אולי בכל זאת יש שם משהו - קליפ מעניין

[יותם73]

אולי בכל זאת יש שם משהו - קליפ מעניין

אם היינו שואלים לפני 2000 שנה מה איך תראה ההתפתחות הבאה ודאי שלא היינו מגיעים לאיך שהעולם שלנו נראה היום

קליפ שעשוי לעורר שאלות בדבר קיומנו והקשר שבין היקום שלנו, היסודות שלנו, ההתפתחות שלנו והתופעות שהן תוצר של שינויים במערכת
לשים ווליום ולראות במסך מלא
https://www.youtube.com/watch?v=IaTdtogD0EU&feature=emb_title

 

[uzi2]

אותי הקליפ די שיעמם.

מלחזור על שאלות שהן כלליות מדי - לא נתקדם.

אם הסרטון הקודם שקישרת אליו עוד היה קליפ יפה לשיר יפה, וגם הוא נטה להיות יותר מדי כללי מכדי לתרום משהו להבנה, האחרון מהווה לא יותר מאשר תאור של קמיהה רגשית של היוצר, לכך שצריך להיות משהו מעבר.

אני לא אומר שיש או שאין משהו מעבר.

אני רוצה להזהיר כי השיטה המדעית נקבעה מתוך מטרה לצמצם את ההשפעה ההטיות הפסיכולוגיות שלנו, על הבנת המציאות, ולאלץ להיות הרבה יותר זהירים בהסקת מסקנות. זהירות מחשבתית היא הדבר אולי הכי חשוב במדע. כמובן שהייתי שמח להרחיב את גבולות היכולת לחשוב בצורה זהירה ואפקטיבית על מה שמעבר, אבל כדי לקדם משהו במשהו - חייבים להביע יותר מאשר קמיהה. (ויש לא מעט שיש להם קמיהה ומביעים את זה בסרטונים). חלק מהקמיהה היא לכך שיתגלה בכל זאת משהו מנחם. יותר מאשר אקראיות, שבעיני יכולה באופנים מאוד מפתיעים להסביר הכול חוץ מאשר את האספקט החוויתי הסובייקטיבי. לגביו אין לי הסבר.
חייבים גם להבדיל בין החוויה עצמה לפרשנות שלה.
רוב האנשים שהרחיבו את החוויה הסובייקטיבית למשל בעזרת סמים הלוצינוגנים, או למשל בעזרת חנק מבוקר, קיבלו חוויה מאוד מורחבת, אך פירשו אותה באופנים שלא תואמים למה שסריקות מוח הראו. החוויה המורחבת קיימת (ושווה ללמוד ולחקור אותה יותר, אם כי יש עליה מחקרים רבים). הניתוח הלא מדעי שלה ככלל לא עומד במבחן המדעי (למעשה סותר ממצאים מדעיים).

 

[יותם73]

הטיות פסיכולוגיות: קריטריונים מחד ושכלול הכלים שלנו מאידך

עוזי שלום,
קודם כל תודה על הפידבק.
רציתי לדעת מה זה לדעתך קליפ שהוא לא משעמם. מה היה עשוי לתרום לך משהו מעבר לתחום הידע שאתה כבר מכיר?
בנוסף כתבת "שיטה המדעית נקבעה מתוך מטרה לצמצם את ההשפעה ההטיות הפסיכולוגיות שלנו, על הבנת המציאות, ולאלץ להיות הרבה יותר זהירים בהסקת מסקנות".
ומה קורה היום? האם ההטיות הפסיכולוגיות שלנו אינן קיימות?
ברור לגמרי שאנו רוצים לצמצם אותם, אך מה זה נקרא לצמצם אותם?
מצד אחד נכון - זה חייב לבוא לידי ביטוי באותם הקריטריונים שיתרמו לניסוי להיות אמפירי ותקף.
מצד שני אנחנו מגיעים לתוצאות בעולם שלנו שהם פועל יוצא של אותו המכשיר הקולט את אותם התוצאות.
התרגלנו לבדוק רק את הצורה שבה מבצעים מניפולציות על משתנה חיצוני
ולעומת זאת מה שאתה טוען כלא עומד במבחן המדעי, עשוי בעתיד להיות אותו המקום שבו המבחן המדעי יהיה מדוייק יותר.
קיים שורש (סיבה, מקור), וקיימת תוצאה.
איפה עומדת תפיסת המציאות שלנו היום ביחד לשניהם - את זה עדיין לא גילינו.

 

[uzi2]

קודם כל המון סרטונים יש שמעניינים אותי

אדם לא צובר ידע והבנה בלי ללמוד.
אני לא שופט את הקמיהה למשהו מעבר. אני לא טוען שיש או שאין.
אני די בטוח שהעולם הרבה יותר מוזר מכפי שאנו מבינים אותו (וזה מתוך הכרה של מגבלות ההתפתחות של המוח האנושי).

