שלום ענת (אוי, זה גם שם בתי (-: )
לפי כל מה שכתבת - וזאות יגיד גם כל פסיכולוג או יועץ בזוגיות שלא רק תשלום מהרבה ביקורים נגד עיניהם - הצגת סימנים מובהקים של שני אנשים זרים שגרים תחת קורת גג אחת.
אין ביניכם כלום - כלומר הוא אולי מרגיש בסדר, אך מבחינתך, אין שום דבק ביניכם, לא דבק מגע, לא דבר שלוש שניות ולא דבק נייר, אפילו לא טיפת משהו, שהיה יכול לקשור ביניכם. הוא זר לך בכל המובנים, חוץ מאחד: הוא בן זוגך ובכך מכריח דווקא אותך להרגיש רע, כאילו בגללך הזוגיות לא זזה.
תראי, יש כמובן אפשרות שתשלימו. רק שלצורך כך תצתרכי לוותר לחלוטין על אישיותך. לא נראה לי שתוכלי לחיות בשלום הרבה זמן עם החלטה כזו.
אומרים שלתת עצה של להיפרד - לא פיחיר ולא חכם. יכול להיות, במיוחד כאשר המיעץ לא מכיר את כל העובדות.
אך על סמך מה שמסרת - אני כן אעיז ליעץ - תברחי ממנו כמה שיותר מהר. לא כי אתם לא מתאימים - לא שזה לא חשוב - אלא כי את תשתגעי פשוטו כמשמעותו. תקראי את מה שכתבת, ותראי בעצמך שאת הולכת לכיוון זה בצעדי ענק.
ושלא לדבר על האושר, שלא תראי עימו בחיים.
תעשי שיקול של בעד ונגד. הרי האפשרויות הן: ךהמשיך עוד 40 שנה (וזה חישוב זהיר) אם מישהו שביא אותך לעשן, להתרגז, לחשוב שחורות, או לנסות למצוא מישהו אחר. מה סיכוי שתמצאי מישהוא אחר מתאים? נגיד שאפילו 10%. אבל 10% האלו כנגד 0% שיש לךכעת להגיע לאושר, לא נראה לך ברור מעליו שחובה עליך לנסות את הזוגיות במחוזות אחרים (או, לא! לא לבגוד, אלא לעזוב בכבוד - כל עוד בן זוגך עוד לא רמס הכל - ולחפס גבר אחר, שלאיו דווקא יהיה דומה לך, ויתרגש מאותם הדברים, אלא גבר, שאיתו תרגישי מאושרת. ותאמיני, הסיכוי לכך הוא הרבה יותר גבוה מ-10% שעבורו בדקנו כדאיות לצעוד הלאה.
ההחלטה תהיה שלך. אנחנו רק מיעצים, או אפילו, רק אומרים מה היינו עושים, לו נעליך היו לרגלינו. אני הייתי בורח במהירות, ברגע שהייתי מבין את כל התמונה השחורה (אפילו לא אפרוה) הזו.
בכל מקרה, בהצלחה.
לפי כל מה שכתבת - וזאות יגיד גם כל פסיכולוג או יועץ בזוגיות שלא רק תשלום מהרבה ביקורים נגד עיניהם - הצגת סימנים מובהקים של שני אנשים זרים שגרים תחת קורת גג אחת.
אין ביניכם כלום - כלומר הוא אולי מרגיש בסדר, אך מבחינתך, אין שום דבק ביניכם, לא דבק מגע, לא דבר שלוש שניות ולא דבק נייר, אפילו לא טיפת משהו, שהיה יכול לקשור ביניכם. הוא זר לך בכל המובנים, חוץ מאחד: הוא בן זוגך ובכך מכריח דווקא אותך להרגיש רע, כאילו בגללך הזוגיות לא זזה.
תראי, יש כמובן אפשרות שתשלימו. רק שלצורך כך תצתרכי לוותר לחלוטין על אישיותך. לא נראה לי שתוכלי לחיות בשלום הרבה זמן עם החלטה כזו.
אומרים שלתת עצה של להיפרד - לא פיחיר ולא חכם. יכול להיות, במיוחד כאשר המיעץ לא מכיר את כל העובדות.
אך על סמך מה שמסרת - אני כן אעיז ליעץ - תברחי ממנו כמה שיותר מהר. לא כי אתם לא מתאימים - לא שזה לא חשוב - אלא כי את תשתגעי פשוטו כמשמעותו. תקראי את מה שכתבת, ותראי בעצמך שאת הולכת לכיוון זה בצעדי ענק.
ושלא לדבר על האושר, שלא תראי עימו בחיים.
תעשי שיקול של בעד ונגד. הרי האפשרויות הן: ךהמשיך עוד 40 שנה (וזה חישוב זהיר) אם מישהו שביא אותך לעשן, להתרגז, לחשוב שחורות, או לנסות למצוא מישהו אחר. מה סיכוי שתמצאי מישהוא אחר מתאים? נגיד שאפילו 10%. אבל 10% האלו כנגד 0% שיש לךכעת להגיע לאושר, לא נראה לך ברור מעליו שחובה עליך לנסות את הזוגיות במחוזות אחרים (או, לא! לא לבגוד, אלא לעזוב בכבוד - כל עוד בן זוגך עוד לא רמס הכל - ולחפס גבר אחר, שלאיו דווקא יהיה דומה לך, ויתרגש מאותם הדברים, אלא גבר, שאיתו תרגישי מאושרת. ותאמיני, הסיכוי לכך הוא הרבה יותר גבוה מ-10% שעבורו בדקנו כדאיות לצעוד הלאה.
ההחלטה תהיה שלך. אנחנו רק מיעצים, או אפילו, רק אומרים מה היינו עושים, לו נעליך היו לרגלינו. אני הייתי בורח במהירות, ברגע שהייתי מבין את כל התמונה השחורה (אפילו לא אפרוה) הזו.
בכל מקרה, בהצלחה.