איום בתביעה מטעם קב"ס-בגין היעדרות

[safi18]

איום בתביעה מטעם קב"ס-בגין היעדרות

ילדה מבי"ס:בתי בת ה-12 נעדרה 35 ימים(לא ברציפות) ואיחרה הרבה. ע"פ החוק,בי"ס דיוות לקב"ס. חשוב לציין,אנו לא מונעים ממנה ללכת לבי"ס,היא פשוט מרדנית,שלא בא לה לקום ושום דבר לא עוזר לנו.. בקיצור-קצינת ביקור סדיר אמרה לנו שעוד היעדרות אחת של בתי-היא תתבע אותנו,ההורים. שאלתי:האם ישימו אותנו בכלא כי הילדה עוברת על חוק חינוך חובה? או שאולי בית-משפט יורה להוציא את הילדה מהבית? למה לתבוע אותנו?

 

[סאני דקל]

שימי לב-הילד הוא באחריות הוריו

להוציא מהבית- חובת ההוכחה על הקבסית שתוכיח שאינכם הורים ראויים חשוב מיד לשוחח עם הילדה ואולי לזהות אצלה קשיים שהיו עד כה מתחת לפני השטח-עם החברה,בלימודים, לקחת אותה ליום-יומיים כיף,להפחית חרדות...ולשוחח איתה ברצינות,חשוב להתייעץ עם איש מקצוע: פסיכולוג או אפילו אבחון פשוט דידקטי יכול לעלותץ על קושי שהילדה אולי לא תוכל להגדירו תקראי גם את הכתוב על זכויות הורים ומעורבות בדף אתר הנקרא: הזכות מתחילה בבית...http://www.education.gov.il/zchuyot/zchuyot_b.htm מושג 'האפוטרופוסות', כפי שהוא מופיע בסעיף 15 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 כולל בתוכו את אחריות ההורים לגידולו ולהתפתחותו הגופנית והנפשית של הילד ובכלל זה לקביעת מקום הימצאו, התווית דרך חינוכו ועניינים אחרים הנוגעים לדאגה לילד. אחריות זו היא גם זכותם של ההורים כלפי ילדם. אחריות ההורה למתן חינוך לילדיו מעוגנת בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הקובע כי "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו..". מסעיף זה נובעת גם זכותם של ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם ולבצע החלטות הקשורות לחינוכם. חשוב גם אי-פגיעה בתלמיד בשל מעשה הוריו: לבית ספר אסור להעניש תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו (חוק זכויות התלמיד, התשס"א- 2000).

 

[זהבה נ]

safi18 שלום וברוכים הבאים לפורום

ככלל, ילדה בגיל 12 היא עדיין ילדה ואנו כהורים אחראיים עליה ועל מעשיה ותוצאותיהם. אני יכולה לומר לך שהקב"סית אמרה לך את מה שביכולתה לעשות ואלו סנקציות יש בידיה בכדי לגרום להבין כמה אחריות יש לנו כהורים על הילדים שלנו ועל שלומם הנפשי והפיזי כאחד, כי אין ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר עם כל החברים ולהצליח, אני פגשתי הרבה ילדים שלא יכולים להצליח ושמתקשים להצליח ולכן מכל מיני סיבות רגשיות נמנעים מללכת לבית הספר. זו אמורה להיות לנו כהורים נורה אדומה לקום ולעשות מעשה ולא לומר יש לי ילדה מרדנית כי לומר זתא לעתים זה כמו לטמון את הראש בחול ולומר אין לנו כל בעיה והכל בסדר אצלנו. ילדה בגילה לא אמורה לקבוע האם ללכת לבית הספר רק אם יש אישור רפואי ולכן אתם אולי אמורים להתייעץ עם רופא על גודל המרדנות שלה(כי העוצמות האלו כן משפיעות ומסמנות משהו). אני לא חושבת שיכניסו אתכם לבית סוהר כהורים אבל בהחלט יכולי םלחייב אתכם לתת לה טיפול נפש/רגשי שיקל על מצוקתה(אולי?), בית משפט מורה על הוצאה מהבית במקרים מאוד קיצוניים שיש דיווחים על התעללות פיזית ונפשית מצד ההורים או הזנחה, דבר שאני לא חושבת שקראתי או הבנתי מתוכן הודעתכם. שוב אני חוזרת ואומרת ילד שלא קם בבוקר ומפסיק את שגרת החיים שלו זו נורה אדומה ענקית לנו כהורים. חשוב לטפל בכך מבעוד מועד מוקדם ככל האפשר, לכן יש אנשי מקצוע שאנו כהורים אפילו ללא ידיעת הילדים יכולים ורשאים וחשוב שנתייעץ עמם בכדי לראות כיצד נוכל לסייע לה בכל דרך אפשרית שתוציא אותה מהמצב בו היא נמצאת, אני בטוחה שהיא לא מרגישה כל כך טוב עם עצמה וזו דרכה לסמן ולעורר לכם את המצב כהורים. בהצלחה.