אז.. יום כיפור..

[resputin]

אז.. יום כיפור..

מה תכם, חוטאים יקרים שלי, למי אתם סולחים\מבקשים סליחה? אם בכלל.

 

[פ ר י א ו ר]

אני לא מבקשת סליחה

ולא צמה. דרך ההתאבדות הכי טובה, אלוהים לא יסלח לי כלל! מואהאהאהאהאה. אבל אני סולחת בלב שלם לכל מי שפגע בי בעבר. עיצבתם לי את האופי בצורה כל כך נהדרת שהבנתי, השכלתי ולמדתי, איך לא להתקרב לטיפוסים כמותם. למדתי שעל הכבוד שלי, יותר לא דורכים. חוץ מזה, אני מקווה שיהיה רק טוב, לכולנו.

 

[שרימפי]

../images/Emo25.gif

איזו מותק.

 

[פ ר י א ו ר]

../images/Emo7.gif ועדיין לא בחתימה שלך!

בוש לך.

 

[שרימפי]

הנה...סתכלי../images/Emo70.gif

 

[פ ר י א ו ר]

yeah baby!

 

[not myself anymore]

לא חושב שאני מסוגל לסלוח

השנה הזו קשה לי לסלוח להמון אנשים מצד שני אף לא אחד מהם לא חושב לבקש את סליחתי... כשחושבים על זה מעולם לא סלחתי גם לעצמי כנראה אני לא סלחן במיוחד....

 

[resputin]

יש לסלוח לאחרים, ויש לסלוח לעצמך.

קרא לזה נרקיסיזם, או סתם בריאות נפשית, או רצון להתקדם - אבל לסלוח לעצמך, לא משנה מה עשית, זה צעד מאוד חשוב בדרך להתגבר ולהמשיך הלאה.הרבה אנשים עושים דברים שאי אפשר לסלוח עליהם - ובאמת לא סולחים עליהם - אבל משלימים עם היות העבר, יש דברים שבורחים מהם ויש דברים שאי אפשר לברוח מהם.. גם אם יודעים שהם פוגעים בנו.. כי מה לעשות, עדיין יש בזה עוגן כלשהו שאי אפשר לוותר עליו. אבל גם מאותם אנשים שכביכול "אי אפשר לברוח\להתנתק מהם", אפשר להתנתק, תתנתקו, בדרך כזו או אחרת, בתקופה כזו או אחרת של החיים.. אבל אתה מעצמך מעולם לא תתנתק, אתה היחיד ש-חייב- לחיות עם עצמך מהשניה שאתה קם ועד השניה שאתה עוצם את העיניים לתמיד.. אז למה להעביר את כל הזמן האינסופי הזה בטינה עצמית? להסכים שהעבר היה עבר וחייבים להמשיך הלאה. ותאמין לי, גם אתה יכול.

 

[שרימפי]

יפה לומר את זה-שיש לסלוח לעצמך.

אבל הדרך ללמוד לעשות את זה היא כל כך ארוכה ולא פשוטה ולא ברורה אף פעם עד שלומר את זה זה כמו לומר שכדאי לצאת מהבית ולקבל קצת שמש לעור שלך- כי זה באמת בריא וחוסך דכאון. יש פעמים שפשוט השאלה שבאה יחד עם האמרות האלו היא איך

 

[resputin]

אין דרך אחת,

כל אחד מוצא את הדרך האישית שלו לסליחה וכפרה עצמית. דבר ראשון שיש להשלים איתו זה שלא משנה מה, כבר עשית את זה ואתה לא יכול לשנות את העובדה הזו. לנשום עמוק, לקבל את זה על הפנים החיוביות והשליליות שבדבר ופשוט להבין שזה בעבר. משם הדרך להשלמה (ומשם לסליחה) היא הרבה יותר קצרה.

 

[resputin]

יום כיפור..

אני אוהב את יום כיפור איפשהו. יודעים? לא ברור לי למה. זה לא באמת שאני צם, או שומר מבחינה כזו או אחרת ועדיין.. יש משהו מרגיע ביום הזה. גם מעצבן, אבל מרגיע. מהבחינה ההוויתית שלו, לפחות. נתחיל בעובדה שאני חושב שכל היום של יום כיפור הוא עקום. לא רואה סיבה למה אנשים שכל השנה לא יכלו לבקש ממני סליחה באים דווקא ביום אחד ולא בגלל שהם באמת רוצים שאכפר על מעשיהם, אלא בשביל לנקות את המצפון שלהם. אם אתם מתחבטים בזה כ"כ, למה שלא תגיעו יום לפני, או יום אחרי? שזה יהיה "סתם" יום. מה גם, יש את קלות הדעת שבבקשת סליחה ואנשים מבקשים סליחה על כל שטות או כוס קפה שנשפכה עלייך בטעות מתישהו בפסח שעבר - ממש הורדה לזנות של הקודש בבקשת סליחה (דבר שאני מאוד מעריך אישית). אני חושב שהייתי צריך לנסוע למקום אחר ביומיים האלה. אני אשתגע בבית. זאת אומרת, ברור שאשב על המחשב, אשמע מוזיקה (עם אוזניות), אוכל (אבל לא מול ההורים שלי, כי הם צמים) ואתנהל כרגיל. ועדיין. ממש לא מתחשק לי להיות "כאן". ממי אני מבקש סליחה? למען האמת, אני לא חושב שיש אדם שאני צריך לבקש ממנו סליחה. בין אם לא עשיתי מאומה, או בין אם עשיתי דברים שאני לא מתחרט עליהם - אם מישהו נפגע בתהליך אני נוטה לבקש סליחה בלי שום קשר לאיזה צו עליון המכתיב עליי לעשות זאת, אלא מבחינה מצפונית נטו.

 

[אבא גאה]

תמיד בערב יום כיפור

אני יושב ועושה חשבון נפש כל הדברים שאני עשיתי השנה וכל הדברים שאלוהים עשה השנה ותמיד יוצא שהוא צריך לצום. שיהיה לו/לה צום קל.

 

[שרימפי]

../images/Emo45.gif