איך התמודדתם עם רגשות שליליים כלפי האקס/ית?

איך התמודדתם עם רגשות שליליים כלפי האקס/ית?

ככל שעובר יותר ויותר הזמן - עד לקבלת הגט אני פחות ופחות יכולה לשת את הנוכחות שלו. זה אותו חלק חמקמק שאין לו שם המקבילה ההפוכה ל'כימיה'.

איך התגברתם על רתיעה/דחייה (מילים מכובסות לסלידה עמוקה)?

הילדים שלנו גדולים מעל 18 ולכן הקשר יהיה מצומצם.
כל הצעה תתקבל בברכה.
 

מתגנב

New member
הזדמנות מצויינת להרפא מאורח חיים גרוע

האלרגיה לבן/בת הזוג היא אחת הסיבות המרכזיות לאבדן תחושת האושר והשלווה. זה יכול להיות הקול, הריח או אלף ואחד מנהגים קטנים ומעצבנים בטירוף.
ושום דבר מאלה לא היה מעצבן אותנו אצל אנשים זרים. אנחנו לא חוששים שנאלץ לסבול אותם עוד שנים רבות ואנחנו לא מטפחים תקווה ארוכת שנים שיום אחד נקבל את אותו בן זוג, רק בלי הצחוק המעצבן או הסיפורים המביכים בחברה, או כל מנהג מחרפן אחר.
&nbsp
ועכשיו זו הזדמנות עבורך לעבוד על המידות שלך. להזכיר לעצמך שהעצבים והמיאוס הם תגובה *שלך*. שכדי להפטר מהם ולחיות טוב יותר, בן הזוג לא צריך לעשות כלום. את צריכה להעביר את התובנה השכלתנית, שבעוד זמן קצר זה נגמר, למישור הרגשי. לאלף את עצמך להסתכל עליו ולהרגיש - לא רק לחשוב - שזה סתם עוד אדם מני אינספור בעולם והוא לא גורם משמעותי באושר שלך.
&nbsp
בהצלחה
 
מאוד אהבתי

לקרוא את התגובה שלך. אין מצידי שום 'עצבים' אלא רק סלידה ואכן, הוא לא צריך לעשות כלום. הפרידה הזו, עושה לי טוב (גם לו). אני בהחלט מנסה לצמצם מגע ככל האפשר.
אבל ככל הנראה, יש משקעים. כשהוא לא בפריים שלי, אני ממש מרגישה נהדר.
זו שאלה טובה איך אפשר לסגל את המחשבה ואת הרגש שהוא רק אדם אחד מני אינספור.
 
לחשוב שזה סתם עוד אדם מני אינסוף כאלה בעולם....

לוקח זמן. יתר משנה שנתיים....
בגירושים קשה להרוס למרות שהאימרה אומרת שקשה לבנות וקל להרוס.
בנישואין/גירושין היחס הפוך....
 
שלב ה"אלרגייה"

מכירה.
זה השלב שבו ההליכה שלו מעצבנת אותך. הנשימות שלו מרגיזות. איך שהוא שם את הכוס על השיש וכו'.... בקיצור, מפתחת אלרגיה אליו.
אין מה לעשות חוץ מלהתפצל כמה שיותר מהר.

עם ילדים גדולים זו לא אמורה להיות בעיה בכלל.
 

YoniS007

New member
תמלאי את חייך בתכנים אחרים

ככל שעולמך יהיה עשיר יותר ויהיו לך דברים מעניינים לעסוק בהם ולחשוב עליהם, כך הגרוש יעסיק אותך פחות ופחות.
 
עולם עשיר...

תודה עלהעצה. חיי עשירים ומלאים. אולם, יש צמתים שבהם חייבים להיפגש גם עם מי שלא ממש רוצים....
 
גם שהילדים גדולים ....

אולי אפילו בגלל - חייבים לשמור על פאסון שונה.
________________________________________________________

את חייבת לפעול ככול האפשרי להוביל את היחסים לפרוק החבילה סופית. שכול אחד יקבל את הפינה שלו וזהו !
________________________________________________________

בייחס לילדים - עצם העובדה שהם גדולים רק יוביל להרבה יותר קשר ממה שאת משערת.
______________________________________________________

ההליך של הדחייה שאת נימצאת בו הוא טיבעי לניתוק של קשר - זהו האבל על הקשר, אנשים עושים פה ושם דברים נוראיים בשלב הזה.

רק אחריו אפשרי לבנות קשר "חדש" של גרושים נורמאליים.

אז להבין שזה "שלך" הזעם הזה - וזה יעבור.

אבל אסור להוביל למצב במסגרתו בעתיד האדמה תהה חרוכה מידי לניהול קשר חיובי של גרושים.
 
התגובה שלך

פשוט מקסימה - כי יש בה גם רגש וגם היגיון.
אבל וזה אבל ענק, אני ממש לא שם.בתכל'ס - הייתי צריכה לאזן ועשיתי את זה.
האדמה חרוכה ואין שום סיכוי לקשר חיובי. עכשיו, אין זעם, חרון ועברה.
שלווה דווקא יש.
 
כל עוד יש ילדים ...

האדמה לעולם לא חרוכה מידי.
________________________________________________________

הרי עוד יהיו נכדים ועוד.

וצריך יהיה לעבוד יחדיו - ולעבור יחדיו חגים ואירועים.

לנשום עמוק, לכבד - ובהצלחה בהמשך הדרך.
______________________________________________________

יש משפט שאני אוהב : "העתיד קבוע ורק העבר משתנה".

זה נכון לרגע זה בחייך.
 
למעלה