אחריות אישית היא המפתח

[ע ד י בכר]

אחריות אישית היא המפתח

ע"פ גישת מוח אחד האדם הוא האחראי לכל מה שקורה איתו וכיוצא מזה הוא גם הסמכות היחידה שיש לו את היכולת לייצר פתרונות למצבים שאותם הוא רוצה לשנות. מה דעתכם ? עד כמה אנחנו באמת אחראים על כל מה שקורה איתנו ? האם באמת על הכל ? האם יש דברים יוצאים מן הכלל ? עד כמה אתם מאמינים/יודעים או לא שיש בכם את כל התשובות לכל מה שאתם צריכים ? שיתוף חופשי עדי

 

[freearth10]

הוא הציל אותי!

הרבה פעמים אני שומעת ממטופלים משפטים כמו: הוא הציל אותי! בלעדיך לא הייתי מגיעה לשם! ואז אני תמיד מתקנת אותם ואומרת להם: לא, זה אתה שבחרת להציל את חייך, זו את שעשית את הדרך לשם. אני חושבת שרק אנחנו אחראים לחיינו. אנחנו = אני, אנחנו=האני הקולקטיבי. ואנחנו אחראיים לגמרי ובאופן מוחלט לכל מה שקורה לנו. התשובות לכל השאלות נמצאות כאן ומחכות לנו שנבחר בהן. נכון,שמאחר שבשלב מסויים בחיינו קטענו/תחמנו/הגבלנו את החיבור שלנו אל אינסוף האפשרויות הקיימות, עלינו לחזור שוב אל המקור שבנו לפני שנוכל לשמוע את כל קשת התשובות. מאיה

 

[ע ד י בכר]

החזרה למקור שבנו

עד כמה ניתן לדעתך לחזור למקור הזה אחרי כל התנסויות החיים שלנו ? איך ניתן לזהות את המקור הזה ? תודה על השיתוף

 

[freearth10]

כל פעם יותר ויותר

כשאני עושה דברים והם נעשים מבלי שאתאמץ אז אני יודעת שהתקרבתי עוד קצת אל האין שבתוך היש שבי. זה לא קורה בבום. בשביל זה יש לנו את כל החיים ויש כאלה שאומרים שיש לנו גם גלגולים נוספים. וכשאנחנו מגיעים לרגע של התקרבות שכזאת, החיים מאפשרים לנו להתקרב אליה אפילו עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר...

 

[ע ד י בכר]

../images/Emo45.gif מעניין

 

[מתחדשת1]

כבר ניהלנו את הדיון הזה פעם

אבל תמיד טוב לדון בו שוב.. "אומרים מחשבה בוראת מציאות קיימת" או ברוח ה-HUNA שלמדתי לא מזמן - "האנרגיה זורמת לאן שאני מפנה את תשומת הלב".. כלומר -אנחנו מזמנים את המציאות שלנו ויוצרים את המציאו תשלנו, אל כל מה שסביבנו וכל מה שעובר לידנו... אבל הנושא הזה יותר מורכב, ואולי הוא לא כ"כ מורכב אבל לפעמים קשה לנו לקבל שאנחנו אחראים למציאות שיצרנו לעצמנו.. אז תכלס יש דברים שאני מאמינה שאני יוצרת, ויש דברים שקצת פחות.. אבל - מה שבעיקר חשוב לי לזכור הוא לא הענין אם אני יוצרת את המציאות או לא, אלא שאני בוחרת איך להגיב למציאות שלי.. זה לדעתי מה שיותר משנה.. איך אני מגיבה למציאות הזו יוצרת את המציאות הבאה שלי.. אם בקורבנות ואם בהתמודדות.. אם בלקיחת אחריות ואם בהעברת האשמה על מישהו אחר. ~חג שמייח!~

 

[מתחדשת1]

אה וגם

בקשר ל- אם יש בתוכנו את התשובות להכל? אני מאמינה שכל מה שמגיע אלי אני יכולה להתמודד או במילים אחרות - שיש לי את כל המשאבים הפנימיים והחיצוניים כדי להתמודד עם כל מה שמגיע.. לפעמים המשאב הוא משאב חיצוני שעוזר לי בהתמודדות, ולפעמים זה בא מבפנים, מהניסיון, ידע והתמודדות קודמת, מ"תשובות" שקיימות בתוכי.

 

[ע ד י בכר]

או קיי, מה דעתך

על כך שבתוכנו יש את כל התשובות אבל כתוצאה ממתח לעיתים אנו לא נגישים לשם ? יותר כגישה אקטיבית בכדי לפעול. לעיתים אנו מנסים לעשות משהו אבל לא מצליחים, למה ?

