איך עבר עליכם סוף השבוע ?

ויוי 25

Well-known member
אצלינו סוף השבוע היה רצוף בגעגועים עד למפגש המחודש עם הנכד שנולד לפני 3 חודשים ,
בגלל מצב הקורונה והסגר, נאלצנו שלא להיפגש איתו עד היום, וראינו אותו רק פעם אחת מאז לידתו.

מאוד קשה היה להתגעגע ימים רבים כול כך, ולכן ביום שישי האחרון בשעות אחה"צ סוף סוף נפגשנו שוב .(בפעם השניה מאז שנולד),
החלטנו שמבחינתה בריאותית רצוי להיפגש באויר הצח והנעים, ולשבת בדשא הגדול שמחוץ לביתם.
התינוק החמוד שכב לו על השמיכה בדשא, כשהוא מונח על בטנו והרים ראשו לצפות בסובבים אותו ובצעצועיו הצבעוניים שהונחו לידו.
המקום היה נעים ושקט ,באותה שעה הייתה גם רוח נעימה,כך שהמפגש בשילוב מזג האויר היו ממש נעימים.

מי חלם שאי-פעם נגיע למצב שכזה ,שבו ניאלץ שלא לראות את הנכד החדש, ונמתין זמן כה רב עד שנוכל להיפגש איתו,
ממש משימה לא קלה ,שהקורונה נחתה כאן, ודרושה הקפדה על שמירת -מרחק ומסיכה כמובן.
מחכים ומצפים כבר לימים הרגילים בהם נשוב לשיגרה כמו פעם ,ימים בהם סבתא וסבא יכלו להתקרב ולחבוק את הנכד החמוד בזרועותיהם.
מקוה שנחזור במהרה להיות מדינה ירוקה נטולת קורונה, ולקירוב לבבות חם בין המשפחות.
 

תמר שרוני

Active member
מבינה אותך , נכד ראשון נראה כמו נס שלא יאומן , כמו פלא הבריאה , זה באמת משהו מיוחד .אני בטוחה שהיה לכם מאד קשה למתין ולראות אותו .
ד.א. כשהייתי ילדה בקיבוץ , ברוב הקיבוצים , ליד חדר האוכל היה "הדשא הגדול" . שם היו כל מיני מפגשים חברתיים ומסיבות קיבוציות בקיץ . על אותו דשא האמהות הצעירות היו יושבות אחר הצהרים עם התינוקות ודור ההמשך של הקיבוץ .
 

יוליקה

Member
מנהל
הגעגועים הורגים אותנו. בשבוע שעבר נסענו לפגוש אותם במפגש משפחתי אצל בני.
והיום אנחנו חוגגים 11 לנכד השני שלנו... וניפגש אצלו אחה"צ.
 
למעלה