אימהות ועבודה..

[meytall0]

אימהות ועבודה..

אז כידוע, סגרתי את המשפחתון לפני חודש וחצי. (והאמת שאפילו חופש לא ממש היה לי..)
אין ספק שעבודה מהבית היא הנוחה ביותר כשיש ילדים קטנים (3,9) שהמסגרת שלהם מסתיימת בין 13:30-14:00.
מנויה לאולג'ובס, מחפשת גם עבודה משרדית מהבית, שולחת קורות חיים ועדיין -כלום.
שלחתי קו"ח למוקד העירוני (106) וזומנתי לראיון. המנהל אמר שהוא התרשם ממני מאוד, והסביר לי על המשמרות. מה שלא חשבתי (בטפשותי..) זה על הלוגיסטיקה:
בעלי עובד מ-6 בבוקר עד 6 בערב כל יום בשביל שכר של שקל מעל לשכר המינימום. כל משמרת שאעבוד- בוקר/ערב/לילה איאלץ להשיג עזרה- בבוקר אצטרך למצוא מי יעיר וישלח את הילדים ומי יאסוף אותם עד 3. משמרת ערב - למצוא לילדים סידור מ-15:00 עד 18:30, ולילה- מישהו יצטרך להיות עם הילדים מ-05:30 משום שהבעל יוצא לעבודה ואני אגיע רק בסביבות 07:15.
בקיצור, הודעתי היום שבסוף לא מסתדר לי. וכ"כ רציתי את העבודה הזו.. (שכר מינימום, אבל אוהבת את התחום)

ועכשיו אני תוהה:
קשה לי לחשוב על משרה מלאה מחוץ לבית- כלכלית (בייביסיטר) ובעיקר רגשית- לחזור הבייתה לקראת 5 , כשבחורף כבר חושך, ובקושי יש זמן עם הילדים.
איך אתן מאזנות בין הצורך הכלכלי להכנסה לבין האימהות? כשהיה לי משפחתון הייתי פיזית בבית, אבל לא כ"כ פנויה רגשית אליהם- וזה הפריע לי.
מנסה לבדוק עכשיו חצי משרה - משהו בין 5-6 שעות בבוקר, אבל יודעת שכלכלית זה לא ממש יספיק.
לא יודעת אם הבעיה שלי לעבוד משרה מלאה מחוץ לבית נובעת מפינוק, השקפת חיים שילדים צריכים להיות כמה שיותר עם ההורים, רצון שלי להיות איתם כמה שיותר לאחר האובדנים- מרגישה שאני מעריכה את קיומם הרבה יותר מאשר לפני האובדנים, או עצלנות (כפי שמישהי אמרה לי..)

אוף.
מבטיחה לגלות לכן איך עושים כסף ברגע שאני אדע

סליחה ששפכתי עליכן הכל, ואשמח לעצות/ דעות.
מיטל

 

[shoosh101]

הי מיטל,

העלית המון דברים במה שכתבת, ונראה לי שכל אמא עובדת מאוד מזדהה עם הצורך לעשות שמיניות באויר, "למצוא סידור" לילדים (כתבתי במרכאות, כי האמת שאני לא אוהבת את הביטוי הזה), והרבה פעמים להוציא על בייביסיטר / מטפלת סכום קרוב מאוד לסכום אותו מרויחים...
אבל בשבילי לצאת לעבוד זה לא רק צורך כלכלי, זה צורך אישי. בשנה בה הייתי בבית אחרי שילדתי לא היה לי טוב, הרגשתי מאוד לבד רוב הזמן. אני מרגישה שמאז שחזרתי לעבוד הרבה יותר טוב לי, וגם יש לי יותר אנרגיות לתת לשירה בשעות בהן אני איתה. כך שבעיני זה לא רק כמה שעות אני מבלה איתה, אלא כמה סבלנות יש לי, מה אני משדרת כלפיה (אני חושבת שאם טוב לי, טוב גם לה). אני עובדת משרה מלאה (בערך 8.5 שעות ביום), אבל הגן של שירה ממש צמוד למקום העבודה שלי, והשעות שם מותאמות לשעות העבודה, כך שבשלב זה אני כמעט ולא צריכה עזרה (למעט בימים בהם אני צריכה להישאר קצת יותר מאוחר). ברור לי שזה ישתנה עוד שנתיים, כשהיא תגדל ותלך לגן עירייה שמסתיים בצהריים, אבל אז אני די בטוחה שנשלב גם צהרון. אז נכון שיוצא לי לבלות איתה רק כ- 4 שעות ביום, אבל ב- 4 שעות האלה אני לגמרי איתה (וכמובן שבסופי השבוע אנחנו מבלות יחד כל הזמן).
לא חושבת שיש לי עצות גדולות מדי בשבילך, למעט לחפש משרה שאינה מלאה לגמרי (אולי יש מקומות עבודה בהם לא צריך לעבוד אחה"צ בכל יום בשבוע?). מבחינה כלכלית, נדמה לי שתשלום על צהרון יצא זול יותר מבייביסיטר (אבל לא בטוחה). ועוד דבר - נדמה לי שחלק מההרגשה שלך נגד עבודה מחוץ לבית נובעת מזה שלא מצאת עבודה שאת נהנית ממנה, נכון? אני ממש לא חושבת שיש כאן אלמנט של עצלנות. אולי אם היית עובדת במשהו שאת כן אוהבת וכן מרגישה שאת מממשת את הכישורים שלך, לא היתה לך ההתנגדות שיש לך כרגע.

