אטום בידי איראן הפך למאבק פוליטי
- פותח הנושא dannygin
- פורסם בתאריך
הכל מחושב ומכוון. הסר דאגה מליבך.
על סמך מה כבודו מתיימר לדעת זאת?
יפה. אשריך על הכנות בתחילת הדברים.
כעת אבקש ממך, הבה נפעיל יחדיו את מוחינו. ראשית, הקלת העמימות מתקיימת כבר לאורך שנים. מי שהתחיל אותה בזמנו היה כמדומני הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט. שנית מאחר ואנחנו מסכימים שלפחות בעבר נתניהו נהג נטו לטובת המדינה ומתוך שיקולי בטחון וכו' בעניין הזה, אין לנו למעשה שום סיבה בעולם, אבל באמת שום סיבה בעולם, לסבור שהוא לפתע שינה את גישתו בעניין. הרי בעיות פוליטיות יש לנתניהו מהיום שהגיע לתפקיד לראשונה ב1996 בוודאי לאורך כל העשור האחרון. כך שזאת לא עילה. תטען משפט? אשיב לך שאין שום קשר כמובן, אפילו לא דחוק בין השניים (זה לא שאם ראש ההרכב תשמע שפוצצנו את נתנז, היא תכריז על ביטול המשפט וזיכוי מלא מחמת צדיקותו של הנאשם).
מכאן יש לנו כמה אפשרויות:
האחת - מדליף שאינו מהקברניטים, למשל חייל פשוט וכדו'. אינני יודע עד כמה הדברים האלו נחקרו בעבר (למעשה אני יודע ומשם גם מסקנתי הסופית
), אבל ברור שאם זה היה המצב או זאת הייתה אפשרות, הפוליטיקאים (ע"ע ב.ג.) לא היו מתבטאים כך.השניה - שכלל לא הייתה הדלפה. אמנם התקשורת לא מפסיקה לדבר, אבל בתכל'ס אם תבחן את הדיווחים בעין קצת יותר רצינית מהקשקשת השגרתית, אתה תגלה שכמעט ולא פורסמו נתונים כלל ואלו שכן פורסמו, פורסמו על-ידי האירנים דווקא. נזכיר לעניין זה שהעובדה שמשהו מתפרסם בתשקורת, כלל לא מחייב שהוא נכון, לא מחייב שהגיע באמצעות דיווח מסודר (הדלפה) לכתב, וכו'.
השלישית - שאחד מנבחרי הציבור/בעלי התפקידים הבכירים הדליף. במקרה כזה, אין שום סיבה בעולם להפנות -ללא בדל ראיה- אצבע מאשימה לכיוון נתניהו דווקא. באותה קלות זה יכול להיות גנץ וים של אנשים אחרים.
הרביעית - שהדברים נעשים בכוונת מכוון. כלומר שהתקבלה החלטה עקרונית אצל קברניטי המדינה לשחרר ולו במעט את העמימות ארוכת השנים, וזאת דווקא מטעמים בטחוניים. כך למשל, סתם דוגמה והיא לגמרי מצוצה מן האצבע וממוחי הקודח, יתכן שלאור המצב שנוצר בו מצד אחד אין פיקוח בינלאומי על מה שאירן עושה, ודאי לא פיקוח יעיל, מצד שני ארה"ב מתקדמת בצעדי ענק להסרת הסנקציות מעל אירן, דבר שיאפשר לה לפעול מהר יותר במירוץ אחר הפצצה, מצד שלישי אנו יודעים כעובדה מוגמרת שאירן הגבירה בשנה האחרונה את פעילותה בנושא, יתכן בהחלט שישראל מעוניינת דווקא בהתכתשות עם אירן עכשיו. הרי מבחינת ישראל, ההערכה הרווחת היא שמתישהו צפויה מלחמה עם אירן (ולא בגלל שאנחנו רוצים בכך). די לשמוע את ההנהגה האירנית לאורך השנים ואת הבטחותיה להשמיד את ישראל בשביל שהערכה זו תישמע סבירה למדי. ברי לכל בר דעת, ראשית שעדיף לישראל להיות היוזמת ולא הנגררת ושנית שעדיף לישראל שמלחמה זו אם כבר נכפתה עלינו, תתרחש בזמן שלאירן (עדיין) אין נשק גרעיני ולא לאחר שתגיע לפצצה.