אני כן טוען שעצם הקמיהה של מישהו, לא מקדמת את ההבנה שלי. לא גורמת לי לחשוב על דברים שלא חשבתי עליהם קודם.

מבלי לשפוט את מי שמביע קמיהה, עדיין אחד הדברים הקשים במדע זה לשאול שאלות שמקדמות את ההבנה.

אני לא נביא. לא יודע מה האנושות תדע או תבין בעוד 50 שנה, וגם לא אם היא תשרוד.

ההטיות הפסיכולוגיות קיימות בכולנו. אצל חלקנו יותר אצל חלקנו פחות.

המנגנונים של המדע לא נועדו להפוך בני אדם לעם פחות הטיות. היא נועדה לצמצם את ההשפעות שלהן על ההתקדמות של ההבנה.

היכן שאין לנו "עיניים" לא "נראה". הכוונה היא לאו דווקא לראייה, אלא לכל כלי שמאפשר קבלת מידע.
מצד שני, צריך להזהר שלא ליפול לפרשנות שגויה של הקלט, כפי שאנו מכירים מתופעות של near death experiences או של חומרים הלוצינוגנים, או של מצבי כמעט חנק. בכל הדברים האלו יש הרחבה של העולם החוויתי.
המדע הוא אמפירי.
"עיניים" מסוג אחד - זה החוויות שלנו.
"עיניים" מסוג אחר לגמרי - לא מרחיב את ערוצי החוויות (גם אם משנה את תוכנן) אבל מרחיב את הקלט - מכשירי מדידה. גם זו הרחבה של הקלט. למשל, הראיה מסוגלת לקלוט חלק קטן מספקטרום הגלים האלקטרומגנטיים. מכשירי מדידה - תחום בהרבה סדרי גודל יותר גדול.
כלים מתמטיים הם שפה שמאפשרת לנו לבחון את המציאות מזוויות חדשות ושונות.

 

[uzi2]

העירו לי ובצדק שצריך לכתוב "כמיהה".

 

[guprnds]

ברגע שאני רואה סירטון

על תכלית החיים כשהוא כולו מבויים עם אפקטים של הילוך איטי, אנשים מהורהרים, טבע מפכה, מלווה תמונות מהחלל החיצון ומוזיקת רקע מעוררת תוגה ורגש, וכל זה עטוף במראית עין של ידע מדעי, יודע אני שמדובר בסוג של גניבת דעת גם אם שלא מדעת. לרוב מבטאים הסירטונים הללו הגיגים שיטחיים שאין להם כל ביסוס מעבר להמיית נפש של מאן-דהוא, ונסיונו הנואש לשתף את כל העולם ב"תגליותיו". זה לא רציני.

 

[יותם73]

בלי ציניות

ובלי להתחכם, חשבת את מי אתה באמת פוסל?
תתכנס קצת בתוך עצמך ואולי תגיע למסקנות שונות.

 

[guprnds]

את מי אני באמת פוסל?

סיקרנת אותי

אני מקשיב.

 

[יותם73]

את מי אני פוסל

קיים פתגם מתקופת האמוראים: "כל הפוסל במומו פוסל".
שוב, הצורה שבה אתה נוטה להתייחס למה שנראה לך כפסול נובעת ממניעים פנימיים וחיצוניים הגיוניים ואני בטוח שבאחוז גבוה זה גם עזר לך לנטר מידע מיותר ולא רצוי.
ויחד עם זאת, תחום הידע שלנו נעצר בדרך כלל באותו מקום שלימדו אותנו שכך צריך להיות. תחום שאנחנו בטוחים שזה כך, כי הוא עוצב בנו בצורה כזו.
אך לעיתים אנו מפספסים מידע נכון מכיוון שהוא נמצא באותו התחום של "אני לא יודע שאני לא יודע" - אותו התחום שממנו מתבצעת צמיחה.

 

[guprnds]

תראה,

אני לא נגד עולם פנימי או התפתחות רוחית. אני נגד החצנה של פנימיות ונסיון לקשרה לתגליות מדעיות. אני גם נגד כל צורה של חזיונות אור-קוליים אותה אני רואה כנסיון לצוד את תודעתם של קלי הדעת. כל החפץ באמת באמת ייצא למסע פנימי לגלותה בליבו. משל ידוע מספר לנו שאדם לא יכול להחלים ממחלה קשה באמצעות תרופות שנוטל חברו. עליו ליטול את התרופות בעצמו.

