אז איך אתם מרגישים עם הטילים ?

מלחמה שמזכירה מלחמות קודמות

לא רק הקושי מהאזעקות
מהטילים הנוחתים אלינו כל רגע
אלא גם זכרונות קשים
ממערכות קודמות
אנשים שאבדו ולא יחזרו.

קשה להיות בבית,
בימים החמים של יולי אוגוסט...
 
אז איך אתם מרגישים עם הטילים ?

אני יכולה לספר רק על עצמי,
אומנם רק אזעקה אחת,
ויש לי ממ"ד, שבנינו לשמחתי לפני שנה,
אבל אחרי שנכנסנו לממ"ד, ועברו ה 10 דקות ושום דבר לא קרה,
פתאום התחלתי להרגיש את הנשימות המואצות,
להיות אמא, במיוחד לתינוק,
ולהגיע למצב של לברוח לממ"ד זה לא פשוט.
ולא שחייתי לגמרי רגיל, יש לי משפחה בדרום המופגז,
אבל זה עדיין שונה, לשמוע על אחרים, גם אם אלו הכי אהובים, ולחוות זאת בעצמי.

ובכן, איך אתם?
 
אדישה

ואף מרותקת מהצפייה בטילים אך תמיד יש את הפחד העז הזה שהכיפת ברזל תפספס אך האמונה מרגיעה :) אני יותר דואגת לרלו שרחוקים ממני
 
לפעמים הפחד הוא לאהובים ולא לעצמנו,

כי אם יקרה להם משהו,
אנחנו נשאר פה לכאוב,
ואולי אפילו הפחד אינו רציונלי,
הוא פשוט משהו שקורה כשאוהבים.

נקווה שיגמר בקרוב
 
למעלה