איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?

Bus Nerd

Active member
איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?

האם יש עמדות שאפשר להחליף בהן רב-קו ולהעביר את היתרות במקום?
אתמול עברתי במקרה בהדר, גיליתי שבקצה חסן שוקרי, במסופון האוטובוסים הקטנטן (יותר תחנת קצה מגודלת), יש עמדת רב-קו קטנטנה. שאלתי אם אפשר להחליף בה כרטיס (הכרטיס הנוכחי שלי כבר בן 9 ולפעמים קצת מקרטע, אז יאללה) ונאמר לי שכן, אבל אם אני רוצה להעביר את היתרות (נו, אלא מה?) אני צריכה לחזור בעוד ארבעה ימים
.

אני לא עוברת שם בד"כ, ולהגיע במיוחד בעוד ארבעה ימים זה טרטור... ובכלל לא ברור לי, אם כל הנסיעות נרשמות מיד (הרי המכשיר של הפקח יכול לבדוק) ואפילו היישומונים בסלולרי יודעים לקרוא את תוכן הכרטיס העדכני שלי, בדיוק מה הטענתי ומתי הוא עבר וכמה יתרות נשארו וכו' (גם דקה אחרי שזה קרה), מה הביג דיל? אנחנו לא ב-2018?

ונניח שהם חוששים שמשהו לא נרשם אצלם במערכת, הם לא יכולים להצליב את המידע במערכת עם המידע בכרטיס ולראות שהוא זהה? (הרי בכרטיס הכול עדכני). ונגיד שהם חוששים שאולי בכ"ז המערכת לא מעודכנת ועשיתי איזו נסיעה שלא ירדה, אם בלאו הכי לא נסעתי בתח"ץ כבר שלושה ימים, ואפשר לבדוק זאת בקלות בכרטיס, כאמור (וגם לפני שלושה ימים השתמשתי בחופשי יומי, שכמובן עבר זמנו ובטל קורבנו, ואין יתרה להעביר ממנו), למה אני צריכה לחזור בעוד ארבה ימים?


כשאגד החזירו לי זיכוי נאלצתי להגיע לקופה (פעם אחת לא מצאתי זמן ואיבדתי אותו, פעמים אחרות יצא במקרה). חייבת לציין לטובה את רכבת ישראל – כשקיבלתי כרטיס פיצוי הם פשוט הזינו אותו למספר הרב-קו שלי, וכשהעברתי אותו במכשיר ברכבת הוא נטען אוטומטית. כי כבר פאקינג 2018!
איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?
"המייל האחרון" הכוונה המרחק שצריך לעשות בין תחנת הרכבת/האוטובוס לבית / למקום העבודה.

חלק מהאנשים ברי מזל ויש להם קו אוטובוס למרחק הליכה סביר, אבל לפעמים מרחקי ההליכה בין תחנת האוטובוס הרלוונטית הקרובה הם קילומטר או יותר. במקרה כזה אפשר כמובן ללכת, אבל הליכה לוקחת הרבה זמן.

בשנים האחרונות בישראל צצו כל מיני פתרונות לזה: תל אופן בתל אביב (למי שגר/עובד קרוב לתחנת תל אופן), אופניים מתקפלים (חשמליים או לא), אופניים רגילים בקרון האופניים מחוץ לשעות השיא, קורקינט חשמלי מתקפל, או (בת"א) אופניי מובייק שלפעמים ניתן למצוא ולהשכיר.

איך אתם פותרים את בעיית המייל האחרון בנסיעות שלכם? האם יש לכם דעות על הפתרונות השונים?

כשעבדתי בהרצליה פיתוח ונסעתי ברכבת לא היו לי אופניים מתקפלים, ותמיד הייתי מפספס את השאטל והאוטובוס. גם כשהיה אוטובוס/שאטל, עדיין היה מרחק הליכה די ארוך עד המשרד. פתרון מתקפל כלשהו היה מאוד משפר את המצב.

מצד שני, בתור נוסע ברכבת, מאוד לא נעים לי לעמוד במעבר ליד הדלתות בקרונות הבומברדיה כשחוסמים אותו אופניים וקורקינטים למינהם של אנשים שלא טורחים ללכת עד הקרון המיועד, בעיקר כשהם שמים אותם ליד הדלת ולא טורחים להזיז לפני שצריך לרדת.
 
