אמא, למה אף פעם לא יהיה לי אבא?

אמא, למה אף פעם לא יהיה לי אבא?

כן, כן,. זו הייתה השאלה ששאל אותי הגדול אתמול, אחרי שהייתה לנו שיחה. השיחה הייתה על כך שהוא איים על ילדים בגן שהדוד שלו ירביץ/יפרק חברים שלו (שאולי הוא רב איתם). שאלתי אותו למה הוא אמר את זה. התשובה שלו הייתה ש נ. התחיל ואמר שאבא שלו יעשה את זה, לכן הוא אמר את מה שאמר על הדוד שלו. אני מבינה שהדוד הוא תחליף לאב שאין. הסברתי לו שהאבא של הילד שהוא ציין (שאני מכירה הייטב) אף פעם לא מרביץ ולא ירביץ לאף אחד. אז באה ממנו השאלה שכתבתי בכותרת. עניתי לו שאין לו אבא ובמשפחה שלנו אין אבא. לא רציתי להכנס לזה שאולי יום יבוא ואני אכיר מישהו שיוכל לשמש לו לאב. לא רציתי לעורר בו איזה שהן ציפיות שווא. שאלתי אותו למה הוא רוצה אבא, הוא ענה לי: כי האבא של החבר שלו עוזר לו בדברים שהוא לא מצליח. עניתי לו שאני יכולה לעזור לו באותה מידה. כמו כן ציינתי שאם היה לו אבא אז היה עוד מישהו שהיה אומר לו מה לעשות (לא שזה בהכרח רע) אבל לצורך העניין שעוד "מישהו שמחליט עליו" יכול להוות חיסרון. בזאת השיחה הסתיימה. אגב, שסיפרתי על כך לחברה היא שאלתה אותי אם חשתי צביטה בלב, עניתי לה שממש לא. למה אני כותבת על זה, כי אולי ביום יום אנחנו לא צריכות להתמודד עם זה, אבל אני חשה שככל שהילד גדל, כך השאלות הופכות להיות יותר ויותר מורכבות, וגם איזה שהוא כעס בא יחד איתן. זאת בהשוואה לשאלות שהגיעו ממנו בגיל יותר צעיר, שאז הייתה רק הסקרנות לדעת, אבל לא היה מהול שם גם כעס.
 

דש1דש

New member
יש יתרוםן לשאלות בגיל מוקדם

הן מכינות אותנו לשאלות הגדלות עם הילדים וככה אין את הצביטה. שלי עדין טוענת שאני ארביץ במקומה (ומהכירות עם רוב האבות בגן - אני באמת יכולה לגבור עליהם בקלות
) איך הוא הגיב לרעיון שעוד מישהו יחליט עליו?
 

catנוע

New member
זה באמת נשמע שזה הולך ונהיה

יותר מסובך ככל שהם גדלים (לא שזה מפתיע). חברה שלי נשואה לאיש צנום ופציפיסט מושבע. יום אחד כשהילד שלה היה בסיטואציה דומה (ילד אחר התרברב שאבא שלו הכי חזק) הוא אמר לה שהוא רוצה שהיא תחליף את האבא במישהו אחר, חזק
אז כן, יש בטח כעס רגעי על זה שהוא לא באמת יכול להעמיד מישהו כמשקל נגד מול הילד הזה. אבל אני מקווה שאיך שנגיב לדברים שהם אומרים יקבע אם הכעס ישאר באמת רגעי, או שהוא ילך ויתקבע ויקבל צורה שלא היינו רוצות...
 

יסמין@

New member
קטנוע, זה אינדיבידואלי

כלומר, לא בהכרח אצל כל ילד ואצל כל ילדה זה אותו הדבר, ולא בהכרח זה נעשה יותר מורכב. דווקא אצלנו ככל שבתי התבגרה, הסיפור של "אין אבא" נהיה הרבה יותר פשוט וברור. מה גם שיותר ויותר היא רואה בעצמה שכשיש אבא זה לא תמיד רק יתרון. לדוגמה: לאחר ביקור אצל חברה טובה שבה ההורים הרשו לעצמם לריב בקול רם, באה בתי עם פרצוף מאוד נדהם ואמרה לי: "איזה כיף שאצלנו שָקט ואין ריבים ואין אבא שיצעק עליך ויקלל אותך...". ובפעם אחרת אחרי ביקור אצל חברה אחרת, בתי סיפרה לי בתדהמה שהחברה שלה ביקשה משהו מאימא שלה ואימא שלה השיבה: "את צריכה לבקש גם מאבא". ובתי סיכמה את הסיפור בשמחה רבה: "איזה כיף שרק את קובעת עליי!". וה"רק את קובעת עליי" ממש חשוב לה, ופעם היא אמרה לסבתא שלה האהובה שהעזה להעיר לה על משהו: "רק אימא שלי קובעת עליי!"
ואגב, בתי הודיעה לי לא פעם ולא פעמיים שהיא לא רוצה שאתחתן "כי אני לא רוצה שיהיה עוד מישהו שיקבע עליי. אני רוצה שרק את תקבעי עליי".
 