 

[יותם73]

התפתחות פנימית

אני מסכים איתך במאת האחוזים.
אני נזהר בדיוק כמוך, בעל נטייה למחקר וזהירות וחוש גבוה לחיפוש אחר האמת.
אני יכול רק לאחל לך ולכל חברי הפורום שיגיעו למימוש התפתחותם.
שלדעתי היא לא תגיע מאיזה מיסטיקה או חוויה שהיא תולדה מחומרים כאלה או אחרים, אלא משינוי פרודות הרצון שלנו. שהוא השורש למי שאנחנו.

 

[uzi2]

למה הכוונה ב-"פרודות רצון"?

מכיר רצון (או לפחות תחושה של רצון). מכיר פרודות. ייתכן שאתה משתמש במונחים שאולים, אבל אשמח בכל זאת מדוע לא קראת לזה "רצון"?

אפרופו - ניתן בעזרת מדיטציה, להגיע לרמה כזאת או אחרת של תופעות שניתן להגיע אליהן גם בעזרת סמים הלוצינוגנים. (למשל, השתקה של ה- default mode network), ואז יכולות להיות תופעות דומות במוח.

 

[יותם73]

רצון

כלנו עשויים מפרודות/מולקולות שהגיעו לנו מגסיסתם של כוכבים וסופרנובות.
וגם הרצון שלנו - אותם הגבולות של הרצון המוטבע בחבורת המולקולות שבו
ולכל אחד רצון ייחודי משלו התלוי באותם המילויים שהתפשטו בו והסתלקו ממנו.
אני לא יכול להשתוקק למה שלא טעמתי, לפי הרשימות הייחודיות לכל אחד מאתנו.
הסבר: אם אני מראה לתינוק ממתק הוא עדין לא משתוקק לאותו הממתק. ורק לאחר שנתתי לו לטעום את הממתק ולאחר מכן הוצאתי ממנו את הממתק - רק אז ניתן לומר שנבנה בו חיסרון, השתוקקות.
ובדיוק באותו האופן, כך בכל הבריות שבעולם הזה. לכל אחד יש חיסרון מסויים שהוא מממש ולאחר מכן רודף אחריו במשך כל ימי חייו.
ורק ההבדל הזה שבין החסרונות, מבדיל בין בני האדם.
האחד מחפש אחר תענוגים גשמיים, האחר אחר כבוד, האחר השכלה וכן הלאה.
ומאיפה לכל אחד רצון ייחודי משלו?
זאת כבר שאלה אחרת

 

[uzi2]

אוקיי

יש לי קצת בעיה עם המונח "פרודות רצון". אמנם רצון לבדו איננו הפעולה שיש או אין בעקבות הרצון, אבל הוא יותר מתחבר לי לפעולה (גם אם במוח) מאשר למולקולה בלבד, גם אם יש קשר למולקולות של דופאמין.
מבחינתי, במשפט "פרודות רצון" יש הנחה מסוימת.

קל לראות מה מפריע לי אם אתן דוגמה אחרת "פרודות הליכה". האם נכון לפרק הליכה לפרודות? ואם כן מה משמעותן?

ברור שלא נתקדם ללא מוטיבציה להתקדם - כך שהרצון להעמיק את הידע ולפצח תעלומות, הוא תנאי הכרחי.
אבל גם ברור שזה לא מספיק.
אנשי מדע, הם אנשים עם הרבה מאוד תשוקה. נראה לי שהחוקרים הכי טובים, הם אלו שמוטרדים מהרבה שאלות.

ועדיין, התשוקה לבדה לא מספיקה, ואם אין אותה, שום עצות לא יעזרו, כי זה כמו לייעץ למישהו איך לעשות משהו שממילא אין לו עניין בו.

לפעמים אני מוטרד מזה שנראה לי שהמוח שלנו התפתח במקור מתוך מנגנונים אבולוציונים, ולכן ההתפתחות שלו היתה בייחוד בכיוון של פיתוח יכולות שנדרשות מבחינה אבולוציונית. זו מגבלה גדולה, אך אינני יודע כיצד לעקוף אותה.

הערה: לא עסקתי כאן בשאלה האם יש או אין רצון חופשי, או אפילו איך מגדירים רצון חופשי. מבחינתי הרצון כפי שאנו מבינים אותו - (המוטיבציה) היא מונח טוב דיו לצורך הדיון הנוכחי.

