אז מאיפה מתחילים להסביר?

Sobi Dobi

New member
אז מאיפה מתחילים להסביר?

אז יודעת שהייתי לא בסדר. אני יודעת שמוניתי למנהלת ונעלמתי. אבל אם יש מישהי פה שעדיין נכנסת לקרוא את ההודעות שלי, אני רוצה להסביר.
(אז נתחיל מזה שהפוסט הזה הולך לעסוק בנושא מסויים. נושא שהכותרת שלו היא גדולה ומפחידה, ושאני לא הולכת לומר אותה. )

אז לפני חצי שנה התחילו לי כאבי הראש. ואני יודעת מה אתן חושבות, כי זה מה שאני חשבתי. ״מה זה כאב ראש קטן? אדוויל אחד וגמרנו עניין!״
אז, גבירותי, אתן, בדיוק כמוני לפני חצי שנה, עתידות להתבדות. כי בערך חודשיים אחרי שכאבי הראש התחילו (ולא בדיוק נגמרו...) הרופא שלי, שמאס בתלונות שלי, החליט שהוא שולח אותי לסדרת בדיקות, סריקות, דקירות וכיוצא מכך.

אני משערת שכבר הדבקתן את הפער, כי שלושה חודשים אחרי כאב הראש הקטן והחולף שלי, מצאנו את הגידול. ונכון, הוא היה קטן; הוא היה אינטימי, והוא היה שפיר, אבל הוא היה שלי. עוד ביום בו סיפרו לי עליו הרופא הנחמד מאוד בהדסה הציע לנתח.
כי למה לא, בשמחה, ברור שאני רוצה סדרה של סכינים ומקדחות שיחטטו לי בתוך הראש. (ולמקרה שזה לא ברור, סירבתי בנימוס)

אז מתוך חשש היסטרי של מינימום אמא פולנייה (או בעצם של בוגר בית ספר לרפואה, אבל זה לא רלוונטי) הרופא שלי שכנע אותי להתחיל בטיפולים.
(כי אני עוד צעירה, כי הוא עוד יכול להתכווץ, ובגלל עוד מיליון ושתיים ׳כי׳ אחרים)

אז באוגוסט התחלתי את הטיפולים שלי, שלא כללו כימותרפיה למתעניינים, אז גם שמרתי על השיער שלי. במשך שלושה חודשים לא התקרחתי, ולא סיפרתי לחבר שלי, או לחברות הכי טובות שלי.
המשכתי לעבוד עד שלא הצלחתי לעבוד יותר, וירדתי כמעט 15 קילו. ( חלומה של כל אישה, אני יודעת)

את המשפחה שלי כבר בקושי ראיתי, וכל תחביב שהיה לי נעלם. עם כמה שניסיתי להמשיך לחייך, להמשיך להיראות כאילו הכל בסדר, אלו היו ששת החודשים הקשים בחיי.

ואתם, פורום יקר, הייתם חלק מהתחביבים, מהאהבות, שהמחלה שלי שאבה.
וההודעה הזו היא הדבר הראשון שאני כותבת מזה חודשים.

בשבוע שעבר קיבלתי הודעה משמחת. כי הגידול שלי, הקטן, האחד שמלווה אותי כבר חצי שנה, התכווץ. כי הוא כבר לא לוחץ על שום אזור במוח שלי, וכי עכשיו, כשזה כמעט נגמר, סוף כל סוף יש לי את האומץ לספר לאנשים.


אני מקווה שתוכלו לסלוח לי על הנטישה המטורפת שעשיתי. כי אני באמת מצטערת.
 

Grim Sister

New member
העיקר שאת בסדר!


בחיים אל תנטשי אותנו שוב!
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל


וי אני כול כך מצטערת לשמוע, בטח עברת סבל נוראי!
אני כול כך שמחה שהכול בסדר. אולי לא הכרנו הכי טוב אני ואת אבל אני רוצה שתדעי שאם בא לך סתם לדבר או להתיעץ אני כאן:)
 

OverAndOver

New member
הרי, יקירה |במבה|


אני ממש שמחה לשמוע שאת בסדר. ואני ממש מצטערת על ששת החודשים שעברת. ההיעלמות מובנת וההתנצלות יותר ממתקבלת. מקווה שזה יגמר לגמרי בקרוב, ומקווה שתחזרי אלינו לפורום.
 

rakefet666

New member
אוי תרגישי טוב!

מקווה שימשיך להיות מכווץ ולא כואב ושתוכלי לחזור לדברים היותר כייפים וחסרי הדאגות בחיים!
 

noyrov

New member


אני ממש שמחה לשמוע שעכשיו הכל בסדר. ואיזה כייף שחזרת אלינו
 
למעלה