אמא חדשה, ימבה שאלות

behappy

New member
אמא חדשה, ימבה שאלות


אז לפני 11 יום הפכתי לאמא. כנראה שזה כמו שאומרים- מוציאים שליה ומכניסים דאגות, חרדות, רגשות אשמה.. (טוב כל הנל היו אצלי גם קודם בהריון
)
אנחנו לא ממש יודעים משהו אבל נעזרים ומתייעצים ולאט לאט לומדים איך לתפעל את הדבר הזה שנקרא תינוקת מתוקונת שהפכה אותנו למשפחה ֻלב|

כמה שאלות:
1. במשך היום הפצקולית ישנה על הגב, בעגלה שלה (כדי שאוכל להעביר אותה לחדר שבו אנחנו נמצאים). בלילה היא אמורה לישון בעריסה שלה- יש לנו מיטה מתחברת (המיטחברת הזו) שצמודה למיטה שלנו. אמור זה רק שם של דג במקרה הזה
. לא ישנה ולא כפכפים ואם היא כבר ישנה זה עלי או על הבנזוג בבטן-לבטן אחרי שהיא בוכה וצורחת המון.
אגב היא רק יונקת בינתיים. איך אפשר להרגיל אותה גם לעריסה וגם לזה שבלילה ישנים..??

2. יש לה גזים ויותר מזה כשהיא עושה קקי היא ממש מתאמצת, מאדימה, מוציאה קולות, בוכה.. תקין? נורמלי? איך אפשר להקל עליה?

3. האם צפצופים מדי פעם מהאף במיוחד תוך כדי שינה הם משהו נורמלי? בביח אמרו לנו שהם נולדים עם גודש ובצקת בריריות.. מתי זה אמור לחלוף?

4. איך אפשר לעשות קצת סדר יום בכאוס הזה שנקרא היומיום שלנו עכשיו? מתי יהיה אפשר להוציא לפעילויות, איך אני מפנה גם זמן לעצמי בתוך כל זה?

טוב, הפצצתי, זהו בינתיים.. אבל בטוח יהיו עוד מלאאאאא=]]
אשמח ממש לעזרה תשובות ותובנות!
 

tallyko

New member
אני אענה על חלק ממה שאני זוכרת

1. אנחנו לא הרגלנו. בחודש-חודש וחצי הראשונים היא פשוט ישנה עלי בטן לבטן, עזר גם לגזים. אח"כ היתה נרדמת עלי בטן לבטן והיינו מעבירים אותה למיטה שלנו (לינה משותפת).
תמשיכי להניק, ותחשפי במהלך היום לאור שמש כמה שניתן - שני הדברים יחד יעזרו לסדר יום-לילה (המלטונין שלך עובר בחלב, והחשיפה לשמש גם עוזרת).
2. לנו עזר גרייפווטר וסבלנות לגזים. בעיקר סבלנות - זה עובר אחרי שלושה חודשים בערך...
3. לא זוכרת
4. לא לעשות סדר! החודש-חודש וחצי הראשוני הם כאוטיים. ממליצה על מנשא מערסל (שוב, עוזר גם לגזים) ופשוט לצאת איתה ולהפגש עם חברות כשבא לך, ולזרום איתה. סדר יום יתעצב עוד מעט. אני בכלל לא הוצאתי לפעילויות, בעיקר נפגשתי עם חברות, ביקרתי את בעלי במשרד וחיפשתי תירוצים טובים לצאת מהבית. לא להתבייש לבקש עזרה כדי שיהיה לך זמן לעצמך!
 
מזל טוב!

