איפה הם הופיעו חוץ מאשר במד מן

איפה הם הופיעו חוץ מאשר במד מן

סיימתי עכשיו לראות את שרלוק 2 ולשמחתי הרבה מצאתי שם את ליין שלנו משחק את מוריארטי.
(ומעבר לכמה הופעות הפתעיות חמודות שלא ידעתי עליהם לצערי סרט די מיותר)

וגם לפני כמה שבועות צפיתי שוב באקס-מן האחרון וג'נוארי ג'ונס משחקת שם את אמה פרוסט
(וזה לעומת זאת סרט נהדר)
 

ניר4819

New member
ג'ניוארי משתתפת גם בסרט המתח

עם ליאם ניסן, זהות גנובה. סרט מוצלח למדי.

וכמו שספרתי, השחקנים שמגלמים את פול והארי השתתפו בעונות ה-12 וה-13 של חוק וסדר מדור מיוחד.

ואגב, הזכרנו למטה את קלואי סביני. אני מבין שהשבוע עולה סדרה חדשה איתה בטלביזיה, בה היא מגלמת רוצחת סדרתית טראנסג'נדרית (היא מופיעה פה כשהיא לובשת עליה, תסלחי לי, אבר מין גברי מפרוטזה. באמת):

http://en.wikipedia.org/wiki/Hit_&_Miss
 
רשום שם שזה עולה רק ב-2012

אהבתי את המשפט שם על הפוסטר She's not your typical dad

עושה רושם מעניין
 

lollapalooza

New member
מממ

מה שמו שמשחק את פרדי ראמסון[?] היה בכל דבר אפשרי בערך. השותף הפסיכי של גרג ב"דארמה וגרג", האבא הפסיכי לא פחות של קארן ב"שיימלס", אם אני לא טועה הוא היה גם ב"הארטיסט" בתפקיד קטן.

אליסון ברי שמשחקת את טרודי עושה אחלה של תפקיד קבוע בקומיוניטי (אנני)

וכמובן, ג'ון האם היה אדיר לגמרי ב30 רוק.
 

lollapalooza

New member
אה כן,

השבוע ראיתי את קירנן שיפקה (איזה שם, אלוהים ישמור, אני מקווה שכתבתי אותו נכון) שמשחקת את סאלי, עושה תפקיד אורח ב"הביץ' מדירה 23" לצד ג'יימס ואן דר ביק (שגם משחק בתפקיד עצמו, ובצורה די אדירה, אני חייבת לציין) - הילדה הזאת פשוט מדהימה, בחיי.
 
הסדרה הזאת נוראית אבל ואן דר ביק מעולה

אני ממש שונאת את שתי הבנות אבל הוא כובש אותי שם.
אני חולה על המודעות העצמית הגבוהה הזאת.
 

lollapalooza

New member
הוא בערך הסיבה היחידה שראיתי את זה.

כל בדיחות הדוסון היו נפלאות
 

lollapalooza

New member
האמת שבדיוק סיימתי לראות אותה שוב

(יש לי את כל הסדרה בדי וי די) והסדרה ההיא באה לי בול בזמן :)
 
כן, אני זוכרת שסיפרת

אני מחפשת עכשיו דברים שירוצו לי מול העיניים וזה יכול להתאים בול.
 
תודה, אבל כבר משיגה בדרכים לא לגליות

ברגעים אלו
(שילוב של עצלנות וחוסר סבלנות)
 
אני כבר באמצע עונה שניה אגב

(יתרונות האבטלה)

ואני מתה על פייסי!
זכרתי שתמיד אהבתי אותו, אבל בואנה הוא פנטסטי :)

איזה פרץ נוסטלגיה היה לי בעונה הראשונה, סוג של פלשבק תוך כדי כל פרק. פתאום נזכרתי באיך היינו יושבים בבית ספר ומדברים על מה שקרה בסדרה וכו'.

מה שכן אבל, השיר מה זה מעצבן היום. לא ציפיתי לזה.
 

lollapalooza

New member
הו, פייסי.

הוא באמת הפרפקט בויפרנד.

שיחות בבית ספר!! אני הייתי מביאה את הפרקים לכיתה :) וכשלמדנו על פילם נואר, המורה שלי לתקשורת לקחה אותי הביתה באמצע היום כדי להביא לשיעור את הפרק שעשה הומאז' לז'אנר הזה (עונה שלישית, נדמה לי) - היה מגניב!
 
מעולה

אני עכשיו בדיוק באזור ה-ג'ק מתחיל לצאת מהארון ואני ממש זוכרת בברור איפה אפילו ישבנו ובאיזו כיתה כשדיברנו על זה. ומישהי אמרה שהיא מכירה מישהו שעבר בדיוק אותו דבר וכמה ההתנהגות של ג'ק מאוד אמיתית, והרבה לא הבינו את זה (כולל אני חייבת להגיד, לא הבנתי למה הוא לא מבין שהוא גיי).

