תעדיף אם נקרא להם "טיעונים עקרונים"?
בסופו של דבר אני יכול להבין את ההתנגדות, אם משהו לא מזיק, אך גם לא עוזר בשום דבר, אין הגיון לעשות אותו. על בסיס "אם זה לא שבור - אל תתקן את זה" אני גם יכול להבין את הפחד שיש מהפלישה לפרטיות, שהרי הפרטיות היא מהדברים הבסיסים ביותר שאדם מצפה שיהיו לו, ומי שלקח את זה סביר שיקח עוד דברים בעתיד. אבל כל הפחד הזה מהפגיעה בפרטיות יוצא מנקודת הנחה שכל המידע הזה לא קיים כבר במערכת, וזו פשוט היתממות - מי שעשה צבא כבר נתן טביעת אצבע, מי שנולד כבר נתן דגימות דם ושתן, ובסופו של דבר הרבה מהמידע כבר קיים במערכת בצורה זו או אחרת. והכל, כמובן, במקומות שניתן לפרוץ אליהם(אם לא פרצו כבר). בסופו של דבר אנחנו מתדיינים על משהו שכבר פחות או יותר ברור לכולנו עכשיו, אני חשבתי, בעקבות התיאורים, שבמאגר קיימת איזו סכנה פיזית כלשהי, שבמקרה של פריצה יוכלו לדעת עלי משהו שיפגע בי(בצורה פיזית, או פיננסית, או תעסוקתית וכיו"ב), והתשובה היא ברורה "כרגע לא". כמובן שזה שיש כל כך הרבה מידע עלייך במקום אחד, בלי סיבה הגיונית סבירה, הוא דבר מאיים שממחיש את יכולתו של הממשל לעשות מה בראש שלו, ומראה איך זכויות האדם כבר לא שוות יותר מדי, ואולי גם מבשר לבאות... אבל מתוך המאגר עצמו (ויש להבדיל בין קיום מאגר לבין הפעולה של הקמת מאגר) לא נשקפת סכנה, וזה כל מה שרציתי לדעת.