איך מסבירים לגננת.. ?

איך מסבירים לגננת.. ?

הגננת של הבת שלי פשוט לא מצליחה להפנים שאני עובדת מהבית. זה נראה לה לא הגיוני לחלוטין/כמו סוג של רמאות בכל פעם. זה מתבטא בזה שהיא מקפיצה אותי לגן על כל שטות (כי אני ממילא בבית) ולחלופין בשאלות כמו אם אני יכולה לעשות צילומים בעבודה בשביל הגן (ושוב אני צריכה להגיד שאני עובדת מהבית ולא, אין לי פה מכונת צילום). זה פשוט לא נתפס לה בראש. מה הייתן עושות? בעלי אומר שפשוט אגיד שהתחלתי עבודה חדשה (שממנה אי אפשר להקפיץ אותי) אבל זה מפריע לי גם כעיקרון - למה בעיני הרבה אנשים 'לעבוד מהבית' זה להתבטל?
 

בטיבם2

New member
גם אני עובדת מהבית

אבל בגן שלנו במרכז תל אביב זו הנורמה ולא החריגה ממנה.. נראה כאילו כולם רק יושבים בבתי קפה כל הבוקר ולא עובדים, אבל כשמכירים מקרוב את אורח החיים הזה יודעים שזה לא נכון ושסביר שמספר שעות השינה שלהם נמוך בהרבה משל שכירים. בקשר לגננת, אולי בפעם הבאה שהיא מתקשרת להקפיץ אותך בגלל משהו קטן תאמרי לה שאת בפגישה חשובה ותשאלי אם זה באמת נחוץ. כך גם לא תסתווי כשכירה וגם תעבירי מסר שמה שאת עושה חשוב.
 
הבעיה כידוע היא המצפון..

כשהגננת מתקשרת אני פשוט לא מסוגלת לא לבוא ולראות שהבת שלי בסדר
 
זה הכל עניין של גבולות

גם אני עובדת מהבית ולא רק הגננת של בתי מתקשה להבין מה זה אומר אלא גם בני המשפחה, ואני שומעת לא אחת משפטים כמו: היית כל הבוקר בבית, איך לא הספקת לסדר(לנקות, להתקלח)? לקח לי בעצמי די הרבה זמן עד שקלטתי שהעבודה מהבית צריכה משמעת שדורשת ממך להציב גבולות לעצמך ולאחרים כדי שבאמת לא תקחי זמן מעבודתך בכל פעם כדי להתעסק בעניינים אחרים. פתרון אחד שאני מכירה הוא להתקין קו טלפון נוסף - לצרכי עבודה - ולתת אותו לאנשים כטלפון שלך בעבודה. את לא צריכה לשקר או לספר למישהו שהמשרד שלך נמצא מחוץ לבית אלא פשוט לומר להם שזה הטלפון שלך בעבודה, אלה השעות שבהם את נמצאת שם, ואולי אז אנשים יעשו חושבים ויתפסו את העבודה ככזאת. מצד שני - את צריכה להעמיד גבולות לאותה גננת ולומר לה באמת מהם המקרים שבהם לקרוא לך ומתי היא חייבת מבחינתך להתמודד בעצמה. ולא משנה היכן את ומה את עושה באותה עת. הרי אם היית עובדת ונוסעת מחוץ לעיר היא הייתה מן הסתם מתמודדת, לא?
 
גם אני עובדת בבית וצריך המון

הסבר ולהרגיל אנשים כבזמן שאני עובדת (וזה לא תמיד שעות מוגדרות) אז אם מתקשרים לשיחות של היי ומה נישמע, אני עומדת על כך שנקצר בשיחה ונדבר אחר כך ומי שיש לו ביקורת על ההספקים שלי בבית מקבל על זה תשובה ברורה. גם אצלינו הגננת הייתה מתקשרת לבקש עזרה- אם הייתי פנויה נענתי לבקשה ואם לא אמרתי בפרוש- אני עובדת היום (מה זה משנה אם אני עובדת מהבית או בחזרות באולם?)
 
עבודה זאת עבודה זאת עבודה...

ולא משנה איפה את. את יכולה לעשות כמה דברים: ראשית, לא לענות על כל שיחת טלפון שאת מקבלת מהגן. לחכות כמה דקות, אח"כ לחזור ולשאול אם זה דחוף כי את באמצע פגישה (מה שהיית עושה אם היית שכירה). גם אני עובדת בבית. אם אני עם לקוח, אין סיכוי שהמטפלת בגן תצליח להשיג אותי!!! יש לה את הפלא' שלי ואת הטלפון בבית ואני עדיין לא עונה. כשאני מחוץ לבית אני מודיעה לה שהיום אני ממש לא אהיה זמינה. השאלה היא- מה זה עבורך לעבוד מהבית. רגשי אשם זה בסדר, אבל זה לא כלכלי...
. קחי אותה לשיחה, ותסבירי שאת מאוד עמוסה בעבודה שלך, את שמחה לעזור, אבל כרגע זה בלתי אפשרי. עוד רעיון- כל יום כשאת באה לגן, בשבועות הקרובים, פשוט עדכני אותה עד כמה את עמוסה בעבודה וכו'... כך שתבין שאת עובדת. בהצלחה!
 
למעלה