 

[מתחדשת1]

מסכימה ../images/Emo13.gif

זה כמו שאני מנסה להגיע לזכרון שאני יודעת שקיים אבל לא יודעת מהו בדיוק, אבל לא מצליחף, לא משנה באיזו דרך שניסיתי.. או שיש מתח על הנושא, או ש- אני פשוט עוד לא מוכנה להתמודד עם הכרון הזה (בכל הרמות והמשאבים) אז הוא לא מגיע.. ולפעמים אנחנו מנסים לעשות משהו אבל לא מצליחים כי: א. אין לנו את הידע שדרוש על מנת להצליח. ב. אנחנו כ"כ מרוכזים במטרה שלא רואים מסביב - סימנים קטים בדרך, דרכים אחרות לפתרון וכו'. ג. זה לא הזמן המתאים. ד. התוצאה לא תהיה מיטבית עבורנו. ה. כל התשובות נכונות

<הייתי חייבת

>

 

[ע ד י בכר]

חחח כל התשובות נכונות בתוספת.....

ולפעמים אנחנו מנסים לעשות משהו אבל לא מצליחים כי: א. אין לנו את הידע שדרוש על מנת להצליח התוספת שלי - בגלל המתח הרגשי השלילי שיש לנו על הנושא אנו גם חסומים מלהשיג אותו

ב. אנחנו כ"כ מרוכזים במטרה שלא רואים מסביב - סימנים קטים בדרך, דרכים אחרות לפתרון וכו'. התוספת שלי - המתח הרגשי השלילי מעוור אותנו ולא נותן לנו לראות את אותם סימנים.

ג. זה לא הזמן המתאים. התוספת שלי - מתי הזמן המתאים ? שישתחרר המתח הרגשי השלילי אותו נושא לא יהיה אישיו בחיינו וכך גם הזמן. כל מה שאין עליו מתח רגשי שלילי נעשה בטבעיות

ד. התוצאה לא תהיה מיטבית עבורנו. התוספת שלי - עשייה דברים ללא מתח רגשי שלילי שיש עליהם מביאה תמיד לתוצאה מיטבית עבורינו נכון לרגע זה

ה. כל התשובות נכונות

התוספת שלי - התשובות שלך כן! ושלי את האמת אין לי מושג

 

[מתחדשת1]

התוספת שתופסת ../images/Emo13.gif

לפי התוספת שלך, הכל בסופו של דבר קשור למתח שלילי, שמונע מאיתנו להגשים, להביא לפועל או ליצור (סחה לי על שימוש במילים נרדפות

).

 

[ע ד י בכר]

היי מתחדשת

אני מנסה לחזק את הזיקה של הפורום לכותרת שלו - קינסיולוגיה ומוח אחד. ולכן אשתדל להביא מדי פעם נושאים ותכנים שאנו מתעסקים איתם ולומדים אותם. אלו יכולים להיות נושאים אוניברסליים ונושאים יותר ספציפיים לפילוסופיות של השיטות השונות מתחום זה. אנסה להעלות לדיונים את הדברים שעומדים מאחורי השיטה ונראה לאן זה יוביל. בכל זאת, יש הרבה פורומים בנט אבל רק אחד שנקרא "קינסיולוגיה ומוח אחד" שנחשב לפעיל, ואני רוצה שיהיו כאן גם תכנים שמייחדים את הפורום הזה מהאחרים. שנדבר כאן קינסיולוגיה, שנבין כאן קינסיולוגיה ושנמשוך אנשים לתחום המיוחד הזה דרך החשיפה שתפוז אפשר לנו. אז לכן.....אולי יהיו חומרים ממוחזרים אבל אשתדל שלא

ובכלל כל אחד אחר יכול להעלות תכנים שקשורים לנושא, כי אני חושב שכמעט כל נושא ניתן לקשרו בצורה זו או אחרת לתחום הקינסיולוגיה. ו...תודה על ההשתתפות. עדי

 

[מתחדשת1]

אוי אופסי...

לא התכוונתי לפגוע או לגיד שאתה ממחזר דברים.. כי אתה יודע איך זה - בכל פעם שמדברים על נושא מסוים יש תובנות אחרות והסתכלות אחרת.. אז בכלל לא התכוונתי לזה.. סורי אם זה הובן ככה

 

[ע ד י בכר]

לא ממש לא

פשוט נתת לי אפשרות להסביר, חיכיתי שמישהו ישאל. תגידי מה זה HUNA ?