בארץ יותר קיימת בעיית ההחלפה הנוחה, התזמון הטוב

איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?
"המייל האחרון" הכוונה המרחק שצריך לעשות בין תחנת הרכבת/האוטובוס לבית / למקום העבודה.

חלק מהאנשים ברי מזל ויש להם קו אוטובוס למרחק הליכה סביר, אבל לפעמים מרחקי ההליכה בין תחנת האוטובוס הרלוונטית הקרובה הם קילומטר או יותר. במקרה כזה אפשר כמובן ללכת, אבל הליכה לוקחת הרבה זמן.

בשנים האחרונות בישראל צצו כל מיני פתרונות לזה: תל אופן בתל אביב (למי שגר/עובד קרוב לתחנת תל אופן), אופניים מתקפלים (חשמליים או לא), אופניים רגילים בקרון האופניים מחוץ לשעות השיא, קורקינט חשמלי מתקפל, או (בת"א) אופניי מובייק שלפעמים ניתן למצוא ולהשכיר.

איך אתם פותרים את בעיית המייל האחרון בנסיעות שלכם? האם יש לכם דעות על הפתרונות השונים?

כשעבדתי בהרצליה פיתוח ונסעתי ברכבת לא היו לי אופניים מתקפלים, ותמיד הייתי מפספס את השאטל והאוטובוס. גם כשהיה אוטובוס/שאטל, עדיין היה מרחק הליכה די ארוך עד המשרד. פתרון מתקפל כלשהו היה מאוד משפר את המצב.

מצד שני, בתור נוסע ברכבת, מאוד לא נעים לי לעמוד במעבר ליד הדלתות בקרונות הבומברדיה כשחוסמים אותו אופניים וקורקינטים למינהם של אנשים שלא טורחים ללכת עד הקרון המיועד, בעיקר כשהם שמים אותם ליד הדלת ולא טורחים להזיז לפני שצריך לרדת.
בארץ יותר קיימת בעיית ההחלפה הנוחה, התזמון הטוב
דווקא מרוב האזורים יש תחנת אוטובוס במרחק עד 200 מטרים, כולל בערים קטנות ושכונות של וילות (מבשרת ציון, כוכב יאיר, מכבים-רעות...)
 

Bus Nerd

Active member
הביתה? כן. אבל לעבודה? לא תמיד

בארץ יותר קיימת בעיית ההחלפה הנוחה, התזמון הטוב
דווקא מרוב האזורים יש תחנת אוטובוס במרחק עד 200 מטרים, כולל בערים קטנות ושכונות של וילות (מבשרת ציון, כוכב יאיר, מכבים-רעות...)
הביתה? כן. אבל לעבודה? לא תמיד
יש הרבה אנשים שעובדים באיזורים שלא הכי נגישים לתח"צ, שהאוטובוסים התדירים לא נכנסים אליהם, ושצריך ללכת הרבה יותר מ200 מטר מהתחנה עד למשרד.

וכמובן כמות לא מבוטלת מאלו שמגיעים ברכבת לעבודה לא משתמשים באוטובוס בתור אמצעי משלים כי הקישוריות של הרבה מתחנות הרכבת לוקה בחסר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נסה למשל להגיע מתחנת פאתי מודיעין לפאתי מודיעין...

הביתה? כן. אבל לעבודה? לא תמיד
יש הרבה אנשים שעובדים באיזורים שלא הכי נגישים לתח"צ, שהאוטובוסים התדירים לא נכנסים אליהם, ושצריך ללכת הרבה יותר מ200 מטר מהתחנה עד למשרד.

וכמובן כמות לא מבוטלת מאלו שמגיעים ברכבת לעבודה לא משתמשים באוטובוס בתור אמצעי משלים כי הקישוריות של הרבה מתחנות הרכבת לוקה בחסר.
נסה למשל להגיע מתחנת פאתי מודיעין לפאתי מודיעין...
לא ברור לשם מה שמו שם תחנה אם לא טורחים להעביר ממנה קו אוטובוס נורמלי לאזור התעשייה שהיא נמצאת לידו.
מגרש החניה שם לא גדול, אבל מלא.
 
