אל תשליכני.
"בלילה החלונות במסדרונות פתוחים וקר מוות. בבוקר אני קם מוקדם מהאור ומהרעשים שאני חוטף מכל החדרים. השעה היחידה שישנתי בה הייתה השעה שלקחו אותי לעשות בדיקה, שם לפחות היה שקט, ממש הייתה לי שינה מתוקה. אבל כאן במסדרון אי אפשר לעצום את העיניים. כל אחד שעובר חייב לתת מכה למיטה שלי, אין אחד שיעבור בלי לזעזע לי את המיטה". נשמע כמו זכרונות מהכלא הסורי ? לא, לא משם.
"בלילה החלונות במסדרונות פתוחים וקר מוות. בבוקר אני קם מוקדם מהאור ומהרעשים שאני חוטף מכל החדרים. השעה היחידה שישנתי בה הייתה השעה שלקחו אותי לעשות בדיקה, שם לפחות היה שקט, ממש הייתה לי שינה מתוקה. אבל כאן במסדרון אי אפשר לעצום את העיניים. כל אחד שעובר חייב לתת מכה למיטה שלי, אין אחד שיעבור בלי לזעזע לי את המיטה". נשמע כמו זכרונות מהכלא הסורי ? לא, לא משם.