אהלנות. התגעגעתי- אז באתי.
היה לי קר מכדי לישון. אז נכנסתי לצ´אט. בהיתי במסך יחד עם כל התמהונים והבודדים שם, שאין להם משהו נורמאלי לעשות בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר... אז היה אחד שקרא לעצמו "ישוע המושיע" ואחד שקרא לעצמו "בוקר רטוב". היה "חלום מתוק" ו"חובק עולם". ואני... "הולכת בגשם". ישו פצח בעבודת מסיון ויש לציין שהוא די דבק במטרה. למרות שאמרתי לו שהנוצרים סתם פגאנים. הוא גם רצה שנקיים יחסים אבל אמרתי לו שאני אדם מתחשב ושאני רוצה מאוד לסייע לו בדביקות בבוראו ובהתנזרות. הוא ניסה למחות וטען שהוא בודד, אז אמרתי לו שתמיד תהיה לו ´רוח הקודש´ להתנסויות מהסוג הזה... "בוקר רטוב" הציע לי הצעה ש"אי אפשר לסרב לה". הקשבתי להצעה והגעתי למסקנה שאי אפשר לסרב לה כמו שאי אפשר לסרב למעטפת אנטראקס מסוג משובח, רק בטון יותר היסטרי. גם לחלום מתוק היו רעיונות משונים לבילוי משותף אז עניתי לו "בחלום". ו"חובק עולם" היה טיפוס קואופרטיבי מדי בשבילי. נכנס גם "אבשלום קור" שהציע לטלפן אלי והוסיף "אני יעשה לך טוב..." אז עניתי לו שהגיע זמן שהוא ילמד קצת לשון, ולעצמי אמרתי שהגיע זמן לישון... לרגעים ספורים הרגשתי טיפוס די מחוזר ופופולארי - אבל אז שמתי לב שאני היחידה עם הניק הנקבי... "הולכת בגשם". ואז הוא. "הולך נגד הרוח". "מה את חושבת יותר שווה "ללכת נגד הרוח" או "ללכת בגשם"?" ככה. בלי הקדמות. לא "שלום", לא "בת כמה", לא "מותק, בא לך סייבר?". ועוד שאלה פילוסופית על הבוקר. דווקא נשמע שווה שיחה. "תקשיב. זו שאלה הגותית למדי. אני צריכה לחשוב על זה. אפשר לקנות אהו"י?" חיוך. "ובכל זאת?" "אממממ... אני חושבת שזה תלוי. ללכת בגשם - זה שווה כזה. כיף. רומנטי. אבל יכולות להיות לזה תוצאות קשות לאחר מכן. אתה יודע... הצטננות וכאלה. לעומ"ז "ללכת נגד הרוח" לא נשמע מי יודע מה סימפאטי - אבל בסוף, כשמגיעים ליעד- אז זה בהחלט שווה". "ובמה היית בוחרת לו נתנה לך האפשרות?" "אני חושבת שבחרתי..." "את לא בעד ללכת נגד הרוח?" "תשמע, עוד אנחנו מדברים חשבתי לעצמי שאתה יכול רק להרוויח אם תלך עם הרוח..." "ואם הרוח ממש לא לרוחי? ואם הכיוון שלי מנוגד לכיוון הרוח הנושבת סביבי?" "אני מאלה שהולכים עם הזרם. אני חושבת שאין בי את התושיה להאבק. אם הרוח בהחלט מנוגדת ל´אני מאמין´ שלי אז אני מנסה לשמור על הכיוון שלי בקטן. יש הרבה זרמים של אויר בתוך הרוח הגדולה הזאת. אני מוצאת את הזרם שהכי נח לי איתו, יחסית, וממשיכה איתו הלאה." חיוך נוסף שלו. "זהו... הנושא של הזרמים הקטנים נכון. אני חושב שזה גם חכם לפעול כך כי... כי חברה זה דבר חשוב בהתמודדויות ובכלל. הבעיה היא עם אותם אלה שלא מצאו להם קבוצה, אפילו קטנה, להשתייך אליה." "זאב בודד?" שאלתי. "לא. סתם לא אוהב עדרים..." חיוך. ´הו, בחור מרשים. דברים עם טעם גם בשעה זו של הבוקר... אולי בכ"ז יהיה לי יום טוב...´ "מה שבטוח, זה אחל´ה שיר של שלום חנוך. מכירה?" "בהחלט. וזה אכן שיר טוב" "תשמעי, אני ממש נהנה כאן לדבר איתך" (אל תלך! אל תלך! אל תלך!) "אבל..." (שיט! עוד חולירה נשוי...) "ישו פה מציק לי בפרטי. מה דעתך לעבור חדר?" (ישששששש) "בשמחה!" "יופי! אז לאן עוברים?" "אממממממ... אולי ל´ברוח ובגשם´?" "או קיי, אני כבר שם, רק לוקח מטריה" חיוך. כולם מחייכים אותו הדבר וירטואלית - אבל איכשהו שלו יוצא הכי יפה. נכנסתי ל"ברוח ובגשם" הוא חיכה לי שם. חיוך ו... "אז מה את לובשת?" אסקייפ! אסקייפ! אסקייפ!