בימים אלה נבנה שם גשר הולכי רגל למטרה זו

נסה למשל להגיע מתחנת פאתי מודיעין לפאתי מודיעין...
לא ברור לשם מה שמו שם תחנה אם לא טורחים להעביר ממנה קו אוטובוס נורמלי לאזור התעשייה שהיא נמצאת לידו.
מגרש החניה שם לא גדול, אבל מלא.
בימים אלה נבנה שם גשר הולכי רגל למטרה זו
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אם הוא לא חור תולעת, אני לא מבינה במה הוא יעזור

בימים אלה נבנה שם גשר הולכי רגל למטרה זו
אם הוא לא חור תולעת, אני לא מבינה במה הוא יעזור
גשר מגשר מעל מכשול, לא מעקם את המרחב ומקצר את המרחק.
 
כן, צודק שכונות המגורים קרובות לתח"ץ

הביתה? כן. אבל לעבודה? לא תמיד
יש הרבה אנשים שעובדים באיזורים שלא הכי נגישים לתח"צ, שהאוטובוסים התדירים לא נכנסים אליהם, ושצריך ללכת הרבה יותר מ200 מטר מהתחנה עד למשרד.

וכמובן כמות לא מבוטלת מאלו שמגיעים ברכבת לעבודה לא משתמשים באוטובוס בתור אמצעי משלים כי הקישוריות של הרבה מתחנות הרכבת לוקה בחסר.
כן, צודק שכונות המגורים קרובות לתח"ץ
עד הפרויקט האחרון מהיר לעיר, תחץ לעבודה הייתה בעדיפות נמוכה
גם היום משרדי הממשלה משקיעים בחניונים יותר מידי
 

25306yosef

New member
אני תמיד הולך ברגל...

איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?
"המייל האחרון" הכוונה המרחק שצריך לעשות בין תחנת הרכבת/האוטובוס לבית / למקום העבודה.

חלק מהאנשים ברי מזל ויש להם קו אוטובוס למרחק הליכה סביר, אבל לפעמים מרחקי ההליכה בין תחנת האוטובוס הרלוונטית הקרובה הם קילומטר או יותר. במקרה כזה אפשר כמובן ללכת, אבל הליכה לוקחת הרבה זמן.

בשנים האחרונות בישראל צצו כל מיני פתרונות לזה: תל אופן בתל אביב (למי שגר/עובד קרוב לתחנת תל אופן), אופניים מתקפלים (חשמליים או לא), אופניים רגילים בקרון האופניים מחוץ לשעות השיא, קורקינט חשמלי מתקפל, או (בת"א) אופניי מובייק שלפעמים ניתן למצוא ולהשכיר.

איך אתם פותרים את בעיית המייל האחרון בנסיעות שלכם? האם יש לכם דעות על הפתרונות השונים?

כשעבדתי בהרצליה פיתוח ונסעתי ברכבת לא היו לי אופניים מתקפלים, ותמיד הייתי מפספס את השאטל והאוטובוס. גם כשהיה אוטובוס/שאטל, עדיין היה מרחק הליכה די ארוך עד המשרד. פתרון מתקפל כלשהו היה מאוד משפר את המצב.

מצד שני, בתור נוסע ברכבת, מאוד לא נעים לי לעמוד במעבר ליד הדלתות בקרונות הבומברדיה כשחוסמים אותו אופניים וקורקינטים למינהם של אנשים שלא טורחים ללכת עד הקרון המיועד, בעיקר כשהם שמים אותם ליד הדלת ולא טורחים להזיז לפני שצריך לרדת.
אני תמיד הולך ברגל...
גם כשאני צריך להגיע להרצליה פיתוח אני תמיד הולך אל היעד ברגל מהתחנה הקרובה...

אין כל ספק בכך שבימי הקיץ החמים והלחים זה לא כל כך תענוג ללכת ברגל. אבל בימי החורף זה דווקא כן תענוג ללכת ברגל מאחר ולא מזיעים.
 

Bus Nerd

Active member
הליכה ברגל נחמדה כשיש לך זמן, לפעמים ממהרים

אני תמיד הולך ברגל...
גם כשאני צריך להגיע להרצליה פיתוח אני תמיד הולך אל היעד ברגל מהתחנה הקרובה...