 

[יותם73]

מהות הרצון

עוזי, כתבת: "יש לי קצת בעיה עם המונח "פרודות רצון". אמנם רצון לבדו איננו הפעולה שיש או אין בעקבות הרצון, אבל הוא יותר מתחבר לי לפעולה (גם אם במוח) מאשר למולקולה בלבד, גם אם יש קשר למולקולות של דופאמין.
מבחינתי, במשפט "פרודות רצון" יש הנחה מסוימת.
*****רצון הוא המהות שלנו. הוא השורש שלנו. הוא המקור שממנו תגיע אח"כ המחשבה שלנו והפעולה שלנו.
אני לא הולך לבצע פעולות על מנת להשיג 100,000 ש"ח, ואח"כ חושב על הדרך שאוכל להשיג את הסכום ורק בסוף רוצה.
אלא שקודם כל יש רצון, ואחר כך מחשבה כיצד לממש את הרצון. והפעולה/מעשה היא רק תוצאה סופית.
יכול להיות שהרצון יגיע עם מימושו ויכול להיות שבלעדיו.
מה שרציתי להדגיש הוא שיש לכל אחד מאתנו ספקטרום של רצונות, והמחשבות שלנו ומעשינו הם רק אותם התולדות של אותו השורש, אותו הרצון.
אנו יכולים לענות על השאלה, למה יש לו מחשבות כאלה.
למה יש לו מעשים כאלה.
אך איננו יודעים מאיפה הגיע אותו שורש הרצון שלנו שהוא ייחודי ושונה בין כל אחד ואחד.

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות ר צ ו ן זה שם של מה ?

 

[יותם73]

מה שלקחתי מהמאמר ששלחת

במאמר ששלחת כתוב: "כדי לדעת יותר על "משהו זה" שהצבעתי עליו, יש לנגוע בו, לשבת עליו, להרים אותו, להריח אותו, להקיש עליו ולשמוע צליל, וכן הלאה. ההתנסות המעשית הזו, מספקת לאדם ידיעה טבעית על משהו זה".

באותו האופן קיים החוק הבא: התפשטות האור (מילוי, תענוג) בתוך הכלי (חיסרון, רצון) והסתלקותו עושה את הכלי רצוי לתפקידו.
כלומר רק לאחר ש"טעמתי" את המילוי והוא יצא , רק אז אני יכול להגיד עליו משהו ולהשתוקק אליו.
וההבדל הוא רק בסוג המילוי.
מסעדה, כסף, כבוד, אולי הרגשת שליטה....או מילוי אחר.
והכול תלוי במהות הרצון ואותו המילוי שהשיג ואחר כך יצא ממנו.
ועכשיו אפשר להבין מהן אותיות (כלים)
בקבלת המילוי (תענוג) קיימים 4 חלקים:
1. קבלת המילוי
2. זיכרון מרגע קבלת המילוי
3. יציאת המילוי
4. זיכרון מיציאת המילוי
והרביעי נקרא אותיות מכיוון שרק לאחר שיש לנו זיכרון מעזיבתו של התענוג אז נוצר לנו כלי (חיסרון, השתוקקות).

 

[uzi2]

כל הנושא של רצון

אמנם עדיין רב הנסתר על הגלוי, ועדיין, מדובר בנושא שנחקר רבות, ושווה ללמוד מה שניתן מהמחקר שכבר יש (וחלקו ממש מרתק). משאלות של עד כמה הרצון נובע מהכרות עם דברים. בהודעה אחרת שלך, אתה מניח שצריך להכיר משהו כדי שיהיה רצון למלא אותו כשהוא חסר. זה כמובן נכון להמון דברים, אך לא יהיה נכון להניח שהוא נכון במאה אחוז מהדברים. יש הרבה מאוד מחקרים על צרכים של תינוקות ושל עוברים. האם הם גם חווים את הצרכים כרצונות - כמובן אי אפשר לשאול אותם. יש המון מחקרים על חווית הרצון. ועל הגורמים שמשפיעים על הרצונות השונים, והגורמים שנמצאים בקורלציה עם הרצונות השונים. דרך ההשפעה של הגנטיקה על הרצונות, ההשפעה של התערבויות במוח על הרצונות, והשפעה של הסביבה על הרצונות. יש גם מחקרים שפשוט בודקים, את ההשפעה של הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו על הרצונות בפועל שלנו (ונובע מרצונות בסיסיים יותר, למשל הצורה בתחושת ערך עצמי). השפעה די ברור שחווית הרצון, לפחות בחלקה נובעת מפרשנות של המוח את הצורך או את הביצוע של דברים מסוימים. מאוד מעניינים בהקשר הזה, המחקרים של מייקל גזניגה ורוברט ספיירי, על חולי אפילפסיה שעברו ניתוח של הריקמה החיבורית יש גם מחקרים (ולא זוכר למי לתת את הקרדיט על הגילוי הראשוני של זה) שמראים שחווית הרצון מגיעה לפעמים לאחר הפעולה שהיתה אמורה לנבוע מהרצון.

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות ר צ ו ן זה שם של מה ?

 

[uzi2]

מדוע לשלוח פעמיים?