אז איך מתחילים?

TZIPI29

New member
אז איך מתחילים?

היי,
חדשה כאן, נעים מאוד :) קצת עלינו:
אנחנו זוג בשנות ה-30, הריון ראשון, בן. עדיין חוקרים לגבי ברית מילה ומתבשלים עם ההחלטה.. (הנטייה היא לא לעשות)

אני כותבת כאן כי לאחרונה אני עוברת איזה תהליך, שלא עברתי קודם...
כאשר סיפרתי לחברים/משפחה/עבודה שיש בן אז מיד אמרו "איזה יופי תהיה ברית" או "למי תתנו להיות זה שיחזיק אותו בברית?" ועוד כל מיני הערות כאלה ואחרות..
חייבת לומר שפתאום נתקפתי לחץ וחשש. איך אתמודד עם הסביבה?

אני לא רוצה להיכנס לדיונים עם אנשים, אני לא רוצה לשנות סדרי עולם או להוביל מהפכה ואני גם לא רוצה שחבריי ההורים שבחרו לחתוך, ירגישו שאני מתנשאת או מפקפקת בהחלטה שלהם. כי כל אחד בוחר לחיות את חייו בדרכו שלו.
אני רק רוצה לעבור את ההריון בצורה טובה, לעבור בשלום את הלידה ולצאת בריאה עם תינוק בריא, בלי להתעסק בדברים שעבורי לא רלוונטים כמו "האם חתכו או לא".

אז למה אני כותבת כאן?
אולי כדי לשמוע על סיפורים של אחרים.. איך מתמודדים עם הסביבה, איך עונים לשאלות..
אולי כדי לפרוק את המצב הלא ברור שאני נמצאת בו.. ברור לי שזה חלק מתהליך קבלת ההחלטה.. ועדיין..
ובעיקר, אין לי כוח להתעסק עם זה, להשקיע אנרגיה בנושא שמבחינתי הוא שולי. ואיכשהו, מבחינת כל השאר, פין בן שמונה ימים זה משהו כה גדול ומשמעותי.
 
בשעה טובה על ההריון, שימשיך קל תקין ומשעמם


הדימוי שלך על גודל הפין משתוף לעדויות רבות של משתתפי הפורום. כשהתינוק בידיים, וביחוד אחרי היום השמיני או קצת אחריו, הפין חוזר לגודלו המקורי

&nbsp
הפורום די שקט לצערי, הרבה מהפעילות עברה לפייסבוק, את יכולה לפתוח שם ניק אנונימי ולשאול שם, אוכל לספק לך קישורים לקבוצות מתאימות.
&nbsp
ע"פ הניסיון שנצבר בפורום יש שתי גישות עיקריות, כאלה שאומרים מראש על אי המילה וכאלה של הרגע האחרון, יש גם כאלה ששמציאים סיבות ומושכים זמן כמו צהבת ילודים, התלבטות וכו'. מה שתמיד עולה הוא חזית אחידה מול המשפחות, כדי לא להתמודד מול הלחצים בתקופה הרגישה והמתישה של הימים אחרי הלידה.
&nbsp
מצרפת לך לינקים שימושיים שהצטברו בנושא הזה במהלך השנים. בקישור מצורפים בתחתית הדף כל הקישורים ללחצים משפחתיים.
&nbsp
בהצלחה ובקלות
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מזל טוב! ממליצה לך להיעזר באתר קה"ל:

http://www.kahal.org/
ויש כמובן גם נוספים, כמו גונן על הילד:
http://www.gonnen.org/
ושלל קישורים ומאמרים כאן למעלה בכפתור "כלים ומידע".

תחליטו מה שתחליטו (אני כמובן נגד מילה בכפייה) זה עניין שלכם, אתם לא חייבים לשתף בו כל העולם ואשתו. אם את לא רוצה להיכנס לדיונים, את לא חייבת. מי שאומר "איזה יופי, תהיה ברית" ולא בא לך לפתוח איתו את הנושא, פשוט חייכי ואמרי תודה (או מה שנקרא smile and nod). במקרים רבים אלה גם ככה שיחות נימוסין ותו לא.

בלאו הכי גם אם וכשמחליטים על ברית מילה לא כולם עורכים אירוע וזה בסדר, את יכולה לומר "לא מתכננים אירוע" או מה שבא לך, את באמת לא חייבת דין וחשבון לאף אחד. את יכולה לבחור לפתוח את הנושא רק עם מי שאת רוצה מתי שאת בוחרת. גם בדיעבד אגב, מישהו פעם כתב שבכל פעם ששואלים על הברית הוא פשוט עונה "הילד שלם ובריא" (מה שנכון!
).

