אוף אני כל כך כועסת על עצמי

  • פותח הנושא happy
  • פורסם בתאריך

happy

New member
אוף אני כל כך כועסת על עצמי

יש לי בעיות עם ההורים של החצי. אמא שלו עולה לי על העצבים. היא אישה מקסימה ומאוד מנסה לעזור לנו עם ליהי אבל היא מעצבנת אותי. החצי כידוע במילואים ואני חזרתי השבוע לעבודה. כל יום יצאתי מוקדם לאסוף את ליהי מהמטפלת אבל היום ידעתי שיש לי פגישה ב 15:00 ברחובות ופחדתי שאני לא אספיק להגיע אז ביקשתי מאמא של החצי לקחת את ליהי. כמובן שהיא עשתה זאת בשימחה. באתי הביתה ואני רואה שהיא לא בסדר. אני שואלת מה קרה? אז היא מספרת לי שאתמול בלילה אמא שלה (סבתא של החצי) נפלה בבית ושברה את עצם הירך. האישה צלולה לחלוטין בת 95 ניראת מעולה. בגלל שיש לה אי ספיקה של הלב הרופאים לא מוכנים לעשות לה ניתוח (צריך להכניס לה מסמר ברגל בכדי לסדר את השבר). מאחר והרופאים לא מוכנים לעשות ניתוח היא תישאר מרותקת למיטה 3 חודשים. מפאת גילה זה אומר שעצם זה שהיא תישכב ניגזר עליה גזר דין מוות. אין סיכוי שהיא תשרוד את זה. הרופאים טוענים שהיא מהר מאוד תפתח דלקת ריאות והמצב יחמיר. זה פשוט סיוט. אם יתאפשר לנתח אותה לפחות יש לה סיכוי אבל במצב הזה אין לה שום סיכוי. הצרה שהיא צלולה לחלוטין ומבינה הכל. היא לא מפסיקה לבכות. אני מרגישה כל כך חרה עם עצמי שאני כזאת חראית לאמא של החצי. היתי חייבת להוציא את זה.
 

סינטה1

New member
לא הבנתי איפה לא היית בסדר../images/Emo35.gif

האם בתחושה של הכעס על אימו
כי אם כן אז זה לגמרי בסדר. גם אני מלאה תחושת מרירות וכעס על אימו של י' למרות שהיא אישה טובה. אין לך מה לכעוס על עצמך
 

Tנקר בל

New member
אוי

סבל של זקנים הוא אחד הדברים הכי איומים בעיני. מה שכתבת מקומם. לפעמים נראה לי שרופאים נמנעים מלהציל זקנים מתוך נקודת הנחה שבלאו הכי הזקן לא יחיה עוד שנים ארוכות. אני מקווה שאתם טועים והיא תתגבר על זה (כמו שהיא התגברה על קשיים רבים נוספים בעבר, אם היא הצליחה להגיע לגילה המופלג). גם אני לא ממש הבנתי - למה את כועסת על עצמך בעקבות האירוע הזה?
 

happy

New member
אני אסביר את עצמי

זה לא שלא היתי בסדר. אמא שלו כל כך מעצבנת אותי שאני ממש מגעילה אליה. ההורים שלו בקושי רואים את ליהי. וזה די בגללי. תחשבו שקרה מה שקרה עם סבתא שלו אתמול בלילה אמא של בעלי לא ישנה כל הלילה ובבוקר היא לא הצליחה לנוח והיא חזרה בצהריים לבית חולים ואז באה לקחת את ליהי מהמטפלת. היא לא אמרה לי שום דבר!!! לדעתי היא פשוט לא הרגישה נוח לאכזב אותי עד שאני נותנת לה להיות עם ליהי לבד. אני מרגישה שכרגע במצב הזוועתי שהם נמצאים בו ליהי היא ממש אור ושמחה בשבילם. אני ידועת שבעתיד הקרוב אני אבוא אליהם יותר בשביל שיוכלו לראות את ליהי. אני מרגישה רע שאני כל כך מגעילה להורים שלו (בעיקר לאמא שלו).
 
למעלה