נגה כוכבית
New member
אודות הדיסק: אבק ןאפר (יהודה פוליקר
"אפר ואבק" הינו אלבום הסולו השלישי של יהודה פוליקר, בו שילב אלמנטים מוסיקליים מערביים וים תיכוניים. האלבום יצא בשנת 1988 בתקליט ויניל. התקליט עוסק בזויות שונות הנוגעות לחייו של בן דור שני לניצולי השואה ולחיים בצל זכרונות ההורים. במאי 1986 השתתפו יהודה פוליקר ויעקב גלעד בתוכניתה של העורכת דלית עופר בגלי צה"ל "אחרי המלחמה". התוכנית, שהוקלטה לקראת יום השואה, כללה שיחות עם גלעד ופוליקר, שבעקבות חזרתם למוסיקה היוונית חזרו גם אל התחושות הקשות של ילדותם כבנים להורים ניצולי שואה. בתוכנית שולבו השירים "אחרי המלחמה" ו"עיניים שלי" ושירים חדשים: "חכי לי סלוניקי" (מילים גלעד, לחן עממי יווני) ולחניו של פוליקר למילים של הלינה בירנבאום, אימו של גלעד, לשיר "פרחים ברוח" ולתרגומה (לשירו של המשורר הפולני ולדיסלב שלנגל) ל"התחנה הקטנה טרבלינקה". שירים אלה, שהוקלטו אחר כך מחדש, היו הבסיס וההתחלה לתקליטם של פוליקר וגלעד אפר ואבק, שיצא ב- 1988. אלבום זה מוגדר על ידי יואב קוטנר באנציקלופדיית "מומה" למוסיקה ישראלית כ"יצירת המופת של פוליקר וגלעד, תקליטם האישי, החזק והחשוב ביותר". זה איננו "תקליט שואה" כפשוטו (חצי מהשירים בו עסקו בנושאים אחרים), אבל הוא עוסק בדור שגדל בהשפעת הטראומה ונגע גם בנושאים שעד אז כמעט ולא נגעו בהם בפופ הישראלי: מזיכרונות ההורים מהמלחמה ההיא, דרך התקוות החדשות בישראל של שנות ה-50, התבגרות בשנות ה-60 ומצוקה נפשית קשה ומלאת כאב, כשברקע כל הזמן אי היכולת להינתק מהזוועות שחוו ההורים והשפעתן על בני הדור השני. פוליקר הלחין את כל שירי האלבום, ביניהם "אפר ואבק", "חלון לים התיכון", "כשתגדל", "שיר אחרי הגשם" ו"בגלל" (י´ גלעד) ונכללו בו גם שני השירים של בירנבאום. פוליקר וגלעד עיבדו והפיקו מוסיקלית בסיוע יועד נבו, ושילבו רוק ומוסיקה יוונית, השפעות ערביות ומזרחיות לצד "גל חדש" בריטי, צלילים אלקטרוניים ואקורדיון ישן וחם. למרות שאפר ואבק הינו תקליט קשה ובהחלט לא פופי, הוא זכה להצלחה מרשימה ונמכר תוך חמש שנים ביותר מ70,000- עותקים. אחרי הוצאת התקליט השתתפו פוליקר וגלעד (יחד עם הוריהם) בסרטה של אורנה בן-דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא". הסרט הביא את סיפורן של שתי המשפחות, וכמו התקליט עסק גם בהשפעת טראומת מחנות הריכוז של ההורים על החינוך והאופי של ילדיהם. השירים של גלעד ופוליקר שולבו לכל אורך הסרט והיו חלק חשוב מהמסר בו. במאי 1988 יצא פוליקר למופע "אפר ואבק" עם שירי התקליט ומבחר שירים מתקליטיו הקודמים. המופע זכה להצלחה עצומה וסחף תוך חצי שנה יותר מ100,000- צופים. בחרתי לכתוב אודות הדיסק הזה, לא רק משום ההיבט המוסיקאלי המשלב בין רוק לאתני, ולא רק משום החיבור המאד אישי של פוליקר וגלעד לחומרים האישיים מהבית, אלא משום הערכתי את התקליט כ"נושא הבשורה" (יחד עם תכנית הרדיו והסרט "בגלל המלחמה ההיא") של בני הדור השני בארץ, לראשית הבנתם את ייחודם ומהותם כבנים לניצולי השואה. התקליט יצא 43 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה, כשבני הדור השני התקדמו לעבר גילאי הארבעים על משבריהם. להיות בארץ ניצול שואה היה בימי ילדותנו עניין מביש למדי, והנטיה הבסיסית היתה להסתיר מהעולם את היותנו בניהם, את הסוד. אולם לגדילה בצל ניצולי שואה ישנם מאפיינים קשים, שכל