עונה לך קצת מזכרוני -
1. גם אצלנו היה ככה בחודשים הראשונים.. עבר בערך אחרי חודש וחצי (אבל גם היום מידי פעם עדיין ישנה עלי). הייתי מידי פעם מנסה בעדינות להשכיב במיטה אחרי שנרדמה עלי עמוק. לפעמים עבד, לפעמים לא וחזרה אלי.
אגב מה שממש הציל אותנו זה עיטוף.. הזמנו שמיכת עיטוף מיוחדת שעזרה לה להפסיק את הנענוע ידיים תוך כדי שינה ולהעיר את עצמה.
אנחנו הזמנו מכאן:
http://www.iherb.com/Summer-Infant-...ant-Wrap-Small-Med-7-14-lb-Jungle-White/44883

2. בערך בגיל חודש וחצי התחלנו לנסות לעשות סדר - אוכל, פעילות (שבגיל שלה זה גם חמש דקות צפיה בספר שחור-לבן או סתם בפנים שלך) ואח"כ שינה

לאט לאט זמן הפעילות גדל (היום זה כבר שעתיים וחצי בין שינה לשינה)
 

MotheRonit

New member
טבעי ומתיש אז כמה עצות להקלה

הצורך שלהם בחום גוף זה ממש צורך פיזיולוגי. ממש לא פינוק ולא הרגל (להוציא את מהלקסיקון) וזה לא סתם שהיא ישנה הכי טוב עליכם ולא במיטה. בהקשר הזה שתי העצות שלי הן
א) מנשא. להסתובב ולאבטח
ב) מי שבא לבקר ושואל איך לעזור. פשוט להגיד "קח" ולהתפנות להתקלח/לאכול/לישון כמו שצריך. זו המתנה הטובה ביותר.

2. תנסי לעסות לה את הבטן מסביב לפופיק עם כיוון השעון וכן לקפל לה את הברכיים לבטן ולעשות לה אופניים. אם יש מנשא שבטי אז להחזיק אותה בתנוחת רגלי צפרדע

3. יש תינוקות שעושים רעשים כשהם ישנים. צריך להתרגל. וזה הופך לחלק מרעשי הרקע.

4. במהלך היום לצאת איתה המון. לתת לה לישון בשמש, באור ורעש טבעיים. אם יש גינה ליד הבית לצאת איתה לשם וסתם להתקשקש עם מי ששם. זמן לעצמך זה כאמור אם מישהו בא להחזיק אותה, לקחת אותה לטייל בעגלה ליד הבית (להחזיר כשרוצה לינוק) או לשים אותה לידך כשאת מתקלחת וכמובן לישון איתה
 
מזל טוב!

מצטרפת למה שאמרו לפני וגם-
לגבי השינה- אצלנו הפיצי במשך היום ישן עלי וככה קיבל את מנת חום הגוף הדרושה לו ובלילה ישן על הבטן ( אחרי כמה לילות כמו שתיארת, וכמה התייעצויות עם אמהות ותיקות יותר החלטתי להשכיב על הבטן)
מה לעשות? מורו היה חזק מההמלצות של משרד הבריאות


עוד דבר - כשפיצי היה מתעורר בלילה רק הנקתי, חיכיתי לגרפעס נתתי נשיקה אמרתי לילה טוב והחזרתי למיטה. ככה הפרדתי בין יום ולילה.

לגבי גזים, גם כל מה שאמרו קודם- מבחינת עיסוי וגרייפווטר, וגם תנוחת נמר על עץ.

לגבי סדר יום- בגיל הזה באמת אפשר לשים אותם בעגלה ובכל מקום שאת נמצאת טוב להם. לקראת גיל חודש וחצי אפשר להתחיל בסדר יום. ולא להתבייש לבקש עזרה. אנשים מתים להחזיק תינוק/ת טרי/יה! תני להם ולכי ל״מותרות״ כמו מקלחת ולאכול עם שתי הידיים פנויות

ותהנו מכל רגע! אין דבר כזה להסניף יותר מידי מהריח התינוקי הנהדר הזה!
 
מזל טוב!!!

