אחים זה משהו מקרי בהחלט. לא בחרנו בהם
והם לא בחרו בנו. קיבלנו אותם מהורינו. וכמו עם חברים לפעמים מסתדרים והאחים גם חברים, לפעמים מנומסים, לפעמים רק כאשר צריך עזרה מרגישים בצורך באח/ות. בין ילדי אין שום קשר.יש לי בן ושתי בנות. רק אם אני מזמינה אלי הם נפגשים או באירועים משפחתיים (חתונות, ברית, יומולדת וכו'). לי כאמא זה עושה עצוב. הם לא מסוכסכים ולא היו ביניהם ריבים, פשוט קרים אחד לשני, לא יוזמים למשל פיקניק משותף, או טיול, כל אחד חי את חייו . מאוד שונים באופי, לא מתקשרים סתם לשם התענינות לשאול מה שלומכם או מה קורה אצלכם. בד'כ אני המספרת לאחד מה קורה אצל השני. אותי זה מאוד מצער, עצוב לי שכך אבל אלו החיים. ההורים מצפים שהאחים יהיו בקשר קרוב וחם אבל לא תמיד זה מצליח.
והם לא בחרו בנו. קיבלנו אותם מהורינו. וכמו עם חברים לפעמים מסתדרים והאחים גם חברים, לפעמים מנומסים, לפעמים רק כאשר צריך עזרה מרגישים בצורך באח/ות. בין ילדי אין שום קשר.יש לי בן ושתי בנות. רק אם אני מזמינה אלי הם נפגשים או באירועים משפחתיים (חתונות, ברית, יומולדת וכו'). לי כאמא זה עושה עצוב. הם לא מסוכסכים ולא היו ביניהם ריבים, פשוט קרים אחד לשני, לא יוזמים למשל פיקניק משותף, או טיול, כל אחד חי את חייו . מאוד שונים באופי, לא מתקשרים סתם לשם התענינות לשאול מה שלומכם או מה קורה אצלכם. בד'כ אני המספרת לאחד מה קורה אצל השני. אותי זה מאוד מצער, עצוב לי שכך אבל אלו החיים. ההורים מצפים שהאחים יהיו בקשר קרוב וחם אבל לא תמיד זה מצליח.