואה.
טעות היא לחשוב שחייבים להסכים אפילו לכללי לוגיקה מתבקשים.
אין אדם חייב להסכים לדבר. זאת גם אם אין הוא יכול להפריך טיעון שמציגים בפניו.
 

kaner91

New member
אבל זה בדיוק העניין

כדי שילד יוכל לברור שתי אופציות העומדות לפניו, להטיל ספק, להסכים, להאמין, להיות בטוח, לסבור, ואפילו לחשוב- הוא חייב כבר מערך קונספטואלי, ו*אין* מערך כזה ללא כללים, ללא קריטריון חיצוני המנחה את השימוש במילים.
ובמובן הזה 'למלא אחר כלל' הוא פרקסיס, ולחשוב שאתה ממלא אחר כלל איננו למלא אחר הכלל, ומשום כך אי אפשר למלא אחר הכלל ב'אופן פרטי'.
במובן הזה אין השיקולים הפסיכולוגים משחקים תפקיד בתיאור המבני של הטיעון בשפה.
 
למעלה