 

[מתחדשת1]

HUNA

זו שיטה שהגיעה מהוואי, שאם אפשר לסכם אותה במשפט אחד, אז היא עובדת על "מחשבה בוראת מציאות קיימת". השיטה מסייעת להגשים כל רצון שלנו בחיים. לשיטה יש 7 עקרונות מובילים, שאם מבינים אותם ואיך שהם פועלים וכמובן פועלים לפיהם, אז ההגשמה יכולה לצאת לפועל (כמובן היא יכולה לצאת לפועל לכ"א שלא עבר את הקורס, אבל זה מחזק או מעורר או מקצר את הזמן בעקבות מודעות ופעולה לפי העקרונות האלה). השיטה מסייעת לשחרר מתח רגשי שלילי (אם להשתמש במילים מתחום מח1, כי בהונה לא קוראים לזה ככה), לעבוד על זכרונות, אמונות, רגשות ולשנות אותם ע"מ להוציא להגשים כל מה שאנחנו רוצים להגשים. השיטה מאוד פשוטה וקלה, לא מצריכה תרגול של שעות וכו'. דקה ביום, או "סתם" להיזכר בעקרונות ולהיות במודעות להם ובעיקר, לפעולות שאני עושה, למחשבות שאני חושבת ולרגשות שאני חווה. התכוונתי להעתיק לכאן את 7 העקרונות של ההונה, אבל זה כתוב בקישור שנתתי, ואני חייבת לצאת מהבית לפיקניק משפחתי

תכלס, כל הידע שהשיטה העניקה לי היה קיים בתוכי מקורסים ולימוד קודם שלי והתנסות שלי בחיים שלי, אבל היה טוב להזכר בזה, לתרגל את זה ולעורר את זה במודעות וגם בחיים עצמם, בפרט בתקופה שהגעתי אל הקורס. בזכות הקורס הגשמתי כמה דברים מהותיים בחיי אבל תמיד אפשר עוד.. עשיתי את הקורס יסוד של השיטה, ואחרי החגים אני ממשיכה לקורס מתקדמים

לעוד שאלות - אני פה

 

[ע ד י בכר]

לעוד שאלות את פה ../images/Emo13.gif

נשמע מאוד מעניין (רק מתוך מה שכתבת עוד לא התעמקתי בקישור), וזה נפלא שכל הזמן מתחדשים (זוכר את מה שכבת על הקורס בניסים) ולומדים דברים חדשים שעושים וואו או שלחלופין מעמיקים ומרעננים (ומוציאים לפועל?) את מה שכבר למדנו/ידענו. אני עובר עכשיו את הקורסים המתקדמים הרגשיים של מוח אחד וזה מה זה ענק. מילים לא יתארו את מה שעוברים שם. עדי

 

[ינוקא1]

מזמן לא הייתי כאן . .. ../images/Emo13.gif

אני מאמין שאם אתה מקבל את זה כאמת שאתה האחראי לחייך , אז אכן אתה הופך בהדרגה להיות אחראי לחייך.

 

[ע ד י בכר]

הגיע הזמן שתבקר יותר תכופות ../images/Emo13.gif

מה שלומך ? מסכים איתך. אבל - אם אתה לא מקבל את זה ? למה אתה נהפך ? לקורבן של המציאות ?

 

[ינוקא1]

שבוע טוב ו../images/Emo51.gif על ההזמנה.

אכן , מי שלא מקבל את זה שהוא האחראי על חייו , אז הוא שם עליו כל מיני אחראים אחרים והוא הופך להיות קורבן להם. יש מקום שהרמב"ם כותב שלפי האמונה של האדם כך היא ההשגחה עליו : אם אדם מאמין שה' נמצא איתו בכל דרכיו , שהוא מושגח בכל מה שהוא עושה , ויש לו את המודעות הזאת כל הזמן, אז ההשגחה עליו היא השגחה "פרטית" ואין אצלו "מקרים" - הכל מכוון ומדוקדק למטרה טובה. ואילו אם אדם חי במודעות שמי ששולט בו זה רק "טבע העולם" , ואומר על כל מה שקורה לו "זה מקרה" - אז זו באמת המציאות שלו. הוא נהיה עוד יצור אחד מרבים בג'ונגל של החיים ששולטים עליו חוקי ההישרדות והברירה הטבעית ובסך הכל אין לו בחירה אלא הוא תוצר של נסיבות. מכאן גם תראה שככל שאדם עולה ברמתו הרוחנית - יש לו יותר בחירה ויכולת לשנות.

 

[ע ד י בכר]

../images/Emo45.gif אוהב את תובנותיך