איריס אבידן
New member
"אדם לאדם - אדם", ציטוט מפי השופט ברק.
"אדם לאדם - אדם", ציטוט מפי השופט ברק.
שבוע טוב לכולם. ברצוני לפתוח את השבוע בציטוט של השופט ברק, ציטוט שהרשים אותי מאוד. המגשרים מביניכם ודאי וודאי מכירים אותו, אך כדאי מאוד שכל שאר המבקרים בפורום יחשפו אליו: "האדם הוא ייצור מורכב. לא פעם הוא מוצא עצמו בסכסוך אמיתי או מדומה עם זולתו. ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה. בין דרישות הצדדים קיימות נקודת השקה מספיקות, אשר בראיה כוללת, מאפשרות פתרון מוסכם של הסכסוך. פתרון זה אינו מבוסס על אלטרואיזם. הוא אינו מבוסס על תפיסה של "אדם לאדם - מלאך". הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד לרצונות של השני, בבחינת "אדם לאדם -זאב". הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונאלית, בבחינת "אדם לאדם-אדם"....אכן, גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים". כלומר, יש לנהוג בכבוד הדדי, להכיר בחוזקות ובחולשות שלנו (כשם שאנו מכירים באלו של הצד השני), ולהיות יותר סבלניים, וזאת כדי להגיע להגיע לפתרון המוסכם ע"י שני הצדדים. עלינו לנסות לזנוח את הכעס והנקמה,את הרצון לזכות במשהו על חשבון האחר, המאפיינים את "אדם לאדם-זאב". (למרות שלעיתים קשה מאוד לזנוח תחושות אלו, כאשר מגיעים עם מטען כבד) עם זאת, מכירה תפיסה זו בעובדה שגם ההיפך הנכון אינו אפשרי, ש"אדם לאדם-מלאך" זוהי אוטופיה. היפה בתפיסה זו שהיא אמיתית ומחוברת מאוד למציאות, מראה שגישה קיצונית אינה יכולה להוביל לפתרון. ניתן גם לאמר שמשפט זה מתאר את התהליך שאמורים הצדדים לעבור בגישור. תחילה הם מגיעים עם גישה של "אדם לאדם-זאב". אולם, במהלך שלבי הגישור, מנסה המגשר להוביל אותם להדברות, וזאת ע"י שיחות נפרדות ומשותפות. פתרון לסכסוך, שמושג בהסכמה ע"י הצדדים יהיה אפשרי, רק אם ישנו הצדדים את תפיסתם האחד כלפי השני במהלך הגישור. אין הציפיה ש"יהפכו את עורם" ל"אדם לאדם-מלאך", אלא ל"אדם לאדם-אדם".
"אדם לאדם - אדם", ציטוט מפי השופט ברק.
שבוע טוב לכולם. ברצוני לפתוח את השבוע בציטוט של השופט ברק, ציטוט שהרשים אותי מאוד. המגשרים מביניכם ודאי וודאי מכירים אותו, אך כדאי מאוד שכל שאר המבקרים בפורום יחשפו אליו: "האדם הוא ייצור מורכב. לא פעם הוא מוצא עצמו בסכסוך אמיתי או מדומה עם זולתו. ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה. בין דרישות הצדדים קיימות נקודת השקה מספיקות, אשר בראיה כוללת, מאפשרות פתרון מוסכם של הסכסוך. פתרון זה אינו מבוסס על אלטרואיזם. הוא אינו מבוסס על תפיסה של "אדם לאדם - מלאך". הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד לרצונות של השני, בבחינת "אדם לאדם -זאב". הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונאלית, בבחינת "אדם לאדם-אדם"....אכן, גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים". כלומר, יש לנהוג בכבוד הדדי, להכיר בחוזקות ובחולשות שלנו (כשם שאנו מכירים באלו של הצד השני), ולהיות יותר סבלניים, וזאת כדי להגיע להגיע לפתרון המוסכם ע"י שני הצדדים. עלינו לנסות לזנוח את הכעס והנקמה,את הרצון לזכות במשהו על חשבון האחר, המאפיינים את "אדם לאדם-זאב". (למרות שלעיתים קשה מאוד לזנוח תחושות אלו, כאשר מגיעים עם מטען כבד) עם זאת, מכירה תפיסה זו בעובדה שגם ההיפך הנכון אינו אפשרי, ש"אדם לאדם-מלאך" זוהי אוטופיה. היפה בתפיסה זו שהיא אמיתית ומחוברת מאוד למציאות, מראה שגישה קיצונית אינה יכולה להוביל לפתרון. ניתן גם לאמר שמשפט זה מתאר את התהליך שאמורים הצדדים לעבור בגישור. תחילה הם מגיעים עם גישה של "אדם לאדם-זאב". אולם, במהלך שלבי הגישור, מנסה המגשר להוביל אותם להדברות, וזאת ע"י שיחות נפרדות ומשותפות. פתרון לסכסוך, שמושג בהסכמה ע"י הצדדים יהיה אפשרי, רק אם ישנו הצדדים את תפיסתם האחד כלפי השני במהלך הגישור. אין הציפיה ש"יהפכו את עורם" ל"אדם לאדם-מלאך", אלא ל"אדם לאדם-אדם".