אין כל ספק בכך שבימי הקיץ החמים והלחים זה לא כל כך תענוג ללכת ברגל. אבל בימי החורף זה דווקא כן תענוג ללכת ברגל מאחר ולא מזיעים.
הליכה ברגל נחמדה כשיש לך זמן, לפעמים ממהרים
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני מכירה אנשים שמשתמשים בקורקינט חשמלי[1] מתקפל

איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?
"המייל האחרון" הכוונה המרחק שצריך לעשות בין תחנת הרכבת/האוטובוס לבית / למקום העבודה.

חלק מהאנשים ברי מזל ויש להם קו אוטובוס למרחק הליכה סביר, אבל לפעמים מרחקי ההליכה בין תחנת האוטובוס הרלוונטית הקרובה הם קילומטר או יותר. במקרה כזה אפשר כמובן ללכת, אבל הליכה לוקחת הרבה זמן.

בשנים האחרונות בישראל צצו כל מיני פתרונות לזה: תל אופן בתל אביב (למי שגר/עובד קרוב לתחנת תל אופן), אופניים מתקפלים (חשמליים או לא), אופניים רגילים בקרון האופניים מחוץ לשעות השיא, קורקינט חשמלי מתקפל, או (בת"א) אופניי מובייק שלפעמים ניתן למצוא ולהשכיר.

איך אתם פותרים את בעיית המייל האחרון בנסיעות שלכם? האם יש לכם דעות על הפתרונות השונים?

כשעבדתי בהרצליה פיתוח ונסעתי ברכבת לא היו לי אופניים מתקפלים, ותמיד הייתי מפספס את השאטל והאוטובוס. גם כשהיה אוטובוס/שאטל, עדיין היה מרחק הליכה די ארוך עד המשרד. פתרון מתקפל כלשהו היה מאוד משפר את המצב.

מצד שני, בתור נוסע ברכבת, מאוד לא נעים לי לעמוד במעבר ליד הדלתות בקרונות הבומברדיה כשחוסמים אותו אופניים וקורקינטים למינהם של אנשים שלא טורחים ללכת עד הקרון המיועד, בעיקר כשהם שמים אותם ליד הדלת ולא טורחים להזיז לפני שצריך לרדת.
אני מכירה אנשים שמשתמשים בקורקינט חשמלי[1] מתקפל
לאו דווקא ברכבת; אבל גם בה זו לא בעיה ולא צריך לשם כך קרון מיועד, כי הוא די קטן ואין בעיה לדחוף אותו מתחת/מעל/בין המושבים. יש כיום גם מיני-סגווי[2] קל ולא יקר, אם כי לא בטוחה שהוא מתקפל [כמו סקייטבורד[3] חשמלי (ואני לא מתכוונת לקרוא לו בשם הלועזי המטופש והלא רלוונטי) רק עם מוט קטן לרגליים].
&nbsp
אישית אני הולכת ברגל, בעיקר בלית ברירה (אם כי יש לזה גם יתרון בריאותי ספורטיבי). לשמחתי רוב הזמן אני יכולה להרשות לעצמי. זה לא בהכרח נוח, זה גם לא בהכרח נעים (כי במזג האוויר בישראל רוב השנה אני מגיעה קצת רטובה). עכשיו ביולי-אוגוסט כבר נהיה בלתי נסבל ללכת 2+ ק"מ בשמש, ולכן אני הולכת כ-850 מטר לתחנת האוטובוס (לצערי אין לי דרך יעילה לקצר את המרחק הזה) והשאר בנסיעה. הבאסה היא שהתדירות הלא יציבה גורמת לי להתייבש בתחנה (גם כשאני נעזרת ביישומוני זמן אמת) ולאחר להסעה... בסופו של דבר הזמן הכולל של הליכה+נסיעה = זמן ההליכה המהירה שלי, וכשמזג האוויר יחזור להיות שפוי יותר אני פשוט אחזור ללכת את כל המרחק...
&nbsp
יש לי חברה שגרה באזור אחר, רחוק יותר, ולכן ההליכה הרגלית כבר לא ממש רלוונטית, ויוצא שאפילו בשני אוטובוסים היא לא יכולה להגיע בצורה סבירה לאותה נקודה (שממנה יש הסעה) ובקיצור, רוב הזמן היא פשוט נוסעת ברכב פרטי בלית ברירה, עד היעד הסופי (באותו הזמן שנדרש לה להגיע להסעה היא כבר מגיע ליעד. רק משלמת יותר בדלק, כמובן). וזו, אגב, בעיה של הגעה בין נקודות שהן "שום מקום". אפשר להתנחם לפחות בעובדה שהנסיעות האלה אף פעם לא יוצאות בשעות העומס...

