אז מה דעתכן על הסדרה 'אימא'לה' ?

אז מה דעתכן על הסדרה 'אימא'לה' ?

חיכיתי לשני פרקים כדי לא להביע דעה על פי פרק אחד, אבל גם אני וגם בעלי (אימא'לה בפני עצמו) חושבים שהסדרה של אורנה בנאי היא פשוט מרוץ שליחים של קלישאות על אימהות (הורות). מה דעתכן?
 

hollywood hulk

New member
אמאל"ה-עם אורנהל"ה

גם אני רואה , מצחיק,אמיתי,קצת מוגזם לפעמים משחק מצויין,מרענן,בלי לחפש הקבלות למציאות-סדרה מהנה מחכה כבר לפרק הבא. גם בעלי רואה ומאוד נהנה
 

טלישפ

New member
ממש לא רואה, אבל

אני ממש לא מגיעה לזה, אך אם כבר מדברים על תוכניות טלויזיה למי שיש YES מומלץ לראות את התוכניות על הנניס - איך לתקן את החינוך שלנו, מה לעשות בנוגע לסדר השכבה וכדומה. אמת - יש מה ללמוד. מישהי יודעת על מה אני בכלל מקשקשת???
 
גם בהוט יש משהו דומה - אני צופה

בזה רק כשבעלי לא בבית כי הוא לא מסוגל לסבול את הצרחות שעולות מהמרקע... האמת שלרוב ההורים של יש המון מה ללמוד (ולנו - מהם) אבל לאחרונה ראיתי פרק על אמא מ-ד-ה-י-מ-ה שיש לה שלושה ילדים שאחת מהן עם סוג של אוטיזם, מה שגורם לזה שההתמודדות של כל המשפחה איתה פוגעת בהם מאוד. אני לא הייתי מסוגלת לסבול רבע שעה אצלם בבית, בטח לא בצורה הסבלנית והאוהבת שהאמא הזאת התנהלה (ואתן לא מאמינות כמה מכות וצרחות היא חטפה מהבת שלה). אפילו הנני המייעצת ריחמה עליה. מה שהיה מעניין זה שהעצות שנתנו לה היו דומות למדי לאלה שנותנים לשאר האימהות - לתת לילד תחושה של ביטחון ושליטה על חייו באמצעות הקניית סדר יום ברור בו הוא יודע בדיוק מה מותר ומה אסור בכל שלב של היום ומה צפוי לקרות. כך למשל אין טעם ממשי בצרחות אימים על כך שלא מקבלים שוקו לפני השינה (וכדומה וכהנה עימותים). אהבתי מאוד עוד דבר בתוכנית הזו - המשפחה יצאה לטיול עם הילדה האוטיסטית, וכדי לא לקלקל את כל סדר היום שנבנה לה אבל לא לוותר על ההנאה של כולם עשו לה מעין יומן טיול ובו תיאור של כל מה שהם הולכים לעשות בכל יום (הורס ספונטאניות, אבל..) וכך היה ברור שאחרי רכיבה על סוסים הולכים לבריכה ופתאום לא היתה מלחמה כשהסיבוב עם הסוסים נגמר. זה עניין אותי במיוחד כי לנו היה סיפור כשלקחנו את הבת שלנו איתנו לטיול (בלי להתחשב בצורך שלה בסדר יום) משהו שקצת פגע בהנאה מהטיול, אבל במיוחד אח"כ בנכונות לחזור שוב לגן.
 
אני רואה את אמאל'ה אבל עוד לא

גיבשתי ממש דעה... אורנה בנאי קצת פחות מצחיקה ממה שקיוויתי. אני לא יודעת עד כמה זה הכל קלישאות היא מתארת טיפוס מאוד מסויים של אשה שלא ממש התכוונה להכנס להריון ולא חלמה בדיוק להיות אימא. בעיני זה נחמד שהיא מדברת על זה שאין סכוי שהיא תוכל להיות אימא ,, אמנם אצלי זה לא כל הזמן היתה התחושה אבל היה הפחד שאני הולכת לקחת עלי תפקיד שלא ממש קשור אלי.
 
כידוע לכל מי שמכיר אותי.. גם אני לא

חשבתי שאי פעם אהיה אימא טובה, והיו לי המון חששות אישיים. אבל אף פעם לא זלזלתי באימהות עצמה. להפך, עצם זה שראיתי כל כך הרבה אנשים שההורות היתה עבורם חוויה משמעותית מהסוג שאי אפשר לדמיין בלעדיו, גרם לי להבין שזה לא משהו שאני יכולה להרשות לעצמי לוותר עליו. מזל שכך, אחרת עוד הייתי מוותרת על זה....
 
למעלה