אז הבת שנסעה לחילופים בחו"ל

אז הבת שנסעה לחילופים בחו"ל

מתקשרת מידי פעם בדרך כלל בצורה דרמטית ומודיעה שלא טוב לה לגור עם שותפה בחדר במעונות שם...

בפעם הקודמת שלא היה הפעם הראשונה אמרתי לה "את יודעת מה? תתמודדי או תחזרי. לנו אין כוונה/אפשרות/רצון להוסיף מעבר למה שכבר שולם". היא סוג של קיבלה את זה...עד כמה שניתן להבין בשיחה טלפונית.

ועכשיו זה שוב עולה. עניתי לה שכבר דיברנו על זה וזהו. היא שתקה. אני שתקתי והיא אמרת טוב לא משנה ובזה נגמר העניין.

את הטיסה והשהייה מימנה סבתה. אנחנו חשבנו שזה נכון שהיא תגור במעונות חצי שנה ולא תסתבך גם עם שכירות וחוזים ומיסים של מדינה שאת שפתה היא לא מכירה. סמוך להחלטה הזו גם נתקלתי בכצה פוסטים על אנשים שחיפשו שם דירות והרגישו שמרמים אותם ולא היה לי שום רצון להכנס לזה.

ברור שכל דבר שהיא עושה אנחנו כהורים מעורבים.

מי שיודע את תלאות גידולה יכול (אולי) להבין עד כמה אני לא מעוניינת יותר לעשות דברים שאני לא חייבת (כשלתוך זה עדיין נכנסים עניינים כמו תשלומים שונים עליה. אם זה ביטוחים, פנסיה, סלולרי, קופת חולים, רפואת שיניים וכד' וכמובן שאנחנו זמינים עבורה לעזור לה בכל אבל אני ממש לא רוצה להסתבך עד מעל הראש מעבר לזה. קשה לי גם ככה. רוב התיוקים(!) עדיין אצלי.... אני בגילה ניהלתי הכל לבד.

אז כן אני מבינה שלא בא לא מושלם המעונות האלה שמחליטים בשבילה להגביל פתיחת חלון בסלון כי אנשים בצעונות עולים לגג בניגוד לחוק וכו. אני מבינה... מבינה אבל למרות זאת עומדת על דעתי כאמור.

בנוסף היא מצאה שם חברה....שזה טוב. היא מחפשת עבודה (מה שמותר לה לפי חוק) היא רוצה להשאר שם מעבר ככל שתוכל מבחינה כלכלית ועד שתתחיל פה השנה. אז עוד חודשיים...מה הסיפור. החיים לא תמיד מסתדרים בנוחות מרבית. חודשיים.

הייתי חייבת לפרוק. בעלי מסכים איתי.
 

michal@gal

Active member
מנהל
את צודקת

ונראה לי שלמרות הקיטורים, גם הבת מסכימה איתך, אחרת לא הייתה מתכננת להשאר שם חודשיים נוספים.
תראי שבסוף היא תזכור רק את הדברים הטובים.
נראה לך שהשיחות והתלונות אלייך זה רק הוצאת קיטור. לא באמת ציפייה שבמטה קסם תשני הכל.
 
את מאד צודקת

דווקא בגלל שקשה לה להתמודד, זה ממש לא מתאים שהיא תשכור דירה מחוץ למעונות. בלי קשר לקטע הכלכלי.

מה היא תעשה אם יהיו בעיות בדירה? תטלפן אלייך שתבואי לפתור אותן? ושם זה לא יהיה מול הנהלת מעונות, אלא מול בעל בית שהיא לא מכירה.
 
את אמא מאוד מעורבת ומגוננת.

לוקחת ללב את הקיטורים של הילדים, ורוצה לתקן ולסדר את העולם בשבילם.
אני מבינה אותך, כי גם אני הייתי רוצה לעטוף את הילדים ולשמור עליהם מכל פגע. לקח לי הרבה שנות הורות, והרבה מודעות ומאמצים, לתת להם להתמודד. אני עדיין מחזיקה את עצמי בכוח לא להתערב, כשאני רואה אותם מתחבטים במשהו שאני יודעת שאני יכולה לסדר עבורם.
אני תמיד מדגישה לילדים שאנחנו נעזור להם בעצות, אבל רק בתחומים שאנחנו מבינים בהם. בדרך כלל אני גם נותנת דוגמאות לתחומים הרבים שאנחנו לא מבינים בהם.
נראה לי שאת בדרך הנכונה, אבל הילדים עוד מצליחים להכניס אותך ללחץ. ככל שתעמדי על שלך, הם פחות ופחות ינסו להפיל עליך את הקשיים והחולשות שלהם. אני רואה לפי מה שאת כותבת שסיגלת את התגובות הנכונות, ואת עוזרת להם לקחת אחריות על ההתנהלות שלהם.
במשך הזמן זה יהפוך להיות קל יותר, גם בשבילך.
 
תודה רבה לכולם. אגב

יום יומיים אחרי שלחתי לה בוואצאפ "מה נשמע"? ..... היא ענתה "מעולה, ואתם“?
 
זה מה שחמוד ומטריף אצלם

הילדה מעלה בעיה, אני שוברת את הראש, במשך יומיים רק חושבת על הילדה ומה אפשר לעשות - היא כבר מזמן יצאה מזה, התגברה על הקושי ועברה הלאה - ואני עדיין מתייסרת...
 
למעלה