1. תמיד אומרים "ישן כמו תינוק" כשלמעשה תינוק ממש לא ישן בלילה!!! כדי להרגיל אותה לישון בעריסה נסי להקטין אותה ע"י שימוש בכרית או נחש, כל דבר שיתן תחושה של סביבה יותר קטנה כמו ברחם. זה יקח זמן זה לא קורה בין לילה וגם העניין של ללמד אותם שבלילה ישנים יש אומרים להראות להם שחושך בחוץ. אני חושבת שצריך ריטואליות. אמבטיה בשעה קבועה בליווי האכלה, שיר נעים בהמשך סיפור.. לאט לאט היא תתפוס את הרעיון.
2. לגי הגזים זו בדיוק התקופה שהם ממש סובלים מגזים (היה לי בן אחד שכן ואחד שלא) ניסיתי הרבה דברים אבל מה שבאמת עזר והקל הרבה היה גרפווטר (טבעי על בסיס שומר ואניס ובאישור משרד הבריאות כמובן). עם יש לך מנשא עירסול זה יהיה מצויין להכניס אותו פנימה אחרי האכלה זה מאוד מרגיע כי זה מדמה את התחושה של הרחם.
3. ציפצופים מהאף נורמלי. אין לך מה לדאוג.
4. בחודשים הראשונים אין לך מה לעשות סדר יום. גם את עוד צריכה זמן להתאושש מהלידה, ולהשלים שעות שינה. תראי שמגיל 4 חודשים ומעלה זה כבר מתחיל להסתדר לאט לאט. בגיל חצי שנה זה כבר נראה אחרת לגמרי :)
ים של ברכות ובהצלחה, יאללה עכשיו לכי לישון חחח...
 

זלופית

New member
קודם כל מזל טוב!

התינוקי שלי אוטוטו בן 5 חודשים ובחיי... כמה שגיל שבועיים נראה רחוק!

בנוגע לשינה, מישהי הזכירה פה שמיכת מעטפת - אז באמת זה טריק מעולה שאמא שלי לימדה אותי: הם מאוד אוהבים להיות "חנוטים" בשמיכה או חיתול בד בחודשיים הראשונים, זה מזכיר להם את הרחם (בכלל, כל דבר שמזכיר את הרחם יתקבל בברכה...). לא צריך לקנות שמיכה מיוחדת!!
פשוט לשים אותם באלכסון על חיתול פלנל גדול, לקפל את הפינה בשביל לעשות מעיין מקום מיוחד לראש ואז ליישר להם את הידיים ולעטוף עם שני הצדדים. לא לפחד לעטוף חזק, הם מאוד אוהבים את התחושה וזה נותן להם ביטחון. ככה עטופים להשכיב אותם לישון וזה גם מנטרל את הידיים שעפות ונותנות להם "כפות" קטנות שמעירות אותם ומפריעות להם לישון.
אגב - אני השכבתי רק בעגלה בחודשיים הראשונים, גם בלילה. בעיקר מאילוצי מקום (היינו בדירת חדר וחצי...) אבל הוא ישן ככה כ"כ טוב, אז המשכתי עם זה קצת גם אחרי שעברנו.
דבר נוסף, כשהוא מתחיל להראות סימני רעב בלילה - אני מייד לוקחת אותו כדי שלא יתעורר לגמרי, לא מדברת איתו בכלל, אלא רק מניקה, גרפס אם יש, נשיקה ומייד חזרה למיטה. בנוסף, חיתול אני מחליפה בלילה רק על קקי, אם זה רק פיפי משאירה לבוקר כי זה מעיר אותם סתם. תראי שעם הזמן הוא יפסיק לעשות קקי בלילה.

גזים - לשלי לא היה יותר מידי, אבל כשכן היה - לשנות תנוחות כל הזמן (כל דקה-שניים להחזיק אותו אחרת), מאוד עזר לי לנוע איתו קלות על כדור פיזיו, תוך כדי אחיזת לוטוס (הגב שלו אל הבטן שלך והרגליים שלו מקופלות). עוזר לתת טפיחות קלות על הטוסיק (מזכיר פעימות לב ברחם) ולעשות הרבה "ששששששששששששש" (מזכיר את זרימת הדם של האמא בתוך הרחם).
בכלל אחיזת לוטוס, "ששש" וטפיחות קלות מאוד עוזר לי להרגיע מבכי וגם להרדים.