&nbsp
_______________
[1] בעברית: גלגינוע
[2] בעברית: רכינוע
[3] בעברית: גלגשת
 

Bus Nerd

Active member
הרבה רוכבי קורקינט/גלגינוע ברכבת לא טורחים לקפלם

אני מכירה אנשים שמשתמשים בקורקינט חשמלי[1] מתקפל
לאו דווקא ברכבת; אבל גם בה זו לא בעיה ולא צריך לשם כך קרון מיועד, כי הוא די קטן ואין בעיה לדחוף אותו מתחת/מעל/בין המושבים. יש כיום גם מיני-סגווי[2] קל ולא יקר, אם כי לא בטוחה שהוא מתקפל [כמו סקייטבורד[3] חשמלי (ואני לא מתכוונת לקרוא לו בשם הלועזי המטופש והלא רלוונטי) רק עם מוט קטן לרגליים].
&nbsp
אישית אני הולכת ברגל, בעיקר בלית ברירה (אם כי יש לזה גם יתרון בריאותי ספורטיבי). לשמחתי רוב הזמן אני יכולה להרשות לעצמי. זה לא בהכרח נוח, זה גם לא בהכרח נעים (כי במזג האוויר בישראל רוב השנה אני מגיעה קצת רטובה). עכשיו ביולי-אוגוסט כבר נהיה בלתי נסבל ללכת 2+ ק"מ בשמש, ולכן אני הולכת כ-850 מטר לתחנת האוטובוס (לצערי אין לי דרך יעילה לקצר את המרחק הזה) והשאר בנסיעה. הבאסה היא שהתדירות הלא יציבה גורמת לי להתייבש בתחנה (גם כשאני נעזרת ביישומוני זמן אמת) ולאחר להסעה... בסופו של דבר הזמן הכולל של הליכה+נסיעה = זמן ההליכה המהירה שלי, וכשמזג האוויר יחזור להיות שפוי יותר אני פשוט אחזור ללכת את כל המרחק...
&nbsp
יש לי חברה שגרה באזור אחר, רחוק יותר, ולכן ההליכה הרגלית כבר לא ממש רלוונטית, ויוצא שאפילו בשני אוטובוסים היא לא יכולה להגיע בצורה סבירה לאותה נקודה (שממנה יש הסעה) ובקיצור, רוב הזמן היא פשוט נוסעת ברכב פרטי בלית ברירה, עד היעד הסופי (באותו הזמן שנדרש לה להגיע להסעה היא כבר מגיע ליעד. רק משלמת יותר בדלק, כמובן). וזו, אגב, בעיה של הגעה בין נקודות שהן "שום מקום". אפשר להתנחם לפחות בעובדה שהנסיעות האלה אף פעם לא יוצאות בשעות העומס...

&nbsp
_______________
[1] בעברית: גלגינוע
[2] בעברית: רכינוע
[3] בעברית: גלגשת
הרבה רוכבי קורקינט/גלגינוע ברכבת לא טורחים לקפלם
כנ"ל גם אם אופניים מתקפלים. פשוט מעלים אותם לקרון ומשאירים אותם במעבר

לפעמים הם מקפלים את הקורקינט/אופניים אבל עדיין משאירים במעבר.

יש ברכבת ישראל בעיה קשה מאוד של חוסר התחשבות בזולת מצד נוסעים (כנ"ל גם אלו שמדברים בטלפון בקולי קולות). איכשהו באוטובוסים דווקא אנשים יותר מתחשבים ופחות מדברים בטלפון ופחות חוסמים את המעבר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גם בלי לקפל אפשר לשים אותו כך שלא יפריע. הוא באמת קטן

הרבה רוכבי קורקינט/גלגינוע ברכבת לא טורחים לקפלם
כנ"ל גם אם אופניים מתקפלים. פשוט מעלים אותם לקרון ומשאירים אותם במעבר

לפעמים הם מקפלים את הקורקינט/אופניים אבל עדיין משאירים במעבר.

