איך נראית תחבורה ציבורית בעולם לעומת ישראל?
בספרד תשלמו על מחיר של כרטיס חופשי חודשי שליש מהמחיר בישראל, באנגליה תוכלו לקחת מונית על גבי נהר התמזה עם שלל הרכבות והאוטובוסים לא מספיקים לכם. ואין כזה דבר איחורים, או שאין מספיק כלי תחבורה. על רקע האיחור ברכבת ישראל שלשום (ב'), ורפורמת רפורמת "דרך שווה" בדקנו איך תחבורה ציבורית אמיתית פועלת בעולם
בספרד תשלמו על מחיר של כרטיס חופשי חודשי שליש מהמחיר בישראל, באנגליה תוכלו לקחת מונית על גבי נהר התמזה עם שלל הרכבות והאוטובוסים לא מספיקים לכם. ואין כזה דבר איחורים, או שאין מספיק כלי תחבורה
www.mako.co.il
כתבה שטוחה מלאת אי דיוקים.
מדריד: ההנחה המתוארת בספטמבר היא אמצעי חירום של ממשלת ספרד. הרעיון הוא להעביר אנשים לתח"צ באמצעות הנחות בתח"צ אזורית ונסיעות חינם בנסיעות אזוריות. זה אינו המצב הרגיל, המחירים המתוארים בקיץ הם המחירים הרגילים. לנוסע התדיר שמשתמש בתח"צ לכל מני צרכים עדיף לקנות כרטיס תקופתי (לגולשי הפורום המבקרים במדריד - שבועי או 5 ימים תיירותי) לנסיעות בלתי מוגבלות בתקופה ובאזורים הנבחרים. כרטיס ל 70 דקות לא רלבנטי לנוסע שרוצה לבצע נסיעות מרובות. למיטב זכרוני רוב מדריד היא באזור יחיד למעט מספר מקומות בשוליים כולל שדה התעופה. תיאור התח"צ העירונית כתדיר וזמין נכונה לפי מה שראיתי בביקורי במדריד לפני כמה שנים. אציין שהרכבת הפרברית והאזורית לא הכי תדירה ולכן לא ביקרנו לא באל אסקוריאל ולא בטולדו. הרושם של המרואיין לפיו (בתוך העיר) כל הזמן יש רכבת או אוטובוס ולא צריך למהר נכון למערכת ראשית מבוססת החלפות. הנוסע לא ממתין המתנות ארוכות לאופציה "ייעודית" אלא עולה על אמצעי תדיר אחד ומחליף לאמצעי תדיר אחר. זה נכון לכל עיר עם מטרו - לונדון, טוקיו (בבלוג של הרוכב), ניו יורק או טהראן.
לונדון: הסיקור בכתבה איום ונורא. "ווסט סייד" יש בניו יורק, בלונדון אזור הקניות והבילויים העיקרי נקרא " The West End " הווסט אנד. המרואיינת עושה סלט שלם מעולם המונחים והאמצעים הלונדוני.
קודם כל - במערכת בלי לוחות זמנים גלויים אין אמנם איחורים, אבל מדי פעם יש עיכובים מורגשים. בתחתית ובאוטובוס התדירים מפרסמים מה התדירות הצפוייה. בקו מורכב כמו הקו הצפוני יתכנו עיכובים בגישה לתחנות צומת כמו קמדן טאון שגורמים לרכבות להמתין טיפה במנהרות. חוויתי מקרים שדקת ההגעה המשוערת על השלט האלקטרוני נשארת 2 דקות בעוד הזמן עובר ועובר, כולל מקרה של עיכוב של רבע שעה בהמתנה לקו הפיקדילי כשנסעתי לאסוף מישהו מהית'רו. בכל תחנות התחתית יש לוח עם דיווח על מצב הקווים, הנה הגירסה המקווננת:
https://tfl.gov.uk/tube-dlr-overground/status/
גם השאר סלט. בבריטניה השכר במשרות קבועות נקוב כשכר שנתי. זה אומר חשיבה שנתית ויוממים במעמד הביניים גבוה קונים כרטיס שנתי כי הוא מקנה הנחות נוספות - ברכבת הארצית למשל. אם אתם עוקבים אחרי החדשות בבריטניה שמעתם את ההתעסקות הרבה בהכפלת מחירי האנרגיה השנתיים לצרכן . התשלום התקופתי הכי משתלם כי ככל שהתקופה גדולה יותר כך ההנחה גדלה. המרואיינת מדברת במונחים של מחירי שיא ושפל שתקפים רק לגבול תשלום יומי. אפילו כרטיס שבועי חסין מהם, שלא לדבר על החודשי שעולה כמו 3 ומשהו שבועיים או השנתי שעולה כמו 10 חודשיים. לדבר על התח"צ בלונדון מבלי להבין את העיקרון הבסיסי של מחיר נמוך יותר לתקופה ארוכה יותר זה כמו לחשוב שיש בה אזורים מהאי מנהטן. מי שמשתמשים באשראי לנסיעות הם נוסעים מזדמנים או נוסעים ממחוץ לעיר שבאים לכמה ימים שלא משתלם להם להוציא שבועי של האויסטר.
