אזזזזזזזזזזזזזזז

[ThroughForeignEyes]

אזזזזזזזזזזזזזזז

את פינת יום שבת אחליף השבוע בשרשור סטטוסים, עדכונים ועוד.. אתם בטח שמים לב שאני ממש נעלמתי ...אני שקוע בפסיכומטרי (במרתון!! אמאאאאא

) ורציתי לדעת מה שלומכם!! אני מתגעגעת לחופש שלי ולימים בהם יכולתי לבלות שעות בפורום (ועל המחשב בכלל)...אבל היי! עוד שניה זה חוזר אליי! בנתיים ספרו לי - מה קורה בעולם? מה קורה בעולם הרונה? מה קורה איתכם? ראיתם משהו בטלויזיה ששווה צפייה אחרי הפסיכומטרי? (ואני מקווה שאף אחד לא יציע את הרעש המחריד הזה שנשמע מהסלון שלי כרגע...גמר של שקר מזעזע כלשהו....

קניתם דיסק טוב? הופעות טובות? ספר טוב? (גם אם אין בו אוצר מילים טוב, כי אחרי שאני אגמור עם הסיוט הזה, זה לא ממש משנה!) ושאלת בונוס - רק אני קיבלתי הרעלת סוכר/ פירות יבשים??!! שיהיה לכולם שבוע מעולה~!

 

[זאת עם הניק הארוך]

עדכוני עולם

פסיכומטרי מזכיר לי ימים רחוקים, ימים בהם הייתי צעירה, יפה, נטולת קמטים ושיכחה. אבל הימים האלו חלפו להם ועכשיו הימים שאחרי הפסיכומטרי עוטפים אותי כאילו לא היו ימים שבהם הייתי מתעוררת ביקיצה טבעית ומתלבטת ביני לבין עצמי האם כדאי לקום, להמשיך לישון או לעשות משהו עצל כמו להתעכב בטיול הבוקר לכלבת השעשוע בבית הקפה הסמוך לביתי. שקעתי כאן בזכרונות מתקתקים שחלפו ואולי ישובו בעתיד, אבל בנתיים העולם מתנהג כהרגלו וסוחף אותי אליו לשגרה עמוסה של עבודה. הדבר המרתק אותו קראתי לאחרונה הוא על רוצח סדרתי שנתפס אחרי שנים של פעילות ללא הפרעה. הכתבה מחרידה ומרתקת בו זמנית. האלימות של אנשים מזעזעת לעיתים וזילות החיים, גם של המשטרה, מבהילה. אבל הכתבה עצמה מרתקת ונוראית. בעקבות שירי המשוררות חיפשתי עוד מידע על רחל וזלדה. את זלדה אני מחבבת בגלל השם שלה, אבל אל שירתה פחות התחברתי. רחל, מאידך, חביבה מאוד. בחופשת המחלה או ההיתחלות הקרובה אחפש ספר שלה ואתעמק בו ובה קצת יותר. שיהיה לכולכן שבוע מצויין, רווי מילים מרוממות רוח ומעשים מלבבים.

 

[rachelgw]

תקופה מטורפת!!

אני כל כך מבינה! אני בתקופת חזרות מטורפת ודי בלתי נסבלת.. הבמאית שלנו, מאיזו שהיא סיבה חושבת שאנחנו קבוצה של מריונטות שאפשר פשוט להעמיד איך שהיא רוצה ואנחנו נעשה - אין שום דבר בערך שאני שונאת יותר מזה.. מלבד זה יש גם את נושא הלימודים..שממשיך באופן די סדיר, והאשליה הזאת של חופשת סימסטר כביכול לא ממש עובדת אצלנו (אם את נמצאת בסטודיו 8 שעות ביום - זה לא נקרא חופש!) בקיצור תקופה די סיוטית... למרות שהיום מצאתי לעצמי 2 רגעים קטנים של אושר: 1 - הגעתי מוקדם בבוקר (דבר נדיר - אני מהמאחרים..) והיתה לי שעה לשבת בספסל בשמש, לשתות כוס תה ולאכול סנדוויץ... ממש רגע קסום! 2 - התבטל לי השיעור האחרון וחזרתי הביתה ב8 במקום ב10, וככה אני יכולה לשבת ליד המחשב ולכתוב פה בקיצור.. אני מחזיקה מעמד ומחכה בקוצר רוח ליולי. או אולי ל20 לחודש - אם אני אלך להופעה... זהו - רחלי

 

[ThroughForeignEyes]

נשמע מטורף

אבל לפעמים זאת הדרך היחידה להעריך את הדברים הפשוטים ולהנות מהם והנה תמו להן 10 שניות של פסיכולוגיה בגרוש מפי מנהלת הפורום! המשך שבוע טוב