אחרון חביב, גם אם מחליטים לערוך אירוע, הוא לא חייב להיות ברית מילה. יש לי חברים שמלו את בנם הבכור וערכו לו אירוע באולם במועד אחר (בכל מקרה הוא נולד פג, כך שזה לא קרה בגיל שמונה ימים).לעומתם יש לי חברים שלא מלו את בנם וערכו לו אירוע "ברית" עם העולם, טקס שאליו הם יצקו את האמונות והערכים שלהם (עם שירים, ברכות וכל מה שהתאים להם). כך שאפשר בהחלט לחגוג את הולדת הבן אם וכשרוצים באופן שרוצים ללא שום תלות בטקס דתי (ויש גם קישורים להצעות לטקסים חלופיים, כמו למשל "ברית שלום").

בשורה התחתונה, תזכרי שהסביבה מתעניינת בנושא הברית בחודש הראשון לחיי התינוק לכל היותר; אבל עם איבר המין שלו הוא יחיה עד יום מותו. החובה שלכם כהורים היא בראש ובראשונה כלפיו; הסביבה תתמודד, מדובר באנשים בוגרים שלא חותכים להם כלום
.
 

18 פאולה

New member
מזל טוב :)

קודם כל, מזל טוב על ההריון ומקווה שהוא עובר בשלום ובנעימים :)
&nbsp
מזדהה איתך מאד מבחינת הגישה של לא רוצה לשנות עולם, רק רוצה לעבור בנחת ובשלום את ההריון והלידה ולא להתעסק בדברים לא רלוונטיים.
הגור שלי כבר בן ילד 4 (איך הזמן טס!!), שלם.
למזלי, לא היה הרבה לחץ משפחתי אצלנו. המשפחה שלי מאד מאד תמכה בבחירה שלנו והמשפחה של בן זוגי עקמה טיפ טיפה את האף, אבל חוץ מעקיצה-שתיים לא שמענו מהם כלום. מי שכן העירו, שפטו וביקרו, היו להפתעתי, לא מעט חברים וקולגות (כולל אנשים שעובדים בתחום של זכויות אדם ואני עד היום בשוק מהתגובות שלהם...).
נראה לי שהעצה היחידה שלי היא להחליט שזה בסדר לא להגיד לכולם את האמת.
כשבני רק נולד, היה איזה שכן של ההורים שלי שכל פעם שראיתי אותו שאל אותנו על הברית. בחמש הפעמים הראשונות חייכתי והנהנתי ונתתי לו להבין מזה מה שהוא רוצה. בפעם המליון ששאל אותי עניתי משהו בסגנון ״מצוין תודה״. (זה גם עבד בפעם המליון שאישה זרה ברחוב הסבירה לי איך אני צריכה לסדר את השמיכה של התינוק או באיזו זווית העגלה שלו צריכה להיות או כשמליון אנשים ברמות קרבה שונות דרשו לדעת איך הולך לי עם ההנקה - ״מצוין. תודה!״). לקח לי זמן לשחרר ולהרגיש שאני לא צריכה לשכנע, להסביר או להצטדק ולסיים דיונים בנושא ב- ״מעניין״ או ״מצוין תודה״ או מראש בכלל לא לפתוח את העניין, אבל ברגע שהבנתי שזה קל לי יותר, זה מאד עזר.
&nbsp
לגבי מי שיותר קרובים אלייך ומי שאת כן רוצה לחלוק איתם את הבחירה שלך, תזכירי לעצמך כל הזמן, שחוץ ממך, בנך ובן/בת זוגך - זה לא עניינו של אף אחד ולא החלטה של אף אחד ואת לא חייבת הסברים או דיווחים (כמו למשל שלא תרגישי צורך להתווכח או להצדיק את הבחירה שלך לגבי מי את רוצה שיהיה איתך בזמן הלידה, או איפה ואיך את רוצה ללדת).
לא יודעת אם קצת עזרתי. שמחה לדבר עוד בפרטי אם זה עוזר, מוזמנת לשלוח לי הודעה. יש גם קבוצת פייסבוק שנקראת ״ילדים שלמים - תמיכה״ שאת יכולה לקבל בה עוד פרספקטיבות של הורים לילדים שלמים. מוזמנת :)
&nbsp
 
למעלה