היה לי קר מכדי לישון. אז נכנסתי לצ´אט. בהיתי במסך יחד עם כל התמהונים והבודדים שם, שאין להם משהו נורמאלי לעשות בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר... אז היה אחד שקרא לעצמו "ישוע המושיע" ואחד שקרא לעצמו "בוקר רטוב". היה "חלום מתוק" ו"חובק עולם". ואני... "הולכת בגשם". ישו פצח בעבודת מסיון ויש לציין שהוא די דבק במטרה. למרות שאמרתי לו שהנוצרים סתם פגאנים. הוא גם רצה שנקיים יחסים אבל אמרתי לו שאני אדם מתחשב ושאני רוצה מאוד לסייע לו בדביקות בבוראו ובהתנזרות. הוא ניסה למחות וטען שהוא בודד, אז אמרתי לו שתמיד תהיה לו ´רוח הקודש´ להתנסויות מהסוג הזה... "בוקר רטוב" הציע לי הצעה ש"אי אפשר לסרב לה". הקשבתי להצעה והגעתי למסקנה שאי אפשר לסרב לה כמו שאי אפשר לסרב למעטפת אנטראקס מסוג משובח, רק בטון יותר היסטרי. גם לחלום מתוק היו רעיונות משונים לבילוי משותף אז עניתי לו "בחלום". ו"חובק עולם" היה טיפוס קואופרטיבי מדי בשבילי. נכנס גם "אבשלום קור" שהציע לטלפן אלי והוסיף "אני יעשה לך טוב..." אז עניתי לו שהגיע זמן שהוא ילמד קצת לשון, ולעצמי אמרתי שהגיע זמן לישון... לרגעים ספורים הרגשתי טיפוס די מחוזר ופופולארי - אבל אז שמתי לב שאני היחידה עם הניק הנקבי... "הולכת בגשם". ואז הוא. "הולך נגד הרוח". "מה את חושבת יותר שווה "ללכת נגד הרוח" או "ללכת בגשם"?" ככה. בלי הקדמות. לא "שלום", לא "בת כמה", לא "מותק, בא לך סייבר?". ועוד שאלה פילוסופית על הבוקר. דווקא נשמע שווה שיחה. "תקשיב. זו שאלה הגותית למדי. אני צריכה לחשוב על זה. אפשר לקנות אהו"י?" חיוך. "ובכל זאת?" "אממממ... אני חושבת שזה תלוי. ללכת בגשם - זה שווה כזה. כיף. רומנטי. אבל יכולות להיות לזה תוצאות קשות לאחר מכן. אתה יודע... הצטננות וכאלה. לעומ"ז "ללכת נגד הרוח" לא נשמע מי יודע מה סימפאטי - אבל בסוף, כשמגיעים ליעד- אז זה בהחלט שווה". "ובמה היית בוחרת לו נתנה לך האפשרות?" "אני חושבת שבחרתי..." "את לא בעד ללכת נגד הרוח?" "תשמע, עוד אנחנו מדברים חשבתי לעצמי שאתה יכול רק להרוויח אם תלך עם הרוח..." "ואם הרוח ממש לא לרוחי? ואם הכיוון שלי מנוגד לכיוון הרוח הנושבת סביבי?" "אני מאלה שהולכים עם הזרם. אני חושבת שאין בי את התושיה להאבק. אם הרוח בהחלט מנוגדת ל´אני מאמין´ שלי אז אני מנסה לשמור על הכיוון שלי בקטן. יש הרבה זרמים של אויר בתוך הרוח הגדולה הזאת. אני מוצאת את הזרם שהכי נח לי איתו, יחסית, וממשיכה איתו הלאה." חיוך נוסף שלו. "זהו... הנושא של הזרמים הקטנים נכון. אני חושב שזה גם חכם לפעול כך כי... כי חברה זה דבר חשוב בהתמודדויות ובכלל. הבעיה היא עם אותם אלה שלא מצאו להם קבוצה, אפילו קטנה, להשתייך אליה." "זאב בודד?" שאלתי. "לא. סתם לא אוהב עדרים..." חיוך. ´הו, בחור מרשים. דברים עם טעם גם בשעה זו של הבוקר... אולי בכ"ז יהיה לי יום טוב...´ "מה שבטוח, זה אחל´ה שיר של שלום חנוך. מכירה?" "בהחלט. וזה אכן שיר טוב" "תשמעי, אני ממש נהנה כאן לדבר איתך" (אל תלך! אל תלך! אל תלך!) "אבל..." (שיט! עוד חולירה נשוי...) "ישו פה מציק לי בפרטי. מה דעתך לעבור חדר?" (ישששששש) "בשמחה!" "יופי! אז לאן עוברים?" "אממממממ... אולי ל´ברוח ובגשם´?" "או קיי, אני כבר שם, רק לוקח מטריה" חיוך. כולם מחייכים אותו הדבר וירטואלית - אבל איכשהו שלו יוצא הכי יפה. נכנסתי ל"ברוח ובגשם" הוא חיכה לי שם. חיוך ו... "אז מה את לובשת?" אסקייפ! אסקייפ! אסקייפ!
