אימא תוקפנית

אימא תוקפנית

אני כל כך כועסת על אימא שלי!!!!!!! מאחלת לה שתשלם על כל הסבל שגרמה!!!!! חתיכת נבלה.. מרביצה לאחותי שהיא עם פיגור שכלי ליד כולם!! צועקת עלייה ולא נותנת לי לעזור לה! כולם מסתכלים ובא לי למות!! היא תמיד הייתה ככה והיא אפילו לא מסוגלת להתחשב באבא שלי שהיא יודעת שהאירוע הזה חשוב לו הוא רוצה לשמוח עם המשפחה שלו! כוסעמקקקק אמן שתקבל עונש משמיים! על כל הרוע שלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
כעס גדול

יוצא ממך כלפי אמא שלך. יש לך בטוח סיבות טובות לכעוס כל כך. יש משהו, ולו הקטן ביותר, שאת חושבת שיכול לשפר את המצב הזה בשביל עצמך, בשביל אחותך?! אפילו בקצת מאד?!
 
את כועסת ואני ממש מבינה אותך

אני גדלתי בבית לא קל אני הייתי זו שצעקו עליה ליד אחרים. סיפרתי כאן פעם איך היה לגדול ליד הורים שלא קיבלו אותי כי יש לי ליקויי למידה ולמדתי בחינוך מיחוד. לא חתמו לי על תעודות בית ספר כי היו מחינוך מיוחד לא רצו שאבו לאירועים משפחתיים כי אין במה להתגאות אצלי, ועוד הרבה דברים. כאשר נולדו ילדי ולהם צרכים מיוחדים הורי פשוט ניתקו כל קשר איתנו. שרדתי את כל זה ובניתי לי ולילדים חיים טובים, אני רוצה לומר לך. שזה שאת כועסת זה בסדר, זה שאת מוציאה את זה אפילו כאן בכתיבה זה נפלא לדעתי. לא אומר לך לקבל ולא אומר לך לסלוח, כן אומר לך שאפשר להמשיך הלאה, כן אומר לך שזה מה שיש, ואיילו הם הורייך. נסי את לקחת את אחותך ובייחד איתה למצוא לכן כמה דקות נעימות ביחד נסי להיות איתה למצוא דברים ומקומות בהם אתן יכולות לצחוק ולשמוח אחת עם השנייה. או פשוט להיות שם אחת בשביל השנייה. בסופו של יום את זה שתיכן תיקחנה לחיים, ומהקשר שלכן יגדל דבר טוב. אני יודעת כי הייתי שם, מזל של אחותך שיש לה אותך, המון חיבוקים
 
תודה

אבל אימא שלי היא פשוט נבלה שאין לתאר!!!!!!!! ואחותי לא תתחתן והיא לא תביא ילדים :( ואני באמת לא יודעת מה לעשות.. אימא שלי משליטה טרור בבית, הייתי מתה לעזוב אבל אין לי אומץ והיא עוד רוצה להשאר אפוטרופוס שלה כוסעמק
 
טוב שאת כותבת

גם אמא שלי כזו. תאמיני לי הכל עברתי איתה ועדיין מה שקשה זה שהיא פשוט לא מבינה שהיא מתנהגת כך. אין מה לעשות אילו האמהות שלנו. אנחנו אילו שצריכות להשתנות כדי לעזור לעצמינו. דבר ראשון תחליטי - וזה קשה קשה מאוד - שאת לא מתעצבנת ממנה. את יכולה למשל ללכת עם אוזניות של ה M.P ופשוט להתעלם ממנה. אני יודעת שזה קשה אבל תאמיני לי כאמא אין מעצבן יותר מאשר לראות את הילד כל הזמן עם האוזניות ולחשוב שהוא לא שומע אותי. הבן שלי בן 22 וזה יכול לשגע אותי אני מאמינה שאם היא תחשוב שאת לא שומעת אותה זה יעשה שינוי, ולך זה יתן אפשרות למיין מה שאת שומעת. ולמה שאת מקשיבה. זה שלאחותך לא יהיו ילדים זה לא אומר שלך לא יהיו. לימדי להנות מרגעים קטנים אפילו מזעריים של צחוק ושמחה ונצלי אותם ברגעים של כעס. אני יודעת שקשה לך. אבל אילו החיים, לא אנסה ליפות אותם וזה לא קל - גם את זה אני יודעת כילדה לאם משליטת טרור וכאישה בוגרת שעדיין מושפעת מהשגעונות של אמא שלה . אני יודעת שזה לא קל תאמיני לי לא קל גם לי אבל אילו החיים נשאר לנו רק לנסות להוצא את הכי טוב ולנסות לעזור לעצמינו בתוך כל הבלגן.
 
למעלה