יש ברכבת ישראל בעיה קשה מאוד של חוסר התחשבות בזולת מצד נוסעים (כנ"ל גם אלו שמדברים בטלפון בקולי קולות). איכשהו באוטובוסים דווקא אנשים יותר מתחשבים ופחות מדברים בטלפון ופחות חוסמים את המעבר.
גם בלי לקפל אפשר לשים אותו כך שלא יפריע. הוא באמת קטן
אופניים אכן תופסים הרבה מקום וזו כבר בעיה.
&nbsp
ואכן, חוסר ההתחשבות ברכבת הוא מטרד רציני...
אם כי לא נתקלתי בהתחשבות גדולה יותר באוטובוסים, אין לי מושג על מה אתה מדבר. נתקלתי גם באוטובוסים באנשים שמדברים בטלפון בקולי קולות או משמיעים לעצמם (ולפעמים לאנשים שאיתם) מוזיקה, סרטונים וכו'.
באשר למעבר, באוטובוסים בין-עירוניים יש תא מטען ומלכתחילה אנשים פחות עולים אליהם עם אופניים וכו' ולכן יש פחות בעיה של חסימת מעבר (אלא אם מדובר בחיילים/סטודנטים בימי ראשון/חמישי, ותא המטען מלא ואז יש חסימת מעבר בתיקים ובאנשים).
&nbsp
לעומת זאת באוטובוסים עירוניים נתקלתי לא מעט בחסימות מעבר, בעיקר של עגלות תינוק ולפעמים גם עגלות שוק. המצב גרוע במיוחד בקווים שמשרתים אוכלוסייה דתית/חרדית.
 

Bus Nerd

Active member
בקווים שאני נוסע בהם הנוסעים מתחשבים יותר, כנראה מזל...

גם בלי לקפל אפשר לשים אותו כך שלא יפריע. הוא באמת קטן
אופניים אכן תופסים הרבה מקום וזו כבר בעיה.
&nbsp
ואכן, חוסר ההתחשבות ברכבת הוא מטרד רציני...
אם כי לא נתקלתי בהתחשבות גדולה יותר באוטובוסים, אין לי מושג על מה אתה מדבר. נתקלתי גם באוטובוסים באנשים שמדברים בטלפון בקולי קולות או משמיעים לעצמם (ולפעמים לאנשים שאיתם) מוזיקה, סרטונים וכו'.
באשר למעבר, באוטובוסים בין-עירוניים יש תא מטען ומלכתחילה אנשים פחות עולים אליהם עם אופניים וכו' ולכן יש פחות בעיה של חסימת מעבר (אלא אם מדובר בחיילים/סטודנטים בימי ראשון/חמישי, ותא המטען מלא ואז יש חסימת מעבר בתיקים ובאנשים).
&nbsp
לעומת זאת באוטובוסים עירוניים נתקלתי לא מעט בחסימות מעבר, בעיקר של עגלות תינוק ולפעמים גם עגלות שוק. המצב גרוע במיוחד בקווים שמשרתים אוכלוסייה דתית/חרדית.
בקווים שאני נוסע בהם הנוסעים מתחשבים יותר, כנראה מזל...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא בטוח ש"מתחשבים" יותר, זה גם חתך אוכלוסייה אחר

בקווים שאני נוסע בהם הנוסעים מתחשבים יותר, כנראה מזל...
לא בטוח ש"מתחשבים" יותר, זה גם חתך אוכלוסייה אחר
עכשיו בחופשת הקיץ (עוד פחות משבוע!
) הורים/סבים רבים לוקחים את הילדים לנסיעה ברכבת או טסים לחו"ל ונוסעים בה מ/לנתב"ג, וברכבת אפשר לרוץ בקרון בקלות רבה בהרבה משאפשר באוטובוס...

&nbsp
לעומת זאת בני נוער (שמדברים זה עם זה בצעקות, חולקים מוזיקה וסרטונים בסלולרי, יושבים עם הנעליים על המושב ועוד) אני רואה הרבה יותר באוטובוסים (עירוניים, אבל לא רק) מברכבת. אבל גם זו כנראה פונקציה של אופי הנסיעות.
 
