רק על עצמי לספר ידעתי...
שלום וברוכה הבאה! אני שמחה שזה מעניין ולא מרתיע. לפעמים אנחנו חושבים דברים ישנים שלא בדקנו מזמן אם הם הגיוניים או לא, ופשוט ממשיכים להאמין בהם מתוך הרגל... אני צעירה, סה"כ בת 24, אני לא באה ממשפחה דתית או אפילו מאמינה. לפני כמה שנים נסעתי להודו בנסיון לגלות מה בדיוק חסר לי בחיים. כל דבר שניסיתי סיפק אותי באופן זמני אבל שום תענוג לא נשאר לאורך זמן. הייתה בי הרגשה מאוד חזקה שיש בעולם הזה משהו יותר ממה שנראה, לא יכול להיות שכל הבריאה וכל מה שקיים אין לו תכלית. והתחלתי לחפש. נפל לידיי ספר קבלה ושהגעתי למקום בו אני לומדת, אחרי שניסיתי בהרבה מקומות אחרים פתאום הרגשתי שאני במקום הנכון. מאז יום יום אני שוב בודקת וחוקרת אם מה שאני לומדת ומה שאני מרגישה תואם ושלא סתם מצאתי עוד מקום לספק תענוג חולף. אני רוצה לא רק לגלות את משמעות הבריאה אלא גם לממש אותה ואם מישהו מציע לי דרך, אני מוכנה לנסות. החיים לא משתנים, מה שמשתנה זה נקודת הראייה שלנו על החיים. אם את מחליטה להיות אופטימית היום לדוגמא, אז כל היום את סביב אנשים ואת רואה כמה הכל יפה ושמח וטוב ונפלא, ויום אחר תקומי ותהיי פסימית ותחשבי שהכל רע ותרגישי זוועה ולא נעים וסבל -אז פתאום כל חייך ישתנו, ולא כי המציאות השתנתה, רק נקודת הראייה שלך עליה שינתה- האנשים הם אותם אנשים הסביבה היא אותה סביבה. זה כמו שילד ישאל אותך- תגידי שגדלת, החיים שלך השתנו? אז מה תגידי לו? שהמשחקים כבר לא מעניינים אותך אבל היית בהוואי והיה לך נפלא? זה שגדלת זה גם כן שינוי, אבל זה משמח גם כן... אנשים מפחדים משינוי ולא ברור למה... היית רוצה להמשיך לשחק תופסת כל החיים? עם כל שינוי את חווה את החיים אחרת אז איך אפשר לא לרצות אותו? שיהיה לך שבוע נפלא ותודה שביקרת! הסגולה
