בחברות מסוימות נהגים מפחדים לקחת בלי כרטיס.
תראי, לדעתי גישה נכונה היא להניח
שהלקוח דווקא צודק, ובמקרה זה למשל פשוט להאמין לדברי הנוסע גם ללא בדיקה. הנזק שגרמה התקרית הזו בסופן של דבר עולה בהרבה על מחיר כרטיס נסיעה. באופן כללי עדיף לספוג התפלחויות פה ושם, בשביל לשמור על האמון והאווירה הטובה.
אבל בפועל חברות התח"צ מניחות לרוב שהנוסע הוא רמאי ושקרן - במקרה זה, אולי הוא מצא את הכרטיס על הארץ?
למען ההגינות, יש גם מקרים אחרים. דוגמה להתנהגות של נהג, שלא רואה בנוסע אויב ומוכן ללכת לקראתו מעט - נוסעת בקו 7 בת"א שהרב קו שלה לא עבד, מפני שהוא טעון בחוזה סטודנט שפג תוקפו (למה זה כך, אגב? היה עדיף אם הכרטיס היה עובר לעבוד ללא הנחה) ולא היה לה מזומן. הנהג הסכים שתעלה לאוטובוס ותסע לרכבת סבידור להסדיר את הרב-קו.
בחברות מסוימות נהגים מפחדים לקחת בלי כרטיס.
באמירה זהירה אני מרשה לעצמי לומר שלפי היכרותי עם המערכת, בחברת דן נוקטים בגישה יותר סלחנית כלפי נהגים במקרים כאלה, בהם יש הסבר הגיוני לעובדה שלנוסע אין כרטיס.
זה יכול להסביר את המקרה עם הנהג בקו 7 וזה יותר נפוץ בדן מאשר בחברות אחרות. עם זאת, יש לציין שגם שם הדבר אסור ובאופן רשמי הנהג עבר עבירה.
לעומת זאת, באגד מנגנון המשמעת קפדן הרבה יותר במקרים כאלה.
אם עולה מבקר ותופס נוסע ללא כרטיס, הנהג מקבל דו"ח על המקום ולך תתווכח אחר כך עם המורשה. נהגי אגד שכותבים כאן יוכלו להגיד מהו העונש שבדרך כלל מקבלים על עבירה זו.
אני לא ידוע מה המצב מבחינה זו במטרופולין, אבל אני יודע שנהגי החברה מאז ומתמיד קפדניים מאוד בכל הנוגע לנושא התשלום וכן לתעודות אצל חיילים. לא פחות ולעיתים אף יותר מאשר באגד ובאופן שמחמיר עם הנוסעים. כך שכנראה גם שם אין סלחנות בנושא הזה.
לצורך העניין, הנהג של מטרופולין במקרה הזה פעל מבחינתו כשורה כשדרש מהנוסע לשלם.
עם זאת, הוא עבר שתי עבירות שעליהן אפשר להתלונן: לקיחת הרב קו השייך לנוסע והחזקתו כערובה לתשלום, וכינוי הנוסע מטומטם.
על הדברים האלה הוא עשוי להיענש, והנוסע כנראה יקבל פיצוי מהחברה אם יתלונן ואם אכן יתברר שהוא צודק.