סדר יום - תשכחי מזה!!! אני ניסיתי בגיל 3 חודשים וראיתי שזה מציק לשנינו ועכשיו אני פשוט זורמת, לאט לאט אני רואה איך זה מסתדר מעצמו.
מה שכן - הרבה הרבה הרבה טיולים בעגלה, עוזר להכל - הרדמה, גזים ואת מתאווררת לך. קחי איתך סינר הנקה וצאי לדרך...

שיהיה בהצלחה והמון מזל טוב, את תראי שזה רק הולך ומשתפר ונהייה כיף גדול (לפחות רוב הזמן...)
 
אשמח לעזור

שמי נאווה, אני דולה לאחר לידה, ויועצת שינה. מלווה משפחות עם הולדת תינוק ראשון כבר כשש שנים.
עובדת בעיקר בלילות, מפנה אתכם לישון שנת לילה שלמה ושקטה ונשארת עם הקטנים.
לאחרונה סיימתי ללוות משפחה עם תאומים, שאיתם עבדתי ארבעה לילות בשבוע.
אשמח למסור לכם טלפונים של הורים שעבדתי איתם .אשמח לעזור לך טלפונית בשאלות שהעלת.
מספר הטלפון שלי: 050-4208282
 
תשובות

1. גם לנו יש מיטונת (המיטה המתחברת), ובכל זאת בחודשיים הראשונים המיטונת שימשה עבורי רק כשידה, כי היא ממש לא הייתה מעוניינת לישון שם. בהתחלה הייתה ישנה רק בטן לבטן ואחר כך רק באמבטיה של העגלה או עלינו. זה בסדר, הם זקוקים למקום חם וקרוב אלינו, תחשבי שהיא הייתה 9 חודשים בתוכך, היא עברה טראומה ביציאה מהבטן, תני לה את הקרבה. ביום תנסי להשלים שינה כשיש לך עזרה... או כשישנה בעגלה לידך. אל תרגילי עדיין למיטונת, זה בא לבד באופן טבעי כשהצורך משתנה. הצורך שלהם כל הזמן משתנה. את כבר תרגישי מתי היא מוכנה לזה. לגבי הרגלי שינה בלילה - תדאגי ביום שתישן עם קצת אור, ובלילה חושך. והזמן יעשה את שלו...
2. תקין, תקלי עליה עם הנקה, הציצי עוזר להם לשחרר בקלות. בנוסף, אם בוכה מגזים, כדור פיזיו עוזר מאוד.
3. זוכרת שגם אני נלחצתי מהצפצופים, לא זוכרת מתי עבר כי בגיל שבועיים נהייתה מצוננת באמת עד גיל חודש וחצי בערך.
4. כרגע אי אפשר לדעתי ליצור סדר יום. תנסי בשביל שתיכן בבוקר לצאת לאיזה טיול, ככה גם לגרום לה להפרדה בין הלילה ליום וגם להתאוורר קצת, סביר להניח שגם בטיול היא תישן. כרגע הם ישנים רוב הזמן ובשאר הזמן אוכלים. גם פה הזמן יעשה את שלו. יש תינוקות עירניים יותר שמהר מאוד פותחים יותר מרווחים בין השינה ומוכנים לפעילויות ויש ישנונים יותר... איזי. תהני מזה... תשני בינתיים... זמן לעצמך - תעזרי באמא אבא, חמות, בעל. אני לא נעזרתי, אבל לא הרגשתי צורך בזמן לעצמי, רציתי רק להיות דבוקה אליה והיא אליי. עד היום אנחנו דבוקות זו לזו (היא בת 7 וחצי חודשים).
מזל טוב!!!! הרבה נחת!!
 
למעלה