אין לי אופי במיל

אין לי אופי במיל

התערבתי עם הבן שלי.
הוא בן 11, וזולל ממתקים כאילו אין מחר. כל שקל פנוי שיש לו (דמי כיס, מתנות שמקבל, תשלום על עבודה שהוא עושה ועוד) הוא מבזבז על ממתקים.
אז הצעתי לו התערבות - שהוא יפסיק עם ממתקים. בתמורה הוא דרש ממני להפסיק עם פיצה.
הרחבנו את זה שהוא מפסיק עם סוכר (ממתקים, עוגות ועוגיות, שתייה ממותקת), ואני מפסיקה עם קמח לבן ובצקים.
ההתערבות נכנסה לתוקף אתמול.
החזקתי כל היום - אכלתי מסודר, אכלתי נכון (אמנם אכלתי פסטה עם קציצות, אבל לא קציצות בלחמניה כמו שאני אוהבת).
ואז בערב, אחרי שכולם הלכו למיטות, הכנתי פיצה. לעצמי. תבנית שלמה.

אז נכון, הילד לא "תפס" אותי. אבל יום אחד לא הצלחתי להחזיק בהתערבות הזו.
אני בטוחה שאם הייתי מחזיקה עוד - זה היה עושה לי טוב בסוף (אחרי כמה ימים קשים), אבל אפילו יום אחד לא החזקתי.
 

never give up

New member
ועוד איך יש לך!

עצם הכוונה היא החשובה.
וכמו שהכינוי שלי אומר - לעולם אל תפסיקי לנסות. אני נדרשתי ל-6 שנים של נסיונות ללא הפסקה עד שמצאתי את הדרך שמתאימה לי.
 

Ron W

New member
להיפך התחייבת יותר מדי

למה להפסיק לגמרי עם בצקים? גם פסטה היא בצק וגם פרוסת לחם
צריך להגביל את המינון, כי פסטה אפילו יותר מפיצה היא פחמימה שסופחת נוזלים
אחרי מנה פסטה גדולה עם תוספת אפשר להעלות ק"ג שלם במשקל בן לילה ולהיפך
בתפריט דל בפחמימות יורדים לפחות ק"ג ביומיים הראשונים.
אז אוכלים מעט וכנ"ל ממתקים אפשר יום כן יום לא או רק בסופשבוע
גם לא הייתי מלחיץ ילד בהמנעות טוטאלית אלא בהקניית הרגל של מותר פעם ב.
כמו משמעת בכל התחומים.
אגב גיליתי תוסף הרזיה מהטבע - גבעול סלרי ירוק חתוך רענן, כל ביס מחטב..
 

ItaiG77

New member
גם להודות זה חוזקה

היי שרון,
לפעמים להודות במשהו, לא מגיע ממקום של חולשה, אלא של חוזק.
ולכן, אני חושב שאת ממש ממש לא חלשת אופי!

בנוסף, אני חושב שאת כן צריכה לספר לבן שלך.
לומר לו כמה חשובה כנות וזה שיעור טוב לחיים על כנות, על יושרה ועל כמה הודאה בטעות היא חוזקה!!!
 
ברור שהודיתי. למחרת בבוקר

לא מחביאה את החולשות שלי, כמו שאני לא מחביאה אתהחוזקות שלי - מהילדים שלי.
הודיתי. צחק עלי. הודיע לכולם שהוא ניצח אותי. אכלנו גלידה יחד. והתחלנו מחדש.
בינתיים יומיים בלי פיצה או ממתקים.. אבל השבוע עוד ארוך...


תודה
 
למעלה