היא גם לא הכי הסבירה את שיטת הטבעות הלונדונית. אפשר לקנות כרטיס בכל טווח טבעות שתרצו. ישנן 6 טבעות היקפיות מ 1 במרכז ועד 6 החיצונית ביותר. ישנם מספר אזורים על קווים ספציפיים שנחשבים אזור 7 עד 9 למרות שלא מדובר בטבעות שלמות. לתייר במרכז העיר הכי משתלם חוזה לאזורים 1-2 שזהה במחירו לחוזה לאזור 1, וטיפה ערך צבור ( Credit ) כדי להשלים נסיעות למקומות מרוחקים יותר. תייר השוהה אצל קרובים או חברים יבחר חוזה מאזור 1 ועד האזור בו ישהה - 3, 4, 5 ואולי 6. שדה התעופה הית'רו נמצא בתחומי העיר, הכיסוי של האויסטר הורחב לגאטוויק וכנראה שגם ללוטון אבל תבררו כמה credit צריך על הכרטיס כדי להגיע ליעדים אלו. סטאנסטד נמצאת על קו אקספרס אז יתכן שיש מחיר שונה.
הבנתה את התחתית לא הכי מבינה שזהו שמו של המטרו המקומי או שרובה המכריע של הרשת בכלל מעל לפני הקרקע. היא גם לא הכי מבינה שהתחתית נמצאת בעיקר בגדה הצפונית ושרוב הגדה הדרומית מקבלת שירות מאותה רכבת "אל מחוץ לעיר" כדבריה שבה התדירויות נמוכות והעיכובים הרבה יותר מורגשים. לתחתית אין נוכחות גדולה בגדה הדרומית בגלל תנאי הקרקע ובגלל שקווי הרכבת הארצית נבנו שם בעידן שהאזור היה שטחים פתוחים. כמו כן, קו האליזבת' שנפתח לאחרונה משוייך לרכבת הארצית (בהפעלת TFL כ " זכיין " ) ולא לתחתית. אם נהיה קטנוניים אז האוברגראונד, למרות שמה, כוללת קטע תת קרקעי משמעותי בן כמה תחנות שהיה בעברו קו מזרח לונדון של התחתית. זהו קטע שבלעדיו חיבור הצפון -דרום של הקו בצד המזרחי של העיר לא היה יכול לצאת לפועל. יש בקו גם מנהרה די ארוכה מתחת להאמפסטד בין תחנת פינצ'לי רוד ופורוגנל לתחנת האמפסטד הית'. אם מאפיינים את הרשת הרי שהיא שילוב של קווים היקפיים ומספר קווי רכבת פרברית בתוך העיר. האוברגראונד גם הוא זיכיון רכבת ארצית בהפעלת TFL.
עריכה לגבי הנהר: לפי TFL אובר מעורבת בהפעלת קווי הסירות. המפעילה הוותיקה Thames Clippers שייכת כיום לאובר. אלו קווים סדירים בספינות עם קיבולת של מאות נוסעים, לא "מונית" כפי שמתואר בכתבה במאקו.
Fast and frequent services on the Thames
tfl.gov.uk
בנהר ישנם מספר קווי סירות נוסעים בקיבולת של מאות נוסעים, גודל של כמה וכמה אוטובוסים כל אחת, עם מסלולים קבועים ולוחות זמנים שאפשר לחפש בלינק מעל. רשות התחבורה העירונית אחראית לאחזקת המזחים השונים, אך החברות פרטיות ולכן יש להם מחירים שונים מהרגיל והם לא נכללים בכרטיס התקופתי, אף שיש הנחה מסויימת למי שמשלמים באמצעות המקבילה של האויסטר לערך צבור ולמי שמציגים אויסטר עם חוזה תקופתי.
