איך אפשר?

איך אפשר?../images/Emo14.gif

איך אפשר להשתחרר מפחד ומועקה כאמא, כששישים שנים אנחנו ממשיכים להילחם פה ולהאבק פה? איך אפשר כאמא, לתת למתח הזה להרגע או להעלם אם ברור לכולנו שזה לא יפסק בקרוב? איך אפשר כאמא, להתעלם מרגשות של הורים כלפי ילדיהם והדאגה לשלומם ולבטחונם? אי אפשר
 
אין נוסחה מדוייקת או מתכון איך לעשות את זה

בתור אמא לחייל קרבי, אני יכולה להגיד לך שהפחד והחרדה הם מנת חלקי בכל שעה משעות היום והלילה. אבל, גם לפני הצבא יש את הפחדים הידועים לכולנו בכל תחום או מקום בו הם נמצאים. הגדולה שלנו היא שאין מצב שבו נגיע להתעלמות מרגשות של הורים כלפי ילדיהם. הרי אנחנו חיים בתוך זה לא? ובכל זאת, צריך למצוא את האיזון בין זה לבין המציאות היומיומית בה אנחנו חיים ולשמור על שפיות יחסית.
 

pf26

New member
אי אפשר

כל ילד נולד עם שק אהבה ושק דאגה. כשהוא ברחם את דואגת שמא לא יתפתח כמו שצריך, אח"כ את מקשיבה לנשימה שלו בלילה, אח"כ את חוצה איתו את הכביש, מלווה אותו למגרש כדורסל וחובשת את הפצעים, נשימתך נעתקת כשמישהו מפיל אותו בחוג ג'ודו או כשחבר אומר משפט פוגע. ואז הוא מוציא רשיון נהיגה. ואז הוא מתגייס.
 
למעלה