ועכשיו אגב בכלל הסדרה נראית לי מאוד אמינה. עד כמה שיש בה הרבה דברים מופרכים ומוקצנים. ביחוד באזור הסקס, זה קצת מופרך לגיל 15 לדעתי כל מה שקורה שם. אבל למרות הכל יש משהו מאוד אמין בהתנהגות של כולם ובצורת המחשבה שלהם ובמקום הבלתי נסבל הזה של מצד אחד נאיביות ואידאליזם על העולם ומצד שני חוסר מודעות מוחלט למציאות. לא רק אצל דוסון, בכלל אווירה כזאת מעל כולם. וכשאת חושבת שאנשים בוגרים כותבים את זה זה די מרשים אפילו. כי דוגרי, לא בטוחה אם הייתי יכולה לכתוב דמות טינאייג'רית אמינה היום.
 

lollapalooza

New member
אני חושבת

שה"בעיה" מבחינת אמינות בסדרה היא דווקא בחלק שעליו הייתה הכי הרבה ביקורת כלפיה - אף ילד בגיל 15-16 לא באמת מדבר ככה. נכון, הנאיביות חגגה שם לפעמים אבל האינטליגנציה ורמת השיחה שלהם זה לא משהו שנראה אמין במיוחד (היום בכלל אין מה לדבר על זה) - לי באופן אישי זה לא הפריע בכלל. אפילו די אהבתי את זה, אבל מבחינת אמינות העניין בעייתי.

הדבר היחיד שממש ביאס אותי בסדרה זה שבשלב מסוים הם הפסיקו עם הקטע של "דוסון וג'ואי רואים סרט, ואז כל הפרק מלא בהתייחסויות לסרט" שהיה ממש יפה בעיני - ודי הפכו לסדרת טינאייג'רז רגילה. אבל גם היום כשאני רואה אותה בפעם המי יודע כמה, היא כייפית ונהדרת בעיני, ולא מזלזלת בצופים שלה, שזה חשוב בסדרות כאלה.
 
נכון שהשפה לא אמינה אבל יש כל כך הרבה

סדרות שמקבלות אותה ביקורת וזה ממש לא מפריע - בנות גילמור למשל, או הסדרות סורקין.
גם לי זה ממש לא מפריע, אני גם לא חושבת שסדרה צריכה לשקף מציאות ב-100%, היא מעבירה פה תחושה אמיתית וזה מספיק בשביל להכניס דברים אחרים פחות אמינים, הכל ביחד עובד טוב, וזה מה שחשוב לדעתי.

וכן היא לא מזלזלת, ואני ממש נהנית ממנה שלא ציפיתי. אני לא חושבת שראיתי אותה מאז ששודרה לראשונה אז לא ידעתי למה לצפות עכשיו.
 

ניר4819

New member
אגב סורקין שהזכרת פה...

תראי את בורגן הדנית. סדרת דרמה פוליטית נפלאה וחכמה שגיליתי ביומיים האחרונים. אני לא זוכר כלום לגבי הבית הלבן, שגם כך ראיתי רק בערך שתי עונות שלו, אבל בורגן היא בית ספר לדרמה פוליטית. ואיך את נהנית מחדר החדשות? טרם ראיתי, אבל שמעתי על זה דברים לא ממש טובים.
 
איפה שמעת דברים לא טובים?

אנשים אומרי םשהם שומעים דברים לא טובים אבל אף אחד לא באמת מביא לינק לביקורת לא מוצלחת.
והכמה ביקורות הלא מפרגנות שקראתי כשהסדרה רק עלתה הרגישו יותר כסוג של מרמור על "הנה עוד פעם סורקין ממשיך עם הקו הסורקיני שלו" כיאלו שמצפים ממנו לכתוב פתאום בסגנון אחר לחלוטין.

היא טובה מאוד לדעתי. אבל אני כן אסייג ואגיד שאני חושבת שהיא התחילה טוב יותר מאיך שהיא המשיכה, ועד כמה שרציתי, אני חושבת שהיא פחות טובה מהבית הלבן וסטודיו 60. למרות שהיא עדיין טובה בלי ספק, הבית הלבן וסטודיו 60 הם סטנדרט מאוד מאוד גבוה עם פרקים מושלמים ופה פשוט יש פה ושם קצת בעיות.
יש כמה פרקים שנוטים קצת לכיוון האובר אמריקניזציה ופטריוטיזם אמריקאי שמאוד מפריע למבקרים מחוץ לארה"ב בעיקר. אבל הבעיה העיקרית שלה לדעתי היא המוזיקה, עד כמה שזה מגוחך. אבל הפסקול נוראי, גם בחירת השירים וגם הSCORE. הבית הלבן היתה מושלמת בקטע הזה וכאן זה כל כך מפריע שזה היה עובד יותר טוב בלי.
אבל עדיין כדאי לראות לדעתי, מעטים האנשים שיודעים לכתוב סצנות כמוהו, או דיאלוגים, או דמויות, או כמעט כל דבר אחר. מה שאפשר ללמוד על תסריטאות מסצנה אחת שלו, אי אפשר ללמוד מסרטים שלמים של כותבים אחרים.
ועד כמה שפה ושם היא נופלת לצדקנות היא מצד שני מציגה דמויות מאוד ריאליסטיות וזאת בין הסדרות הבודדות שאני מרגישה שליהקו אותה על סמך כישרון משחק והתאמה לתפקיד מאשר על מי יראה הכי טוב בבגד ים בשער עיתון.
 
למעלה