catנוע

New member
יופי של תגובה של הבת שלך ../images/Emo13.gif

טוב, עוד קשה לי לדעת איך חבצלת תהיה בקטע הזה. נראה. אבל תודה שהדגמת שזה לא מחייב שזה יהיה מסובך יותר
 

יסמין@

New member
../images/Emo140.gif ממש לא מחייב

שיהיה מסובך יותר, כאמור לפעמים כל מיני עניינים נהיים דווקא יותר קלים ופשוטים.
 

אורora

New member
האמת שהופתעתי מהסוף

שקראתי את מה שסיפרת לא ראיתי כעס. איפה ראית כעס במה שהוא אמר? אבל אני חושבת שהוא הגיב מאוד יפה לסיטואציה. הוא לא נהיה עצוב "והתחבא הפינה" הוא גם לא המציא המצאות ( על אבא באמריקה שיבוא וכו ) אלא מצא מוצא טוב ו"הגיוני". לדעתי זו דווקא תגובה בראיה וטובה של הילדון.
 
ככל שהם גדלים

הם הופכים לחכמים יותר לכן התשובות הבסיסיות כבר לא מתאימות. הם (כנראה) צריכים יותר. אגב, ענית יפה מאוד. אני תוהה מה אעשה כשבן זוג יבוא לגור איתנו...מה אז אומרים לילד.
 

אורora

New member
את מתכננת משהו בקרוב

אני יכולה לספר לך מניסיונה של גיסתי שהתגרשה שביתה היתה בת שנה ( והיום היא בת 9 ) שזה מאוד מאוד מאוד קשה. הילדה מתנגדת לבן הזוג שמצאה ( ולבנו ) בכל דרך אפשרית. 0 למרות שאין הקבלה מוחלטת כי לאחיינית שלי יש אבא , ואבא מאוד מתפקד )
 
אני לא מתכננת כלום ../images/Emo3.gif

כשיש אבא מתפקד, מובן למה קשה לה לקבל גבר אחר בחייה של אמא. היא מפחדת שהוא יתפוס את מקומו. במקרה שלנו, כשאין אבא, יותר קל להכניס גבר חדש שהרי כביכול יש "חור" במשבצת של האב ולכן יותר קל למלא אותו. אני טועה? כמובן שכל זה תלוי באופי הילד וכו'..
 

דש1דש

New member
אבל אצל ילדינו

יש מצד אחד את הפחד - מה זה יעשה למערכת שלנו עם אמא ומצד שני אידאליזציה של אבות - והמציאות שטופחת על פני הילדים - אם וכאשר זה יקרה.... יכולה להגיד לך שהבת שלי משחקת עם האופציות ובכליום מחליטה משהו אחר - אם היא רוצה או לא רוצה "אבא"
 

אורora

New member
בגלל זה הדגשתי שהם התגרשו

שהילדה היתה בת שנה. אין לה זכרון מהיותם יחד, והוא חי ען משפחה אחרת מאד ומתמיד מבחינתה. הבעיה שלה עם הגבר החדש נובעת מהפחד מגזילה של אמא, וזה מאוד רלוונטי
 

sigalaz

New member
נשמע מורכב משהוא

אני עוד רחוקה מזה, אבל...זה נותן חומר למחשבה ומכין לעתיד לבוא. אני מאמינה שילד שגדל למציאות מסויימת מורגל אליה ולא יחוש בחסר כלשהוא (בניגוד לילד שהוריו התגרשו, האבא עוזב את הבית והחיים השתנו לו). מצד שני, ילד זה ילד (משפט שספגתי מההצגה פילומנה בה הייתי לפני יומיים - מומלצת בחום רב!!!), יש לו שאלות, הוא נחשף לסביבה ו...שואל עוד שאלות עד בלי די...מתיש לא???
 
למעלה