 

[meytall0]

גם נכון- הצורך בעבודה שאיהנה ממנה

בגלל זה אני מאוכזבת שהעבודה במוקד לא יכולה לצאת לפועל מסיבות לוגיסטיות. יוגדעת שזו עבודה שמתאימה לי ושאיהנה ממנה מאוד, ומרגישה שיהיה קשה למצוא את "העבודה המושלמת" בשבילי..
תודה רבה על נק' המבט שלך.

 

[puchula]

את יכולה להגדיר?

מה משך אותך בעבודה הזו? ממה חשבת שתהני? מהקשר עם אנשים? מהשיחות? מפתרון הבעיות ועזרה לאנשים? אולי אם תפרטי קצת יותר , אפשר יהיה לפתח משם מחשבה הלאה

 

[דנד1]

נקודה כאובה

לדעתי קשה מאד לאזן ואני לא מהאימהות ששו לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, ההפיך, זה היה כרוך בהמון רגשות אשם ובכי ואגב 3 חודשים אחרי אני עדיין מתגעגעת אליה כ ל הזמן. אומנם, יש לעבודה שלי המון יתרונות (ובלי לפתוח פה עד כה מאד מאד מתחשבים) אבל סה"כ זו עבודה מאד תובענית ולחוצה ואומנם כיום אני כבר בארבע וחצי בבית אבל בעתיד יהיו ימים שאגיע יותר מאוחר וזה כבר ממש בעייתי כשיש תינוק שהולך לישון גג בשמונה (!) אז כרגע אני בתקופה שאני שוקלת אם אני בכלל במקום המתאים לי בחיים....בודקת עם עצמי...
מאחלת לך המון הצלחה בכל דרך שבה תבחרי (לא חושבת שאת מפונקת!)
נשיקות

 

[עדיקים]

אמהות ועבודה

יקירתי

, כסף עושים מעבודה-הנה גיליתי לך

.
לא מאמינה שכסף יכול להגיע ממקום אחר, ברור שאפשר לחשוב על לזכות בלוטו אבל אם לא ממלאים זה לא קורה

.

את צריכה באמת לעשות עם עצמך את החושבים מה את מחפשת, כמה שעות את מוכנה לעבוד ביום והאם את מוכנה שהילדים ישארו עם מישהו אחרי חוץ ממך בשעות שאת עובדת אחרי שהמסגרות נגמרות.
כשתדעי מה את מחפשת אני בטוחה שתמצאי.

אני ידעתי מיד בחופשת לידה הראשונה שאני לא טיפוס של לשבת ולגדל את הילדים שלי בבית. אני אוהבת אותם הכי בעולם ומחכה כל יום לרגע שאגיע הביתה ונפגש אבל צריכה את הזמן הזה שאני עושה משהו שלא קשור בהם. משהו בשביל עצמי. והעבודה שלי היא המשהו הזה.
בתקופה האחרונה אני מוציאה אותם קבוע זה אומר שאני לא נשארת מאוחר בעבודה למרות שצריכים אותי כאן וזה לא פשוט אבל נוצר מצב כזה שישתנה בקרוב לצערי. לא תהיה לי ברירה ואצטרך להתחלק עם האיש שיוציא אותם פעם או פעמיים בשבוע ואני אשאר מאוחר גם כדי להשקיע יותר וגם בשביל עוד כסף לקופה המשפחתית. אהבתי את התקופה שאני חוזרת הביתה מוקדם, אני אוהבת להוציא אותם מהמסגרות לברר איך היה היום ולדאוג להפעלות של אחה"צ. אצלי המסגרות נגמרות בין 4 ל-5 ולכן אין לי צורך בעזרה גם כשהאיש מוציא אותם הוא דואג להגיע בזמן.
כל שנה כששעון הקיץ מתחלף אני אומרת לסובבים שלי שהתחילה התקופה החשוכה של השנה ואני מתחילה בספירה לאחור לקראת שעון הקיץ הבא. אוהבת את הימים הארוכים ואת הקיץ (חם חם חם

אבל יש אור).

בהצלחה