איזה בת הייתי?

[כל שנה בדצמבר]

את שואלת אותי או שזה מה שקרה לך?

 

[קישקול]

זה מה שקרה לי!

 

[smagi]

למה מכות? כי יש הורים שחושבים

שככה מחנכים ילדים! עד היום אני מכירה זוג הורים שעל כל דבר קטן שהבן שלהם עושה מחטיפים לו.... פסיכים!!!!

 

[קישקול]

מכות רצח זה לא חינוך!!!! זה סרוס הנשמה!!!!!!

 

[כל שנה בדצמבר]

עצוב לי לשמוע

 

[חני ב]

אני בדיוק כמוך, לא מרדנית, חנונית כמו שאומרים

 

[אמאלה ל1]

הייתי ילדה עצובה../images/Emo10.gif

 

[כל שנה בדצמבר]

למה?

 

[שדה שיבולים]

אני הייתי ילדה טובה

תלמידה טובה, התנהגות למופת, אהובה על כולם, ילדה שמחה, מין מותק כזאת.. זו הייתה העטיפה וגם חלק מהתוכן. מתחת לפני השטח- הייתי לפעמים עושה כל מיני דברים פחות נחמדים, אולי פעם אפרט... בעצם, תמיד הייתי ילדה/נערה מקובלת, אהובה, במרכז העניינים, עם החבר'ה הנכונים. יחד עם זאת- הייתי גם מסתובבת עם "הילדים הרעים", נהנית משני העולמות. כנערה עשיתי הרבה דברים כאילו נגד הזרם, אך בדיעבד ברור לי שתמיד עד הגבול המקובל, דברים שרק קידמו את מעמדי החברתי יותר. כזאת שכאילו "עושה מה שבא לה", אך בתכל'ס- מאד איכפת מה אחרים יגידו. עבור הורי- הייתי ילדה נפלאה. גם עבור המטפלות. גדלתי בלינה המשותפת בקיבוץ, מה לעשות...

 

[elator]

נוראית כנראה

כשנולדתי לא הפסקתי לבכות (טוב כנראה שכאבה לי הבטן או משהו

), לא נתתי לאמא שלי לישון, אבא שלי לא ממש עזר לה כי הוא היה עסוק עם מישהי אחרת והם התגרשו כשעוד הייתי תינוקת. אח"כ הייתי מפונקת,לא הייתי עושה שיעורי בית ולא הייתי עוזרת בבית בתיכון הייתי מכורה לאינטרנט ולא ישנתי כל הלילה, שמעתי מוזיקה רועשת הייתי ביישנית, לא היו לי הרבה חברים וגם אני הייתי דיי עצובה רוב הזמן