איך נפטרים מחוסר טאקט?

Efrat K

New member
איך נפטרים מחוסר טאקט?

ברצינות,אני לא אדם רע ולפעמים יוצאים לי משפטים שהם לא ממש פוגעים אבל יש בהם חוסר טאקט ואחרי שאני אומרת אותם אני מתחרטת ויש לי ייסורי מצפון ורגשות אשמה,יכול להיות שאני עשויה להפגע מזה. ולא רק זה,אני מרגישה שאני תמימה מדי ואני יכולה להגיד דברים מסויימים לאנשים מסויימים מבלי לחשוב קודם על מה אני אומרת סתם ככה מתוך תמימות. אם אתם רוצים שאני אפרט על מה אני מדברת אז תגיבו לי,אבל כעקרון אני לא רואה בזה צורך כי זאת הבעיה העיקרית שאני מרגישה שמציקה לי כרגע,במקרים מסויימים עדיף לשתוק ואיכשהו יכול לצאת לי מהפה משפט טיפשי. עכשיו זה מאוד מפריע לי כי אני עומדת לפני תקופה של מיונים וראיונות ואסור לי לפלוט שטויות,זה העתיד שלי!
 

noosh

New member
נראה לי שהדס ענתה לך הכי טוב

לספור עד עשר לפני שעונים. נשמע דפוק, אבל לקחת אוויר ולחשוב על ניסוח, ותראי איך את מתחילה להבין שאולי זה לא הדבר הנכון להגיד באותו הרגע. לחשוב שניה מה היית חושבת או מרגישה אם מי שמולך היה אומר לך את זה, ורק אז להחליט אם להגיד או לא.
 
מדובר על פזיזות

לא בהכרח חוסר טאקט. בחוסר טאקט 'שוכחים' לקחת בחשבון שזולת יכול להיפגע, בפזיזות את גם שוכחת לקחת בחשבות שאת יכולה להיפגע. זה אמנם קל להגיד "לספור עד 10" אבל מה שההמלצה הזו מתכוונת להגיד לך הוא להעלות את רף הבקרה. היכולת לעשות בקרה להפעיל שיקול דעת ולשפוט נכון סיטואציות קשורה לאונה המצחית (פרונטאלית בלעז). היא זו שמפעילה את תהליכי הבקרה הנחוצים לנו כדי לפעול נכון בעולם שלנו ולא לפעול מתוך אימפולסיביות שלא קשובה לאיש מלבד לצרכים האישיים שלנו. אותה בקרה שעוזרת לנו להתאפק, לדחות סיפוקים, לחכות רגע, לא ישר לפעול כאילו אנחנו לבד בעולם - היא זו שאת צריכה ללמוד לגייס. אימפולסיביות יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק בדברים שאומרים, אלא גם בדברים שעושים ומתנהגים. איך זה אצלך? האם את גם פועלת לפני שחשבת עד הסוף ורק אחר כך מגלה שעבדת לחינם? או שהיה עדיף בדרך אחרת?
 

Efrat K

New member
אני לא ממש יודעת

אבל אני בהחלט אימפולסיבית,באבחון שעשו לי זה התבטא בעיקר במתמטיקה-כביקשו ממני לדלג ב2 מספרים הלאה היה לי משהו כמו:999,2001. ונגיד אחורה,100,88 וכ'. ואני אפילו לא שמתי לב לזה,רק בסוף כשהמאבחן קרא לי את התוצאות,שמתי לב שזה הכי פוגע לי במתמטיקה,אני באמת לא סובלת את המקצוע הזה. עוד תופעה בלתי נסבלת אצלי,שלמרות שיש לי תוספת זמן אני תמיד מסיימת לפני הזמן ,בכיתה י' היו לי 2 בגרויות שנמשכו שעתיים וחצי ואת שתיהן עשיתי בשעה וחצי(ועוד הייתה לי תוספת זמן של 40 דקות כלומר 3 שעות ו10 דקות)ולא הבנתי למה אני צריכה לשבת שעה ולהתקע אם סיימתי ובדקתי את עצמי,מיד אחרי שיצאתי משתי הבגרויות האלה התחרטתי שהגשתי את הטופס כי גיליתי מלא טעויות. ובשנה האחרונה ממש הכרחתי בבגרויות לבדוק את עצמי 5 פעמים,זה היה מאוד מעצבן כי אני אוהבת לסיים וזהו-אבל התוצאות היו הרבה יותר טובות. זה משהו שיש אצלי בעיקר לפני מבחנים,תמיד אני רוצה לסיים ולהפטר מזה אבל זה קורה לי גם בסיטואציות אחרות,אין לי ממש דוגמאות כרגע.
 
איזה אבחון עשו לך?

TOVA כשזה להפרעת קשב וריכוז? הרי זה לגמרי לא הגיוני לתת למישהו שעיקר הבעייה שלו היא שהוא אימפולסיבי *עוד זמן* - הוא האחרון שצריך עוד זמן. מה שצריך לעשות זה לאמן אותך בלהעלות מודעות לתהליכי בקרה ולבחור לעשות אותם גם כשלא בא לך.
 
OK

מה בכל זאת את מוכנה לעשות כדי להיות פחות אימפולסיבית? הרי לא חייבים להיות כאלה גם אם זה האוטומט שלך. ככל שמתבגרים אפשר להחליט גם לא להיות כל הזמן מופעלים על ידי אוטומטים - אבל החלטות כאלה דורשות אנרגיות. אם יש לך אנרגיות להשקיע זה הזמן לעשות משהו בנדון. אם לא - לפחות תדעי שמדובר באימפולסיביות, ותתחילי לפתוח בינך לבינך 'דיבור' עם האימפולסיביות שלך כאילו היא איזו ישות נפרדת. אחרי פעולה שאת מזהה כאימפולסיבית תגידי לה דבר או שניים. הדבר הזה מאוד עוזר לעתיד - כשהאימפולסיביות אינה איזה אוטומט עלום בתוכך שכל פעם מפתיע אותך מחדש, אלא משהו שאת מזהה ויכולה להגיד לו ועליו דבר או שניים לעצמך ואפילו לסביבה. ככל שזה יותר מוצף למודעות, כך זה פחות אוטומטי ויגיע הזמן שתוכלי לצפות את התגובה האוטומטית מראש, לפני שהיא נכנסת לפעולה - ואז להחליט אם את רוצה במקרה גם לפעול אחרת.
 
למעלה