אדר כבר פה ופורים קרוב

[צלילי מיתר]

אדר כבר פה ופורים קרוב

יש לכם סיפורי פורים ותחפושות משעשעים או טראומטיים ? תחפושת מיוחדת עבורכם? משלוחי מנות שקיבלתם ואתן זוכרים אותם בזכות משהו מיוחד? מישהו פעם שלח משלוח מנות לחיילים וזכה לקבל תשובה מחייל או חיילת שקיבלו אותם?

 

[רחוב האגס 1]

כמה זכרונות

אני זוכר שבכיתה ח', הביה"ס שלי קיים קרנבל של תחפושות עם תהלוכה במרכז העיר (הביה"ס שוכן עד היום במרכז העיר - אותה שנה הייתה השנה האחרונה שבה הוא היה במבנה בשוק מחנה יהודה). זה עשה המון שמח בכל העיר, ובשנה שאחרי כן כולם זכרו את "הרונדו של ביה"ס הניסויי". גם בשנים שלאחר מכן עשו את זה - אבל זו כבר לא הייתה הפעם הראשונה...

 

[צלילי מיתר]

עד גיל 7 סבתי היתה תופרת לי תחפושות

אני זוכרת אותה יושבת ליד מכונת התפירה, משחילה חוט , מניחה את הבד ומחוללת קסמים . כל התחפושות שלי היו יפהפיות. הייתי כלנית, רקדנית, פטריה, בת פרעה,קוסמת ועוד... הבדים שהיו מונחים אצלה בארון כבר הוצאו חודשיים לפני פורים והחלו ליצור במוחה של סבתי את צורתם ומראם וכך היא היתה מחליטה מה לתפור. אני זוכרת את המדידות של התחפושות בשלבים שונים של הכנתם, עמדתי על כיסא וסבתי היתה הולכת סביבי, פה מהדקת, שם מחברת, כאן מצמידה סיכה. בגיל 8 כבר לבשתי תחפושת קנויה.

 

[צימעס]

מה קרה בגיל 8?

 

[צלילי מיתר]

כבר רציתי תחפושת כמו שיש לכולם

שקונים בחנות.

 

[2 אוניות בלילה]

אתמול ניסיתי לצלם את הבת שלי לובשת תחפושת

אם דגש על ניסיתי כן כי קשה לצלם משהו שרץ באטרף בכל הבית וצווח באושר עילאי...

 

[צלילי מיתר]

למה היא התחפשה?

 

[2 אוניות בלילה]

טווס

 

[צלילי מיתר]

אני יכולה רק לדמיין.... נשמע מקסים.

 

[2 אוניות בלילה]

למה לדמיין אם אפשר לראות?

 

[צלילי מיתר]

לדמיין אותה מתרוצצת בצווחות ... ואכן

תחפושת יפה מאוד. אהבתי את הצבעים והרעיון הכללי. חג שמח.

 

[יעל ניסן]

האמת

טווס זו באמת חיה צווחנית

 

[מאי יולי]

בקיבוץ

היה מחסן תחפושות. כל שנה לפני פורים, היו עושים רשימה של מי רוצה להתחפש למה, ואז הולכים ביום מסוים למחסן התחפושות, ומנסים לארגן משהו קרוב לבקשה של הילד. כל שנה גם היו תופרים קצת חדשות וגם קונים קצת "מבחוץ". בתקופה שלי, גם אפשר היה כבר לקנות עצמאית (לפני כן, נגיד - לפני שנות ה-80, זה לא היה נהוג). אז היו המון המון תחפושות במחסן, אבל כמובן שכל שנה היו תחפושות שהיו חוזרות שוב ושוב. אני בשנה מסוימת התחפשתי לחתול, ושנה אח"כ את אותו אוברול עם אוזניים לבשה ילדה שביקשה להתחפש לדוב קוטב

. זיכרון נוסף - במסגרת מסיבת הפורים לילדים, היו כל שנה המון ביתנים ודוכנים והפעלות, בין השאר - "רכבת" קטנה שנסעה בקיבוץ. בגיל 5 או 6התחפשתי לנסיכה (זכיתי בשמלה שנקנתה באותה שנה - כבוד), וכשעליתי על הרכבת, איכשהו השמלה נתפסה בגלגל וחלק קטן נקרע. כמובן שהיה בכי גדול, כשנפתר אחרי שאבא שלי קיפל לי פרח ענק מנייר קרפ שהודק באלתור על הקרע, והפך אותי מהר ל"נסיכת הפרחים".