אחד ואחד מאיתנו חשב, שהוא אחד ויחיד בהם, בלתי מובן וסודי. התקליט והסרט הביאו לרבים מאיתנו (להערכתי חיים בארץ כחצי מליון בנים לניצולי שואה), לראשונה, את ההכרה בייחודנו ככאילו, מחד, ואת ההכרה כי רבים רבים היננו באותה הקלחת לגווניה האין סופיים, ובכך למצוא קורטוב נחמה. לראשונה בחיינו זה התחיל להיות כמעט "בון טון" להיות "דור שני". פוליקר וגלעד בתקליטם זה, פרצו את חומות השתיקה והבושה הפרטיות של דור שלם. מילות השיר "בגלל" יעידו על מעט מהסבך עליו מדובר: בגלל בגלל שאחרי המלחמה ההיא נולדתי אני בגלל שאחרי המלחמה נולדת אתה בגלל ששנינו הולכים לאיבוד בחיפוש אחרי העבר האבוד בגלל ההליכה מן הסוף להתחלה בגלל העליה התלולה בגלל הנפילה (איזו נפילה גדולה) בגלל פחד העזיבה בגלל שאין עוד תקוה בגלל שאהבה סופה להיגמר בגלל שאת האמת הפשוטה קשה לשקר בגלל שהכוונה היתה למשהו אחר אני לא יכול להישאר. בגלל שקשה לי לוותר על שרידי הילדות בגלל שקשה להפר את חוקי הבדידות בגלל שכל חדר שינה נראה כמו חדר המתנה בגלל שכל בית נראה כמו תחנה אחרונה בגלל המזוודה המוכנה לתזוזה בגלל זכר הפרידה החפוזה בגלל שתמיד צריך לרוץ בגלל שזה אף פעם לא כאן זה תמיד בחוץ. בגלל הנשיקה המרוחקת של אמא בגלל האצבע המאיימת של אבא בגלל שהיית הכבשה השחורה והם היו ההורים בגלל הדלתות הנעולות והקולות בחדרים בגלל האלכוהול בגלל הסמים בגלל חלומות שאינם מתגשמים בגלל שבדמיוני עשיתי את זה הרבה יותר טוב בגלל שזה כל כך טוב שזה עושה לי רע בגלל השקר הנורא והאמת המרה בגלל המלחמה בתלות האיומה בגלל המלחמה ברגש האשמה בגלל המלחמה בגלל המלחמה בגלל שאסור לשכוח ואין לאן לברוח בגלל הזכרונות בגלל הזכרונות גם אנחנו קורבנות בגלל שאף פעם לא היה מקום להסתתר בגלל שאף פעם לא היה מקום אחר בגלל הצללים בגלל החשכה בגלל כח המשיכה בגלל החולשה בגלל הבושה בגלל הפחד בעיניים והעמדת הפנים בגלל הבנות בגלל הבנים. בגלל שכל חייך תחפש אהבה של איזו אמא טובה בגלל שכל חייך תחפש איזה אבא לפייס בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שככה זה היה ויהיה תמיד בגלל זה אצטט גם את מילות השיר של יעקב גלעד, הנושא את שם הדיסק "אפר ואבק", שם מתוארים פחדיו כשנסעה אימו לבקר "שם", על האחריות הטוטאלית והחרדה לאם. שיר של בן לאמא "משם" (והרי אמהותנו נסעו כמעט כל לילה "לשם"). אפר ואבק יום אביב ריחות לילך בין חורבות העיר שלך יום יפה לדוג בנהר בתוכי הלב נשבר שם היתה ואיננה ילדותך אישה קטנה אנשים שאיש לא מכיר אין אפילו בית שיזכיר ואם את נוסעת לאן את נוסעת הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת לאן את נוסעת שנים וכלום עוד לא נמחק. קחי מעיל יהייה לך קר כסף כיס גביש סוכר אם יהיו קשים הימים הזכרי בי לפעמים ואם זה עוד מסע נואש אל הצריף אל המגרש במסילת העיר הישנה איש לא יחכה בתחנה. ואם את נוסעת.... מי ימתיק לילותייך מי יקשיב לבכייך מי ישמור צעדייך בדרכך. ואם את נוסעת... קחי מעיל יהייה לך קר. מאז 1988 יצא חומר רב על ידי ובנושאי בני הדור השני לשואה, כשהרתיעה מלעסוק בנושא הולכת ופוחתת. בסוף2001 הוציאו פוליקר וגילעד אלבום נוסף בשם "איך קוראים לאהבה שלי", העוסק, אף הוא, במצוקותיהם של בני הדור השני. כמילות הסיום בחרתי להעתיק את השורות האחרונות מהשיר: חלון לים התיכון "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון". מיכל.