המושג Travelcard פירושו כרטיס תקופתי. בצורה מפורטת יותר - Day Travelcard( קיים ברכבת הארצית ככרטיס ללונדון מיעד כלשהו כולל נסיעות בלתי מוגבלות בתח"צ בעיא, באויסטר אין כרטיס יומי אלא גבול תשלום עליון), 7 Day Travelcard זה שמו הרשמי של השבועי אבל אם תבקשו Weekly Travelcard יבינו את כוונתכם, Monthly Travelcard זה שמו של החודשי אף שמדובר במקבילה של 30 יום גמיש - אל תבקשו " Free Monthly " זה לא מיתרגם טוב, Annual Travelcard או Annual Season Card הם המונחים המוכרים לכרטיס שנתי. גם את זה היא שיבשה לחלוטין. במעבר ממערכת הנייר למערכת האויסטר שמרו על שמות הנייר למקבילות הדיגיטליות. זה כמו אייקון התיקייה במחשב. הם בהחלט קיימים לכל הגילאים והם מה שמקנה את ההנחה הגדולה ביותר. מה שהיא מנסה להסביר הוא שיש כמה Travelcards חינמיים לאוכלוסיות זכאים: כרטיס לאזרחים וותיקים תושבי העיר, כרטיס לנוסעים עם מוגבלויות תושבי העיר, ילדים ונוער תושבי העיר. לנוער מעל גיל מסויים החינם הוא באוטובוסים בלבד ובמערכות המסילתיות הם מקבלים הנחת 50%. ההנחות האחרות שהיא מדברת עליהן הן הנחות מרישום כרטיס הנחה של רשת הרכבות הארצית ( Railcard ) לפרופיל האויסטר. ישנם מספר פרופילים שונים כולל 18-30, יוצאי צבא ( בבריטניה אין גיוס חובה ומדובר באוכלוסייה שחלקה אוכלוסיית מצוקה ), סטודנטים וכו'. חלק מכרטיסי ההנחה חינמיים ואחרים ניתנים תמורת תשלום סמלי. לתייר שמתכוון לנסוע מספר פעמים בדרום מזרח אנגליה משתלם להשיג כרטיס Network Southeast שמקנה הנחה של 33% או מחיר מינימום של £13 לנסיעה. באופן מוזר נסיעת רכבת הלוך חזור באותו היום בדרום מזרח אנגליה עולה רק £0.10 יותר מנסיעה בכיוון אחד. נסיעת Open return שתקפה לחזרה תוך 30 יום תעלה כ 50% יותר מנסיעה לכיוון אחד.
העיקרון שה DLR או Tramlink נמצאים באזורים ספציפיים בעיר נכון.
בימינו יש תחתית לילה מצומצמת במספר קווים מרכזיים בלילות ו-ש, ש-א. בעבר כל התחתית היתה מסיימת את פעילותה טיפה אחרי חצות. בעיר יש מערכת אוטובוסי לילה וקווי 24/7 ברשת האוטובוסים.
זהו באשר ללונדון.
בגדול ההבדל בין המערכת בארץ למערכות באירופה הוא היעדר תדירות, ריבוי קווים והסתמכות בעיקר על אוטובוסים.
(עריכה) הבדל נוסף שאפילו לא חשבתי עליו בקונטקסט של אירופה כי פה זה מובן מאליו הוא שתחנות הרכבת באירופה נמצאות במרחק הליכה.
הרפורמה הנוכחית רוצה להטיב, אבל היעדר אלמנטים נפוצים בחו"ל כמו אופציה לכרטיס שבועי או תדירות גבוהה שמאפשרת לנוסע להרכיב בעצמו את מסלולו במטרופולינים באמצעות שילוב קווים תדירים די בולטת למי שרגיל לתח"צ בחו"ל - ואני כולל בזה תח"צ אוטובוסית עירונית. המערכות בחו"ל מתייחסות לנוסע כאל אדם בוגר שיקבע לעצמו איך יסע בקווים שהיא מציעה ועל איזו תקופת שימוש ישלם.
רק מערכת תדירה וחזקה הפתוחה 7 ימים בשבוע יכולה להביא למצב שבו ל 50% ממשקי הבית בטוקיו או ל 43% ממשקי הבית בלונדון אין רכב פרטי. רק היכולת להסתמך על התח"צ מאפשרת לוותר על הרכב הפרטי.