ברכבת הקלה עגלות ילדים לא מתקפלות זה הסטנדרט :(

הרבה רוכבי קורקינט/גלגינוע ברכבת לא טורחים לקפלם
כנ"ל גם אם אופניים מתקפלים. פשוט מעלים אותם לקרון ומשאירים אותם במעבר

לפעמים הם מקפלים את הקורקינט/אופניים אבל עדיין משאירים במעבר.

יש ברכבת ישראל בעיה קשה מאוד של חוסר התחשבות בזולת מצד נוסעים (כנ"ל גם אלו שמדברים בטלפון בקולי קולות). איכשהו באוטובוסים דווקא אנשים יותר מתחשבים ופחות מדברים בטלפון ופחות חוסמים את המעבר.
ברכבת הקלה עגלות ילדים לא מתקפלות זה הסטנדרט :(
 

Ccyclist

Well-known member
לצערי הקפצות נוחות יותר משילוב אופניים.

איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?
"המייל האחרון" הכוונה המרחק שצריך לעשות בין תחנת הרכבת/האוטובוס לבית / למקום העבודה.

חלק מהאנשים ברי מזל ויש להם קו אוטובוס למרחק הליכה סביר, אבל לפעמים מרחקי ההליכה בין תחנת האוטובוס הרלוונטית הקרובה הם קילומטר או יותר. במקרה כזה אפשר כמובן ללכת, אבל הליכה לוקחת הרבה זמן.

בשנים האחרונות בישראל צצו כל מיני פתרונות לזה: תל אופן בתל אביב (למי שגר/עובד קרוב לתחנת תל אופן), אופניים מתקפלים (חשמליים או לא), אופניים רגילים בקרון האופניים מחוץ לשעות השיא, קורקינט חשמלי מתקפל, או (בת"א) אופניי מובייק שלפעמים ניתן למצוא ולהשכיר.

איך אתם פותרים את בעיית המייל האחרון בנסיעות שלכם? האם יש לכם דעות על הפתרונות השונים?

כשעבדתי בהרצליה פיתוח ונסעתי ברכבת לא היו לי אופניים מתקפלים, ותמיד הייתי מפספס את השאטל והאוטובוס. גם כשהיה אוטובוס/שאטל, עדיין היה מרחק הליכה די ארוך עד המשרד. פתרון מתקפל כלשהו היה מאוד משפר את המצב.

מצד שני, בתור נוסע ברכבת, מאוד לא נעים לי לעמוד במעבר ליד הדלתות בקרונות הבומברדיה כשחוסמים אותו אופניים וקורקינטים למינהם של אנשים שלא טורחים ללכת עד הקרון המיועד, בעיקר כשהם שמים אותם ליד הדלת ולא טורחים להזיז לפני שצריך לרדת.
לצערי הקפצות נוחות יותר משילוב אופניים.
בטווח של עד 10 ק"מ מהבית אני משתדל לרכב אלא אם אני צריך לעשות קניות או לשאת מטענים מעבר לקנה המידה של האופניים ואז לצערי אין אלטרנטיבה לרכב הפרטי (במיוחד כשמדובר בפארקי מסחר).
&nbsp
במשך שנים הייתי עושה "דאונטון" באופניים לרכבת אבל במקום שאני מתגורר בו באנגליה בימינו יש דפוס שירות שלעיתים מדלג על התחנה שלי ולא נוח לקחת אופניים עד לעיר השכנה ולחנות בתחנה שם (יש חניית אופניים על הרציף בצד המכורטס) רק כדי להכנס לכל הסיפור של אזור האופניים (שנוסעים לא מתחשבים ממלאים במזוודות או חוסמים לך את המעבר כשהלכת לאופניים מוקדם כדי לצאת בתחנה הבאה) ואם בהתחלה הייתי מבקש מבעלי הקפצות כשחזרתי מלונדון אז בשלב מסויים התחלתי לבקש גם מהעיר השכנה.
&nbsp
ואז יש את האלמנט של הרישיון. הבגידה הגדולה קרתה לפני 4 וחצי שנים עם הבוחן שתמיד מעביר אותי. אם בשנה הראשונה רוב התחבורה המקומית שלי היתה באופניים ועשיתי דאונטון (רכיבה לתחנה ורכבת) הרי שבשלב מסויים מתרגלים לזה שיש רכב וחושבים שזה "חינוכי" לנהוג שעה פה, חצי שעה שם, בייחוד כשהמטרה היתה לטפח יכולת לנסיעה של מעל לשעה לברייטון (סליחה אבל ברכבת לברייטון שמחייבת אותי לעזוב ב 7 בערב כמו ילד אני לעולם לא אסע שוב). בספרד קניון שנמצא פחות מחצי שעה ברכב מביתי נמצא כשעה פלוס תדירות חצי שעתית מביתי ועם הזמן התרגלתי לנהוג אליו ברכב שכור ידני. כל זה מוציא את השאלה של המייל האחרון מהמשוואה.
&nbsp
בספרד יש תחנת אוטובוס במרחק של כמה מאות מטרים מביתי וההליכה סבירה אם כי היא דורשת יציאה בזמן. התדירות החצי שעתית למרות קיומם של שני קווים שונים הופכת את העסק לבלתי משתלם באזור הקרוב שבו אני מעדיף לרכב או לנהוג, מה שמסתיים באותו החניון מתחת לבניין.
 
