בין הטובים באלבום
הסטייל הקליט ושובה הלב של גרין עם שירה כובשת של בילי ג'ו.. קשה שלא לשמוע אותו בלופים, יש משהו מדהים במעברים שהוא עושה בפזמון, משהו נוגה/עצוב במקצת אפילו, משהו שקשה לעמוד בפניו.
שיר שהתחלה אולי לא כל כך מתבלט, אבל ככל שעוברים עלה אלבום יותר הוא מקבל הרבה יותר נוכחות.
טרם יצא לי לעבור על המילים, מעניין באמת לדעת על מה הוא בדיוק ואיך זה משתלב עם הלחן.
ציון:
8.5/10