לא מן הנמנע וכאמור, זה רעיון ממוחי הקודח בלבד, שבמסגרת זו ישראל בכוונת מכוון 'מעמעמת את העמימות', מתוך נסיון שאירן תפעל באופן שיאפשר לישראל לפעול ביתר חופשיות נגד תוכנית הגרעין (ישראל ממילא פועלת נגד התוכנית, כבר עשור ומעלה, אך בשו-שו).
כל הנ"ל רק דוגמה אחת לתסריט אפשרי. הוא אמנם תיאורטי והמצאתי אותו מתחילתו ועד סופו, אבל לי לפחות הוא נשמע הגיוני לחלוטין. כך אפשר לחשוב גם על תסריטים אחרים.
אז במענה לשאלתך "מה הדחיפות", ראשית אין דחיפות וזה נעשה כבר, בהדרגתיות כזו או אחרת, על-פני מספר שנים. שנית זה שאתה ואני לא יודעים מה החשיבות (ולאו דווקא דחיפות כאמור) הבטחונית, לא אומר שקברניטי המדינה לא יודעים מה הם עושים.
יתכן אבל כמפורט מעלה, פשוט לא סביר. בכל מקרה גם אם התשובה חיובית, זה יכול לשרת שלל מטרות פוליטיות משלל כיוונים פוליטיים. כלומר הקפיצה למסקנה שמדובר דווקא בראש הממשלה, אין לה משהו מיוחד לסמוך עליו.
או שכן או שלא. מרשה לעצמי להניח שאלא אם כן מדובר באמת בהדלפה וכאמור לעיל אני רחוק מלהיות בטוח בכך, אין סכנה מיוחדת לאף ישראל בעקבות הנ"ל (מעבר לסכנה שקיימת ממילא).
בוא נתחיל בזה שדמם בראשו של מי שהדליף בניגוד לחוק והתוכניות. לאחר מכן נבחן במי מדובר. אם וכאשר נאתר אדם כזה, נוכל לדבר על "דמם" (של מי בדיוק? איש לא נפגע נכון לרגע זה) בראשו של אותו מדליף, יהא שמו אשר יהא.
דווקא מדיניות העמימות הייתה מחושבת, שגם להיתמם ולהגיד שזה לא אנחנו, או לא בטוח אנחנו, וגם לאפשר לאויבים להתחבא מאחורי הטיעון שהם לא יודעים מאיפה זה בא. בכך שאנחנו לוקחים אחראיות אנחנו יוצרים לחץ פנימי אצלהם להגיב, וגם פתח לארה"ב לנקוט צעדים נגדינו, כמו שרייגן ז"ל נקט סנקציות נגדינו כשתקפנו את הכור בעיראק, למרות שאני מניח שעמוק בליבו הוא שמח על כך.
זורג הרביעי
Well-known member
אתה היסטרי.
מערכת הבטחון על קברניטיה מתואמים לחלוטין ותמימי דעה בנושא. זה שהתשקורת מדבררת את עצמה לדעת עם כל מיני דיווחים על מחלוקות (פוליטיות) וכו', אין סיבה מיוחדת לקחת את זה יותר מדי ברצינות.
הסכנה זה המזמוז הפוליטי
dory30
Well-known member
כן, אבל הוא לא עשה זאת על דעתו. אני מניח שבהנחיית או באישור בדיעבד מצד גורם מדיני-בטחוני כלשהו, מסכים שלאו דווקא נתניהו.