"אפר ואבק" הינו אלבום הסולו השלישי של יהודה פוליקר, בו שילב אלמנטים מוסיקליים מערביים וים תיכוניים. האלבום יצא בשנת 1988 בתקליט ויניל. התקליט עוסק בזויות שונות הנוגעות לחייו של בן דור שני לניצולי השואה ולחיים בצל זכרונות ההורים. במאי 1986 השתתפו יהודה פוליקר ויעקב גלעד בתוכניתה של העורכת דלית עופר בגלי צה"ל "אחרי המלחמה". התוכנית, שהוקלטה לקראת יום השואה, כללה שיחות עם גלעד ופוליקר, שבעקבות חזרתם למוסיקה היוונית חזרו גם אל התחושות הקשות של ילדותם כבנים להורים ניצולי שואה. בתוכנית שולבו השירים "אחרי המלחמה" ו"עיניים שלי" ושירים חדשים: "חכי לי סלוניקי" (מילים גלעד, לחן עממי יווני) ולחניו של פוליקר למילים של הלינה בירנבאום, אימו של גלעד, לשיר "פרחים ברוח" ולתרגומה (לשירו של המשורר הפולני ולדיסלב שלנגל) ל"התחנה הקטנה טרבלינקה". שירים אלה, שהוקלטו אחר כך מחדש, היו הבסיס וההתחלה לתקליטם של פוליקר וגלעד אפר ואבק, שיצא ב- 1988. אלבום זה מוגדר על ידי יואב קוטנר באנציקלופדיית "מומה" למוסיקה ישראלית כ"יצירת המופת של פוליקר וגלעד, תקליטם האישי, החזק והחשוב ביותר". זה איננו "תקליט שואה" כפשוטו (חצי מהשירים בו עסקו בנושאים אחרים), אבל הוא עוסק בדור שגדל בהשפעת הטראומה ונגע גם בנושאים שעד אז כמעט ולא נגעו בהם בפופ הישראלי: מזיכרונות ההורים מהמלחמה ההיא, דרך התקוות החדשות בישראל של שנות ה-50, התבגרות בשנות ה-60 ומצוקה נפשית קשה ומלאת כאב, כשברקע כל הזמן אי היכולת להינתק מהזוועות שחוו ההורים והשפעתן על בני הדור השני. פוליקר הלחין את כל שירי האלבום, ביניהם "אפר ואבק", "חלון לים התיכון", "כשתגדל", "שיר אחרי הגשם" ו"בגלל" (י´ גלעד) ונכללו בו גם שני השירים של בירנבאום. פוליקר וגלעד עיבדו והפיקו מוסיקלית בסיוע יועד נבו, ושילבו רוק ומוסיקה יוונית, השפעות ערביות ומזרחיות לצד "גל חדש" בריטי, צלילים אלקטרוניים ואקורדיון ישן וחם. למרות שאפר ואבק הינו תקליט קשה ובהחלט לא פופי, הוא זכה להצלחה מרשימה ונמכר תוך חמש שנים ביותר מ70,000- עותקים. אחרי הוצאת התקליט השתתפו פוליקר וגלעד (יחד עם הוריהם) בסרטה של אורנה בן-דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא". הסרט הביא את סיפורן של שתי המשפחות, וכמו התקליט עסק גם בהשפעת טראומת מחנות הריכוז של ההורים על החינוך והאופי של ילדיהם. השירים של גלעד ופוליקר שולבו לכל אורך הסרט והיו חלק חשוב מהמסר בו. במאי 1988 יצא פוליקר למופע "אפר ואבק" עם שירי התקליט ומבחר שירים מתקליטיו הקודמים. המופע זכה להצלחה עצומה וסחף תוך חצי שנה יותר מ100,000- צופים. בחרתי לכתוב אודות הדיסק הזה, לא רק משום ההיבט המוסיקאלי המשלב בין רוק לאתני, ולא רק משום החיבור המאד אישי של פוליקר וגלעד לחומרים האישיים מהבית, אלא משום הערכתי את התקליט כ"נושא הבשורה" (יחד עם תכנית הרדיו והסרט "בגלל המלחמה ההיא") של בני הדור השני בארץ, לראשית הבנתם את ייחודם ומהותם כבנים לניצולי השואה. התקליט יצא 43 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה, כשבני הדור השני התקדמו לעבר גילאי הארבעים על משבריהם. להיות בארץ ניצול שואה היה בימי ילדותנו עניין מביש למדי, והנטיה הבסיסית היתה להסתיר מהעולם את היותנו בניהם, את הסוד. אולם לגדילה בצל ניצולי שואה ישנם מאפיינים קשים, שכל אחד ואחד מאיתנו חשב, שהוא