היי, רק עכשיו ראיתי!
אני מקווה שבכלל תראי את התשובה שלי... אולי את מקבלת עדכונים למייל, אז אני אענה בכל מקרה.
(מכיל ספויילרים לכל העונות של דוקטור הו)
עדיין לא סיימתי, אני באמצע עונה 7, בדיוק אחרי שרורי ואיימי מתו
הם זוג מדהים ואני אוהבת אותם, אבל אני פשוט לא מצליחה להתרגל לדוקטור החדש. כריסטופר אקלסטון ודיוויד טננט היו בשבילי באמת כמו איש אחד, דמות אחת. ואת הדוקטור כמאט סמית אני מרגישה שאני פשוט לא מכירה, ושום דבר לא ישכנע אותי שזה אותו אדם מלפני כן. אז אני די מחלקת את דוקטור הו לשניים- עונות 1-4 ועונות 5-7, כמו שתי סדרות שונות, שתיהן נהדרות, אבל באופן שונה.
אני מאוהבת לגמרי בדיוויד טננט, אני חושבת שהוא פשוט ההתגלמות של הדוקטור בעולמנו- כזה אוהב אדם, מבריק ועדיין מתלהב מהדברים הכי קטנים, קשוב, רגיש, מקסים. קראתי בפייסבוק באחד מדפי המעריצים תיאוריה שאומרת שהאופן בו נוצר הדוקטור מאוד משפיע על איך הוא יהיה אחר כך- הדוקטור התשיעי נותר אחרי האובדן של מלחמת הזמן, ולכן הוא היה כל כך עצוב ובודד עד היאוש. הדוקטור העשירי לעומתו נוצר מתוך אהבה ענקית, שהקריב את עצמו כדי להציל את רוז, ולכן כזה הוא גם היה רוב חייו. והדוקטור ה-11 לעומת זאת נולד כאשר הקודם כבר היה חצי משוגע מרוב מה שנחת עליו (כל הפרקי ספיישל שבין עונה 4 ל-5). אני נורא אוהבת את התיאוריה הזאת, כי היא עוזרת להבין איך למרות שהם כל פעם משתנים, זה תמיד צדדים שונים של אותו אדם.
אני לגמרי לגמרי בעד הדוקטור/רוז ואני כל כך שמחה שהם סיימו את זה כמו שסיימו ונתנו לרוז את מה שמגיע לה, כי באמת שמכל המלווים שהיו לדוקטור ( רק בסדרה החדשה, אני מתכוונת), היא הכי ראויה לו.
אני גם מתה על דונה ושמחה שבסופו של דבר גם לה נתנו סוג של סוף שמח. העונה איתה- עונה 4 היא האהובה עלי, למרות שעונה 2 ועונה 1 צמודות מאחוריה.
פרק אהוב, מממ... אוי, הדוקטור רוקד בעונה 1... כי הוא כל כך שמח שם עם ה-"everybody lives, Rose! Just this once, everybody lives!". ויש עוד המון... פרק הסיום של עונה 1, הפרק עם הכלה הבורחת, הפרק האחרון של הדוקטור העשירי (בכיתי כשהוא מת), הדוקטור האנושי...
מה"סדרה השנייה" כמו שאני קוראת לזה, אז הילדה שחכתה, הפרק שרואים את אימי ורורי בבית שלהם, הפרק עם איימי המבוגרת והצעירה. באמת שיש המון. יותר קל לשאול אותי על פרקים שלא אהבתי.
הפרק היחיד שלא אהבתי באופן מובהק והוא אפילו ממש עצבן אותי, היה "בואו נהרוג את היטלר" . בגלל שהם פספסו שם בענק. הם לקחו משהו חשוב, אחת השאלות הכי מתבקשות לדעתי בנסיעה בזמן- הרי אילו לי הייתה מכונת זמן, הדבר הראשון הייתי חושבת עליו זה "בוא נחזור בזמן, נהרוג את היטלר ונמנע את השואה". וברור שהרבה אנשים חושבים את זה, כל אחד על האסון שלו. אז חשבתי שסוף סוף הם הולכים לעשות פרק חכם, שיסביר למה בלתי אפשרי לשחק באופן כזה עם העבר. במקום זה, כל התפאורה של גרמניה 1939 הייתה רק בשביל שרורי יוכל לתת אגרוף אחד בפרצוף של הפיהרר, ומכאן ואילך כולם שוכחים אותו ומדברים רק על ריבר סונג (ובלי להעליב, אני מתה על הדוקטור, אבל עדיין איכשהו נראה לי שלרצוח אותו זה לא בדיוק פשע מלחמה ברמה של השואה ו/או מלחמת העולם השנייה). זה נורא הזכיר לי את ההנאה הילדותית של האמריקאים בשנות השלושים והארבעים לצייר בחוברות קומיקס שלהם את סופרמן מרביץ להיטלר. זה מבאס, כי זה היה יכול להיות פרק הרבה יותר חשוב, אבל עכשיו זה כבר לא יקרה לעולם.
בכל מקרה, באמת שחוץ מזה הסדרה מדהימה להפליא. אלף תודות על שהמלצת לי עליה, אני כל כך נהנית!
