איך יוצאים לבד עם תאומים שכבר ניידים

[fialka3]

איך יוצאים לבד עם תאומים שכבר ניידים

אז עכשיו זה קורה.. בנות בנות שנה וכמעט חודשיים ואנחנו מתקרבות לתקופה שמזמן אני מפחדת ממנה - כשהן ירוצו לצאת מעגלה בזמן הטיול וירצו לי לשניי כיוונים שונים. בנתיים הן עוד לא הולכות לגמרי לבד, אבל אחת כבר מסוגלת ללכת כשאני מחזיקה אותה ביד אחד ואני חושבת שזה כבר יותר לביטחון מאשר לתמיכה ממשית. שניה עוד לא שם, אבל גם היא כבר עושה הליכה צדדית והולכת איתי עם שתי ידיים, אז זה כבר בקרוב. היום הלכנו לאיזה גן שעשועים ואחת מהן עלתה מאד מהר במדריגות ושניה נשארה למטה. רצתי אחרי ראשונה ופחדתי ששניה יכולה לפול בו זמנית.
איך עשיתם את זה -איך יצאתם לבד עם תאומים בשלב של תחילת ניידות שלהם? כל טיפים והמלצות התקבלו בברכה.

 

[רi תם]

עניתי לך בפורום השכן

 

[פיצי ופיצית]

זה בהחלט שלב מאתגר
ולכן אני העדפתי ללכת לגינה מאד ספציפית שהיתרון הגדול שלה היה בגודלה הקטן ובעובדה שהיו שערים ניתנים לנעילה מכל הכניסות אליה, כך שתמיד הייתי בטוחה שאף אחד לא יכול לברוח לכיוון הרחוב והכביש בזמן שאני נמצאת עם השני.
מה שתמיד עשיתי היה לקחת איתי עגלה ולא לוותר עליה, ולהסביר להם שאנחנו הולכים ביחד והם מחזיקים את העגלה או אותי כל הזמן.
מעבר לזה, כשיוצאים לגינה החוקים צריכים להיות ידועים מראש, ולחזור עליהם לפני כל יציאה לגינה - מה מותר ומה אסור. לאן אפשר ללכת ולאן אי אפשר.
ובתקופות שהרגשתי שזה יותר מדי מאתגר בשבילי הייתי יוצאת לגינה רק אם היתה לי עזרה, אחרת הייתי הולכת איתם למקומות שבהם אני הרגשתי שיש לי יותר שליטה.
בסופו של דבר - זה שלב שהן צריכות לעבור. הן צריכות את ההתרחקות ממך כדי שיוכלו לחזור אליך. הן צריכות לדעת שהן יכולות ללכת ולחזור ואת תהיי שם בשבילן תמיד. גם במובן הפיזי וגם בשאר המובנים. ואנחנו כהורים צריכים להעריך את הסכנות הצפויות ולראות מתי אנחנו יכולים לשחרר יותר ומתי פחות...
&nbsp
&nbsp

 

[פיצי ופיצית]

מוסיפה
מוסיפה 2 דברים שנזכרתי בהם הבוקר ועוד משהו שרציתי להרחיב לגביו...
&nbsp
1. מנטרות קבועות. מדקלמים אותם כל פעם שיוצאים מהבית. הקוים הכי הכי אדומים שלך. (קחי בחשבון שלא יכולים להיות 100 חוקים ליציאה לגינה. אלו חייבים להיות הדברים הכי קריטיים שלך - בבחינת יהרג ובל יעבור...):
לא מתקרבים לכביש לבד,תמיד נותנים יד לאמא. חניה זה כמו כביש - חייבים לתת יד לאמא, כשאני קוראת לך בשם/כשאני אומרת "עצור" - אתה עוצר ובא לעמוד לידי... ואם יש מקומות "מועדים לפורענות" בדרך לגינה או בגינה - גם הם צריכים להיות חלק מהמנטרות הקבועות שמשננים לפני היציאה (אצלנו למשל זה היה - לא הולכים לבד לנדנדות, ובהמשך הוספנו גם את: לא פותחים ולא סוגרים את השער לבד), ותוך כדי ההליכה לגינה או בגינה.
וכמובן להבהיר שמי שלא מצליח לעמוד בחוקים (המנטרות ששיננתם לפני היציאה לגינה)- יושב בעגלה. ולאכוף את החוקים. מיידית. שיהיה ברור שאת לגמרי לגמרי מתכוונת לזה. לא נתת לי יד בכביש - שב בעגלה עד שנגיע לגינה. לא עצרת כשקראתי לך? שב בעגלה. עכשיו, ומיד.
&nbsp
2. את מכירה מהגן את השיר "נגן ונגן ועצור! נגן ונגן ועצור!....." ? אז לעשות בדיוק את אותו דבר - להפוך את זה למשחק בגינה. להרגיל אותם ללכת אבל לעצור לקריאה שלך. בהתחלה זה יהיה בשבילם רק משחק, אבל בהמשך זה יהפוך להרגל - לעצור כשאת קוראת להם. את יכולה גם לשחק איתם בבית (בורסיות שונות) לפני היציאה לגינה כדי שהמשחק יהיה מוכר להם.
&nbsp
3. משחקי דרך - מייצר שיתוף פעולה איתך במהלך ההליכה לגינה (אם היא לא נעשית בעגלה). עכשיו הולכים רק בצעדים גדולים.... עכשיו הולכים רק בצעדים קטנטנים... עכשיו כולנו נלך על הצד... עכשיו נעשה רכבת: X מובילה,Y מחזיקה אותה ואמא מאחור מחזיקה את שתיכן...וכו'- ככל שהדמיון יאפשר לך.

 

[fialka3]

תודה