אחד ויחיד בהם, בלתי מובן וסודי. התקליט והסרט הביאו לרבים מאיתנו (להערכתי חיים בארץ כחצי מליון בנים לניצולי שואה), לראשונה, את ההכרה בייחודנו ככאילו, מחד, ואת ההכרה כי רבים רבים היננו באותה הקלחת לגווניה האין סופיים, ובכך למצוא קורטוב נחמה. לראשונה בחיינו זה התחיל להיות כמעט "בון טון" להיות "דור שני". פוליקר וגלעד בתקליטם זה, פרצו את חומות השתיקה והבושה הפרטיות של דור שלם. מילות השיר "בגלל" יעידו על מעט מהסבך עליו מדובר: בגלל בגלל שאחרי המלחמה ההיא נולדתי אני בגלל שאחרי המלחמה נולדת אתה בגלל ששנינו הולכים לאיבוד בחיפוש אחרי העבר האבוד בגלל ההליכה מן הסוף להתחלה בגלל העליה התלולה בגלל הנפילה (איזו נפילה גדולה) בגלל פחד העזיבה בגלל שאין עוד תקוה בגלל שאהבה סופה להיגמר בגלל שאת האמת הפשוטה קשה לשקר בגלל שהכוונה היתה למשהו אחר אני לא יכול להישאר. בגלל שקשה לי לוותר על שרידי הילדות בגלל שקשה להפר את חוקי הבדידות בגלל שכל חדר שינה נראה כמו חדר המתנה בגלל שכל בית נראה כמו תחנה אחרונה בגלל המזוודה המוכנה לתזוזה בגלל זכר הפרידה החפוזה בגלל שתמיד צריך לרוץ בגלל שזה אף פעם לא כאן זה תמיד בחוץ. בגלל הנשיקה המרוחקת של אמא בגלל האצבע המאיימת של אבא בגלל שהיית הכבשה השחורה והם היו ההורים בגלל הדלתות הנעולות והקולות בחדרים בגלל האלכוהול בגלל הסמים בגלל חלומות שאינם מתגשמים בגלל שבדמיוני עשיתי את זה הרבה יותר טוב בגלל שזה כל כך טוב שזה עושה לי רע בגלל השקר הנורא והאמת המרה בגלל המלחמה בתלות האיומה בגלל המלחמה ברגש האשמה בגלל המלחמה בגלל המלחמה בגלל שאסור לשכוח ואין לאן לברוח בגלל הזכרונות בגלל הזכרונות גם אנחנו קורבנות בגלל שאף פעם לא היה מקום להסתתר בגלל שאף פעם לא היה מקום אחר בגלל הצללים בגלל החשכה בגלל כח המשיכה בגלל החולשה בגלל הבושה בגלל הפחד בעיניים והעמדת הפנים בגלל הבנות בגלל הבנים. בגלל שכל חייך תחפש אהבה של איזו אמא טובה בגלל שכל חייך תחפש איזה אבא לפייס בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שככה זה היה ויהיה תמיד בגלל זה אצטט גם את מילות השיר של יעקב גלעד, הנושא את שם הדיסק "אפר ואבק", שם מתוארים פחדיו כשנסעה אימו לבקר "שם", על האחריות הטוטאלית והחרדה לאם. שיר של בן לאמא "משם" (והרי אמהותנו נסעו כמעט כל לילה "לשם"). אפר ואבק יום אביב ריחות לילך בין חורבות העיר שלך יום יפה לדוג בנהר בתוכי הלב נשבר שם היתה ואיננה ילדותך אישה קטנה אנשים שאיש לא מכיר אין אפילו בית שיזכיר ואם את נוסעת לאן את נוסעת הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת לאן את נוסעת שנים וכלום עוד לא נמחק. קחי מעיל יהייה לך קר כסף כיס גביש סוכר אם יהיו קשים הימים הזכרי בי לפעמים ואם זה עוד מסע נואש אל הצריף אל המגרש במסילת העיר הישנה איש לא יחכה בתחנה. ואם את נוסעת.... מי ימתיק לילותייך מי יקשיב לבכייך מי ישמור צעדייך בדרכך. ואם את נוסעת... קחי מעיל יהייה לך קר. מאז 1988 יצא חומר רב על ידי ובנושאי בני הדור השני לשואה, כשהרתיעה מלעסוק בנושא הולכת ופוחתת. בסוף2001 הוציאו פוליקר וגילעד אלבום נוסף בשם "איך קוראים לאהבה שלי", העוסק, אף הוא, במצוקותיהם של בני הדור השני. כמילות הסיום בחרתי להעתיק את השורות האחרונות מהשיר: חלון לים התיכון "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון". מיכל.