האמת שהבעייה די חדשה בארץ

איך אתם פותרים את "בעיית המייל האחרון"?
"המייל האחרון" הכוונה המרחק שצריך לעשות בין תחנת הרכבת/האוטובוס לבית / למקום העבודה.

חלק מהאנשים ברי מזל ויש להם קו אוטובוס למרחק הליכה סביר, אבל לפעמים מרחקי ההליכה בין תחנת האוטובוס הרלוונטית הקרובה הם קילומטר או יותר. במקרה כזה אפשר כמובן ללכת, אבל הליכה לוקחת הרבה זמן.

בשנים האחרונות בישראל צצו כל מיני פתרונות לזה: תל אופן בתל אביב (למי שגר/עובד קרוב לתחנת תל אופן), אופניים מתקפלים (חשמליים או לא), אופניים רגילים בקרון האופניים מחוץ לשעות השיא, קורקינט חשמלי מתקפל, או (בת"א) אופניי מובייק שלפעמים ניתן למצוא ולהשכיר.

איך אתם פותרים את בעיית המייל האחרון בנסיעות שלכם? האם יש לכם דעות על הפתרונות השונים?

כשעבדתי בהרצליה פיתוח ונסעתי ברכבת לא היו לי אופניים מתקפלים, ותמיד הייתי מפספס את השאטל והאוטובוס. גם כשהיה אוטובוס/שאטל, עדיין היה מרחק הליכה די ארוך עד המשרד. פתרון מתקפל כלשהו היה מאוד משפר את המצב.

מצד שני, בתור נוסע ברכבת, מאוד לא נעים לי לעמוד במעבר ליד הדלתות בקרונות הבומברדיה כשחוסמים אותו אופניים וקורקינטים למינהם של אנשים שלא טורחים ללכת עד הקרון המיועד, בעיקר כשהם שמים אותם ליד הדלת ולא טורחים להזיז לפני שצריך לרדת.
האמת שהבעייה די חדשה בארץ
זאת בעיקר בעייה כאשר יש מערכות הסעה המונית שלא נמצאות קרוב לבית,
גם כעת אוטובוסים מספקים את רוב הנסיעות. כאשר יהיו 2 קווי הסעה המונית בגוש דן הבעייה תחמיר.
לא פלא שעוד לא פתרו אותה.
 

Bus Nerd

Active member
חדשה? תחנות הרכבת תמיד היו מרוחקות ולא נגישות

האמת שהבעייה די חדשה בארץ
זאת בעיקר בעייה כאשר יש מערכות הסעה המונית שלא נמצאות קרוב לבית,
גם כעת אוטובוסים מספקים את רוב הנסיעות. כאשר יהיו 2 קווי הסעה המונית בגוש דן הבעייה תחמיר.
לא פלא שעוד לא פתרו אותה.
חדשה? תחנות הרכבת תמיד היו מרוחקות ולא נגישות
 
למעלה