אם כך, מה האינטרס הישראלי להשקיע במלחמת ספינות עם האיראנים דווקא עכשיו? יש שם זהב שלא שמעתי עליו?
אם כבר, אז נשמע לי שזה קצין ובמידה ויתברר שכך- לשפוט ולהעניש במלוא החומרה.
כנ"ל, לגבי סעיפים 2 ו-3. ייתכן גם פיתרון אחר- שארה"ב נותנת אור ירוק לישראל לתקוף כמנוף לחץ על האיראנים לחזור להסכם הגרעין. זה יכול להיות לא רע לישראל, אולי האמריקאים יצליחו לתפור סעיפים שבעייתיים לאיראן בהסכם.
ואת זה שמעת מפיו? או שאנחנו סתם מנחשים?
הלכה למעשה אנחנו לא יודעים. ספק בעיני אם הרמטכ"ל נזקק לאישור מגורם כלשהו לנאומיו. אבל הלכה למעשה אצטרך להודות שאני באמת שלא יודע
.בדיוק מה שכתבתי למעלה.
אגב, נזכיר שאירן פוגעת בספינות שלנו. אני לא יודע מי התחיל. מעבר לכך נזכיר שישראל, לפחות ע"פ הדיווחים, פוגעת בספינות מבצעיות של אירן. שלא כמו אירן שסתם פוגעת בכל מה שמריח לה קצת ישראלי בדוחק. פגיעה מבצעית כשמה כן היא, כנראה בעלת חשיבות מבצעית. זה שאנחנו לא יודעים בדיוק מדוע היה צורך לפגוע דווקא כעת בספינת הפיקוד של משמרות המהפיכה האירניות, לא אומר כמובן שקברניטי הבטחון של ישראל החליטו לעשות זאת סתם כי היה להם משעמם באותו בוקר או ערב.
לענ"ד זה מכוון על דעת ובהכוונת מנהיגינו, כמפורט מעלה בהרחבה.
בניגוד לפרשני תקשורת רבים, אני לא חושב שישראל נזקקת או מבקשת אישור מארצות הברית לתקוף, באותם מקרים שהיא מוצאת לנכון לעשות זאת מסיבות מבצעיות. אולי היא מעדכנת, אבל אישור? מסופקני.
כאמור מעלה, אני לחלוטין חושב שזאת אפשרות. כלומר שמטרתה של ישראל היא עניינית למשל לגבי הסכם הגרעין. הרי גם ישראל תהנה מהסכם כזה ותתמוך בו, בכפוף לכך שהוא אכן עוצר או מעכב את תוכנית הגרעין ושהוא יעיל מבחינת פיקוח. אולם במקרה כזה אנחנו עדיין תחת הנקודה הרביעית. כלומר עמעום העמימות בכוונת מכוון לטובת האינטרסים הבטחוניים של ישראל.
אגב נקודה שלא עלתה כאן אבל מעניינת כתזכורת; כל עניין הסכם הגרעין וכל עניין התייחסות מדינות העולם, לרבות ארה"ב (בתקופת אובמה) לתוכנית הגרעין האירנית ומסוכנותה, נוצרה מפעילות נתניהו. הפעילות הזאת כללה הרבה מאוד רטוריקה, בכל מקום בעולם החל מהאו"ם, דרך מדינות אירופה וכלה בארצות הברית. אבל היא כללה גם פעולות בטחוניות של ישראל ובעיקר איום בפעולות בטחוניות משמעותיות וישירות יותר, אם העולם ימשיך לשבת בשקט. רק אחרי כל זה, נאות העולם בכלל להציג לאירן דרישות בעניין, בהמשך להטיל סנקציות, ומאוחר יותר להגיע להסכם (אמנם גרוע). אני לגמרי מסוגל להאמין שזה בדיוק מה שנתניהו עושה גם עכשיו, מאותה סיבה ולצורך כך מעמעם במעט את העמימות המוכרת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.