אה...שכחתי! עוד חלום...
אם בהודעה אחרונה שלי כתבתי חלום ישן..הנה חלום חדש, חם וטרי: אני נמצאת באולם שאת גבולותיו איני יודעת. יש ריח לא מוכר של קטורת. אני ועוד קבוצה אנשים מעלים אנשים שמתו ע``י כישוף. כל אחד- מעלה רוח במעגל מאגי משלו.כל פעם שרוח רפאים קמה- היא בד``כ פוגעת במי שהעלה אותו- או מנסה לפחות לפגוע בו. כשהעליתי רוח רפאים, הרוח זרקה לעברי חיצי אש. אני התכופפתי והחיצים עפו מעליי. אחרים גם התמודדו עם רוחות רפאים שהעלו, כאילו זה היה הכרחי, גם אם נגד חוקי הטבע. אחותי העלתה רוח (מי שאני מכירה שדווקא חי היום), והיא לא יכלה להתמודד עמה. הרוח החלה לגרור את אחותי לעולם המתים, אבל אני הצלתי אותה ברגע הנכון. האפיזודה השנייה מתרחשת במין חדר בתוך בנין תרבות לנוער. נראה לי איפשהו בדנמרק באמצע הסתיו. אני, נערה שאני מכירה וחברותיה (כולן בלונדיניות, שאותן איני מכירה) יושבות בתוך חדר מחומם, על ספסל פשוט (שברור כי קוניו רצו לחסוך בכספי העיריה), עם הגב לחלון הגבוה, שממנו ראיתי את הנוף הגשום... ואז נזכרתי שאני בחלום, ושאני יכולה לשאול כל שאלה שהמענה עליה יהיה נכון. הבנתי שלפיכך הזמן קצר, ולכן שאלתי את הבנות על מה לעשות לגבי הבחור שאני מחבבת. האחת- אמרה לי לעשות את הצעד הריאשון, אך לאחר שסיפרתי את המצב ביתר פירוט (שהוא לא ממש מדבר איתי וכו`)- האחת שאני מכירה אמרת לי בתקיפות לנסוע לאמריקה, שרק קורבנות לא יסעו לאמריקה...האחרות התחילו לחזור על דבריה והתחילו לגעת לי בפנים- כאילו להסתיר אותם או כאילו שרצו שאסיר אותם מהראש. לא יכולתי לברוח מהן...ואז התעוררתי.
אם בהודעה אחרונה שלי כתבתי חלום ישן..הנה חלום חדש, חם וטרי: אני נמצאת באולם שאת גבולותיו איני יודעת. יש ריח לא מוכר של קטורת. אני ועוד קבוצה אנשים מעלים אנשים שמתו ע``י כישוף. כל אחד- מעלה רוח במעגל מאגי משלו.כל פעם שרוח רפאים קמה- היא בד``כ פוגעת במי שהעלה אותו- או מנסה לפחות לפגוע בו. כשהעליתי רוח רפאים, הרוח זרקה לעברי חיצי אש. אני התכופפתי והחיצים עפו מעליי. אחרים גם התמודדו עם רוחות רפאים שהעלו, כאילו זה היה הכרחי, גם אם נגד חוקי הטבע. אחותי העלתה רוח (מי שאני מכירה שדווקא חי היום), והיא לא יכלה להתמודד עמה. הרוח החלה לגרור את אחותי לעולם המתים, אבל אני הצלתי אותה ברגע הנכון. האפיזודה השנייה מתרחשת במין חדר בתוך בנין תרבות לנוער. נראה לי איפשהו בדנמרק באמצע הסתיו. אני, נערה שאני מכירה וחברותיה (כולן בלונדיניות, שאותן איני מכירה) יושבות בתוך חדר מחומם, על ספסל פשוט (שברור כי קוניו רצו לחסוך בכספי העיריה), עם הגב לחלון הגבוה, שממנו ראיתי את הנוף הגשום... ואז נזכרתי שאני בחלום, ושאני יכולה לשאול כל שאלה שהמענה עליה יהיה נכון. הבנתי שלפיכך הזמן קצר, ולכן שאלתי את הבנות על מה לעשות לגבי הבחור שאני מחבבת. האחת- אמרה לי לעשות את הצעד הריאשון, אך לאחר שסיפרתי את המצב ביתר פירוט (שהוא לא ממש מדבר איתי וכו`)- האחת שאני מכירה אמרת לי בתקיפות לנסוע לאמריקה, שרק קורבנות לא יסעו לאמריקה...האחרות התחילו לחזור על דבריה והתחילו לגעת לי בפנים- כאילו להסתיר אותם או כאילו שרצו שאסיר אותם מהראש. לא יכולתי לברוח מהן...ואז התעוררתי.